"מלחמות היהודים": יומני החורבן

מאת:עמרי הוניגמן
שתפו

הסדרה הדוקומנטרית החדשה של רון כחלילי, "מלחמות היהודים", מציגה בצורה חדה וכואבת את השסע הדתי והפוליטי העמוק שקיים במדינת ישראל. למרות הפסימיות והאג'נדה הפוליטית של כחלילי, הסדרה מהווה תוצר קולנועי מרתק להכרת הזרמים הדתיים בישראל

בחורה חרדית ב"מלחמות היהודים"
קרע עמוק. בחורה חרדית מתראיינת ב"מלחמות היהודים". צילום מ-Youtube

כאשר השאלה הגדולה והמרכזית שקיימת בשיח התקשורתי והפוליטי כיום הינה כן או לא ביבי, נראה שקיבלנו כמובן מאליו את הפילוג הפוליטי שקיים בין הציבור החילוני לציבור הדתי במדינת ישראל. המפלגות הדתיות-מסורתיות עם הימין, והמפלגות החילוניות עם השמאל. ככה זה, כאילו זה היה המצב מאז ומעולם.

הסדרה הדוקומנטרית החדשה שיצר הבמאי רון כחלילי, מלחמות היהודים, מעניקה הסתכלות רחבה ומעמיקה על השסע הדתי שקיים בישראל. כחלילי יצר בעשור האחרון סדרות דוקומנטריות שעסקו בגווני החברה הישראלית, ביניהן "ערסים ופרחות – האליטות החדשות" שעוסקת בחברה המזרחית בישראל ו"שנאת מוות" שעוסקת בגזענות כלפי ערביי ישראל. הסדרה החדשה, אשר מחולקת לשלושה פרקים באורך 55 דקות, מתמקדת בשלושת הזרמים הדתיים המרכזיים בישראל: החרדים, הדתיים-לאומיים והמסורתיים.

 

עוד מפרויקט ביקורת התרבות בהובלתו של אלעד בר נוי:

"מוקסי": לצרוח בלי קול

ואם כבר "לבד" אז שיהיה בתנועה

סיבת המוות: רוק אנד רול

 

הפרק הראשון, "חרדופוביה", מראה כיצד ההתפתחות הדמוגרפית העצומה של החרדים, והסגנון המתבדל שלהם, מביאים לעימותים קשים בין הציבורי החרדי לציבור החילוני בישראל, שהחריפו ביתר שאת בתקופת הקורונה. הפרק השני, "סוף העולם ימינה", מציג את המעבר של הציונות הדתית מזרם מגזרי בלבד לזרם הדורש לאחוז בהגה השלטון (נפתלי בנט שר ביטחון, אלון דוידי ראש מועצת שדרות) והתקשורת (עמית סגל, עיתון מקור ראשון, ערוץ 20) ולהכתיב את סדר היום בישראל. הפרק השלישי והאחרון, "מלכודת המסורתיות", בא מצד אחד להציג את ההשתלבות של המזרחים המסורתיים בחברה הישראלית, ובעיקר בימין הפוליטי בישראל, ומצד שני להציב – על ידי הפרופסור מאיר בוזגלו – את המסורתיות כאידיאולוגיה מתונה ומכילה שיכולה להוביל לאיחוי השסע הדתי בישראל.

לא במקרה, מקור שם הסדרה טמון בספרו של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, "מלחמת היהודים", שתיאר את המלחמות שהתקיימו בין העם היהודי (ובתוכו) לבין הרומאים. כמו שבן מתתיהו הראה כיצד מתחים פנימיים בעם היהודי הביאו בסופו של דבר לחורבן בית המקדש השני, כך כחלילי מציג חזון בלהות לפיו השסע הדתי העמוק שקיים במדינה, בשילוב עליית הלאומנות הגזענית, יובילו לחורבננו.

כחלילי יוצר את הסדרה מנקודת מבטו הפוליטית שמאלית, אשר באה לידי ביטוי בעיקר בסופו של כל פרק. הוא מבקר את מגמת הלאומנות שמתרחשת בכל אחד מהזרמים ("זה מאוד מטריד שהדת, המשיחיות והשמרנות מתערבבות זו בזו והופכות לפניה היפות של ישראל החדשה והארעית"), מאשים בכך את הפוליטיקאים מימין (בעיקר את נתניהו) וחותר להוצאת הדת מהפוליטיקה ("ככה זה כשהדת רוקדת טנגו צמוד עם הפוליטיקה. כולם בסוף מפסידים").

