נקודה ירוקה על המפה

מאת:חן איילה גרוס
שתפו

אמין מעזה ודוד זנזורי מהעוטף, חתמו בשקט על הסכם שלום בלי לערב גורמים ממשלתיים. אחרי שנה של הפסקה, תיאטרון באר שבע פותח את דלתותיו עם הקומדיה הפוליטית "דרך השלום" בתזמון מושלם להכאיב .

קאסט השחקנים נמצא בשדה העגבניות של זנזורי.
השלום יגיע מתוך השדות. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של תיאטרון באר שבע.

יום אחד בזמן שהוא עובד בשדות, פוגש החקלאי ערבי מן העבר השני שטיפס על עמוד חשמל. הערבי מתחנן שלא ילשין עליו אלא שיכרתו ביניהם ברית – אמין הערבי ידאג לכך שבשבועות הקרובים לא יישרפו השדות ולא ישלחו רקטות, בתמורה זנזורי ידאג לספק חשמל למשפחה שלו מעבר לגבול באמצעות כבל. שר החוץ מציג לנציגת האיחוד את המפות של העוטף – הכל שחור ושרוף חוץ מנקודה ירוקה אחת שהיא מבקשת להגיע אליה.

חלפה שנה מאז שהאולמות נסגרו ועולם התרבות יצא לחופשה. לפני כחודש דלתות תיאטרון באר שבע נפתחו מחדש, עם הקומדיה הפוליטית "דרך השלום", שעלתה לראשונה ב5 באפריל בבימויו של גיא מרוז. בכניסה נדרש להציג תו ירוק בתוקף. בזמן השהייה באולם חלה חובת עטיית מסכה ובין כל שני כיסאות עמד כיסא אחד ריק מקהל. צוות התיאטרון מצא דרך יצירתית לשמור על צורת הישיבה החדשה, ובין הכיסאות בשורות הראשונות הפרידו דמויות קרטון של שחקני התיאטרון עם כיתובים כמו "אני שמח לראות אותך!" "חיכיתי לך שנה שלמה!". סוג הקהל התחלק לשניים – רובו מן הגיל השלישי, ומעט ממנו סטודנטים שרכשו מנוי בזול (כמוני).

דמויות השחקנים בתוך הקהל.
למרות הריחוק החברתי הקאסט קרוב. צילום: חן איילה גרוס.

ההמתנה אכן השתלמה. תזמון ההצגה לא היה יכול לבוא בזמן מדויק יותר – פתיחת חודש הרמדאן, התחממות בגזרת העוטף, מהומות בין יהודים וערבים ברחבי הארץ ולקינוח, טילים של חמאס והפגזות בעזה. במדינת ישראל כמו במדינת ישראל בכל יום צפויה הפתעה ביטחונית על רקע סכסוך ישראלי-פלסטיני שלא נגמר, והדרך לשלום עוד מעט רחוקה ממנו.

עוד בטרם התחילה ההצגה, הכריזו באולם כי תישמע אזעקת צבע אדום מוקלטת כחלק מהתסריט. בעת האמירה ועד הרגע בו הופעלה האזעקה נדרכתי, פחדתי לפספס את הרגע הנכון שלא אגיב בסטרס כפי שקורה בדרך כלל. הצליל שהופעל כלל את צמד המילים "צבע אדום" שנשמעים בעוטף ולא אזעקת הסירנה שמוכרת לשאר תושבי הדרום.
הנושא הטעון בחברה הישראלית מועבר בצורה קלילה שמשלבת את עולמם המושחת של הפוליטיקאים ומאפשרת לקהל לצחוק על המצב הביטחוני בעוטף עזה. עלילת ההצגה מתארת שלום דמיוני שנמצא ממש מעבר לגבול. נציגת האיחוד האירופי מאיימת בהפסקת המענקים עקב חוסר המאמצים של הממשלה להשכנת שלום בין העמים. שר החוץ של מדינת ישראל נלחץ מהסיטואציה ומבטיח לה שיוכיח כי נעשים מאמצים. במקביל בדרום, לאשתו של החקלאי דוד זנזורי נמאס מההפצצות של חמאס וגם יום הולדתו של בנם בן העשר לא תתקיים כי המשפחה לא מוכנה להגיע בגלל המצב הביטחוני.

השמידו את כל הפראים

משפחת קרדשיאן

יומני החורבן

שחקני ההצגה מתחננים בפי נציגת האיחוד האירופי
רק אל תפסיקי את תזרים המזומנים. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של תיאטרון באר שבע.

אפשר להשכין שלום באמצעות לחיצת יד אחת, זה מתחיל בין אנשים ולא מקבל חותמות על דף נייר במשרדי האו"ם. הקומדיה מעניקה לקהל הדרומי את האפשרות לצחוק על המצב הקיים ולדמיין מה יקרה בבוקר בו הצבע האדום יפסיק לקבל משמעות ביטחונית, שריפות יפרצו בטעות ולא בכוונה תחילה והדרום כבר לא יהיה מקום שחוששים לנסוע אליו.
הקומדיה מדייקת את המציאות, בגלל כמה פוליטיקאים מחממי כיסאות ואגו פוליטי שעומד בראש הסדר המדיני, השלום רחוק מאיתנו שנות אור. האזרחים בשני צידי הגדר רוצים לחיות בכבוד, או שמא יש לומר בשקט? לא בקשה גדולה מידי, אך כנראה שגם אחרי שבעים ושלוש שנות עצמאות מדינת ישראל לא מצאה את דרך המלך.

כשפוליטיקאי כמו שר החוץ בהצגה מטפל בעניין "השלום" בזמן שהוא יושב במשרד, עם מזגן ושני עוזרים חסרי תועלת, אין פלא שאין כבר על מי לסמוך. ההצגה מקלילה את האווירה העכורה ששוררת בדרום בעשרים שנים האחרונות, ומאפשרת במשך שעה ועשרים דקות לקוות כי אולי המצב בחוץ ישתנה בקרוב. אבל כשהיא מסתיימת והקהל נעמד על רגליו דקות ארוכות, עם מחיאות כפיים סוערות אחרי שנה שלא צרך תרבות, האופוריה מתפוגגת. הדרך החוצה מלאה מחשבות על שנצפה ועל שעוד צופן העתיד, הלא רחוק.

כרטיס לעולם בו יש שלום בין העמים יעלה ללא מנויים 160 שקלים. לא זול להביא שלום, אבל תמיד צד אחד צריך לוותר.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות