מחבר: כתב
מאת אורית ימרה
מי חשב שאני אמצא את עצמי נסה במדינה שלי מהמקום הכי בטוח עבורי- הבית של סבתא באופקים, אבל אף אחד לא באמת תיאר לעצמו כמה התאריך השביעי באוקטובר שהיה נראה עד לאותו יום סתם תאריך הולך להשאיר אצל כך אחד ואחד מאיתנו חותם.
יוני 26, 2024
מאת רחלי פחנס
אותה שבת שחורה הייתה בליל של פחד, אימה וחרדה. הסכנה והמוות הפגישו אותי עם המקומות היציריים שבי ומחשבות על הסוף. אף פעם לא דמיינתי את האופן שבו אמות אבל תרחיש כזה לא תיארתי, אפילו לא בסיוטים. הייתי מוכנה לעשות הכל בשביל להישאר בחיים וזה הפחיד אותי.
מי שלא חווה את ה7 באוקטובר אף פעם לא יבין כמה שפחד קיומי יכול לסדוק אותך.
יוני 20, 2024
מאת יעל גרונין
שבועיים אחרי ה7 באוקטובר חזרתי לעבוד בגן. הילדים המשיכו בשגרה שלהם. הם המשיכו לרקוד, לחייך ולשמוח. התמימות שלהם לא התכתבה עם המציאות הנוכחית, והיה לי קושי לתפקד בעולם שלהם. לקח לי זמן להבין שגם בהם משהו השתנה
יוני 16, 2024
מאת הגר ויינטראוב
מערכת היחסים שלי עם הלילה תמיד היתה מורכבת. זה לא שאת הבוקר אני אוהבת, אבל כשהשמש זורחת אני מצליחה לנוח באמת. לעצום עיניים ולדעת ששום דבר רע לא יכול לקרות. ובכל זאת, באותה השבת היא זו שהביאה איתה את הנורא מכל
יוני 13, 2024
מאת שהם דורון
שהם דורון מספרת על השירות הכי משמעותי שיכלה לבקש, תחושת האחריות וחרדה מבתי חולים. ואיך כל אלה נקשרו אחד בשני בעקבות המלחמה?
יוני 9, 2024
מאת הגר ויינטראוב
שנים שרציתי ללמוד בשדרות אבל החרדה שיתקה אותי. בסוף הלכתי על זה ולקראת השנה השלישית לתואר הבית שלי התמוטט. אני טוענת שאין דבר כזה מקריות, ואם כן, איך זה שהיא יכולה להיות כל כך אכזרית ולא הוגנת. קשה לי להבין איפה אני ממוקמת על המפה היום, אבל אני זוכרת בדיוק איפה הייתי עד לפני אותה שבת
מאי 5, 2024
מאת אורית ימרה
אם כדי להגיע לבית אתה צריך לצאת למסע אז מה אתה צריך לעשות כדי להתגעגע לבית? אולי אתה לא צריך לעשות כלום אלא פשוט להריח אותו ממרחקים
מאי 1, 2024
מאת יעל גרונין
בגיל 12 עליתי על מטוס למוסקבה עם המשפחה, לתקופה של ארבע שנים. רחוק מהבית. רחוק מהמוכר. רחוק מישראל. ודווקא בסביבה זרה מצאתי לי בית
אפריל 26, 2024
מאת שהם דורון
בעיירה שגדלתי בה פיג'מות הן קוד הלבוש המקובל ליציאה מהבית. ב-7 לעשירי בשש וחצי בבוקר הן קיבלו אצלי משמעות אחרת. הפיג'מה נהפכה לעור שני
אפריל 24, 2024
מאת רחלי פחנס
בילדות היו לי המון חלומות. לקנות את הברבי שאהבתי בחנות 'בלאגן', להיות ארכיאולוגית או רופאת שיניים, לקנות משחקי יצירה אבל יותר מהכל רציתי שיהיה לי חדר משלי, חדר שהייתי מסדרת בו את כל הבובות שלי, צובעת את הקיר בוורוד ומדביקה עליו מדבקות, ממלכה קטנה משלי
אפריל 18, 2024