גם הציבור החילוני בישראל לא חף מביקורת בסדרה. הציבור החילוני מוצג כמתנשא, כציבור שאינו מעוניין לחתור לשיקום השסע. זהו המשך ישיר לסדרה הדוקומנטרית שהוציא כחלילי בשנת 2013, "על צד שמאל", אשר ביקרה את השמאל הישראלי לאורך השנים והראתה כיצד הוא לאורך השנים לא קידם את ערכו המרכזי: הצדק החברתי. כחלילי מציב זווית ראייה ייחודית בנוף הפוליטי בישראל בכלל, ובתרבות הקולנוע הישראלית בפרט. זווית שמאתגרת את השיח החברתי בישראל ואינה נגררת אחר החשיבה הבינארית לפיה רק צד אחד צודק. כחלילי משקיף מהצד ומציב ביקורת על כל אחד מהזרמים, תוך זעקה לשינוי השיח הפוליטי בישראל. גם אם הדעות שמוצגות בסדרה עלולות להרגיז או לקומם, חשוב להכיר אותן ולהתמודד איתן, גם כל אחד בפני עצמו, וגם ברמה השיחנית והחברתית.

הבעת העמדה האישית של כחלילי הינה לגיטימית וחשובה, כל עוד היא מעניקה לצופה סקירה רחבה של המציאות בשטח. בפרקים על החרדים ועל המסורתיים כחלילי אכן מעניק מגוון דעות רחב לאורך כל הפרק, אך בפרק על הדתיים-לאומיים, הוא חוטא בהצגתם. ההחלטה להכליל אנשי ציבור כמו נפתלי בנט ואלון דוידי כחרד"לים (ולא כדתיים לאומיים) מעידה על הרצון שלו להציג את הציונות הדתית כשמרנית יותר ממה שהיא. אמירתו הנחרצת בנוגע לעליית יהודים להר הבית ("בעיני הרוב היהודי העלייה להר הבית עלולה להצית מלחמת דת מדממת") אינה מבוססת ואינה נכונה. הצגת בנות שירות דתיות-לאומיות כסוכנות דת בחברות המוחלשות היא מוגזמת, ואם כבר אז אין שום הבדל בינן לבין גרעיני שירות חילוניים. אין שום בעיה עם הצגת אג'נדה מסוימת, אך בפרק זה האג'נדה של כחלילי מעוותת את המציאות שקיימת.

למרות זאת, "מלחמות היהודים" היא יצירה דוקומנטרית מוצלחת. כחלילי מביא רעיונות שונים, לפעמים מנוגדים, בצורה מרתקת ויצירתית שיוצרת מנעד רחב של דעות. למשל בפרק הראשון שעוסק בשסע בין החרדים לחילונים, במהלך צילום בשכונת נווה עמל בהרצליה, רואים אנשים חילוניים מתלוננים על ההתחרדות שנעשית בשכונה. במקרה עובר אדם חרדי שמתעמת איתם ועם דעותיהם. הוויכוחים, שיוצרים אווירת קרב, מביאים את המתיחות הקיימת במציאות בצורה אטרקטיבית ודרמטית.

לצד סיקור הדעות השונות ומאבקי הכוח בין המגזרים, בסדרה משולבת גם הגות רעיונית שמעניקה הסתכלות רחבה ומעמיקה יותר על המגזרים השונים מצד מרואיינים מרתקים. הבולט שבהם הוא הסופר והוגה הדעות מיכה גודמן. לגודמן תפקיד מרכזי בסדרה, הוא מוצג בין פעמיים לשלוש במהלך כל פרק ופורש בפני הצופה בתמציתיות ספרותית ומטאפורית את הסיבות לשסע הקיים. יכולתו המופלאה של גודמן לפשט ולהסביר את השסעים בישראל באה לידי ביטוי בספריו שיצאו בשנים האחרות "מלכוד 67", שדן במחלוקת בין הימין לשמאל בישראל, ו"חזרה בלי תשובה", הדן במחלוקות הדתיים לחילוניים בישראל. שיבוצו של גודמן בסדרה כהוגה דעות שמסביר את התהליך החברתי שנוצר היא בחירה מושכלת ומדויקת של כחלילי.

מיכה גודמן בסדרה "מלחמות היהודים"
בחירה מושכלת ומדויקת. גודמן מסביר את השורשים למחלוקת בין הדתיים לחילונים. צילום מ-Youtube

אני ממליץ לכל מי שחפץ להכיר לעומק את הזרמים הדתיים בחברה הישראלית לצפות בסדרה מלחמות היהודים. אף על פי שבחלקים מסוימים האג'נדה של כחלילי פוגמת בהצגת המציאות, כחלילי מנגיש הסתכלות סוציולוגית רחבה בצורה מעניינת ואטרקטיבית, מה שהופך את "מלחמות היהודים" לסדרה שתמשוך את הצופה פנימה לתוכה, ותעניק לו הזדמנות אמיתית וכנה להכיר את האחר.

לצפייה בפרק הראשון ב-Youtube:


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות