כותב שורות אלה נמצא כבר שנתיים במערכה לא פשוטה. מה שקרה בחיים עצמם לא באמת משנה, אלא איך שהנפש שלי הגיבה. היא החליטה, ובלי להתייעץ עם שאר האיברים, החומר והרוח שקוראים
שבועות אחדים לפני שפרץ המשבר המשטרי, שאלו את עצמם סטודנטים וסטודנטיות בשנה ג' במחלקה לתרבות, יצירה והפקה בספיר, איך הם מתקיימים, שורדים, מעצבים את חייהם – בהקשרים של פרנסה והשפעה – ואיך
איך אנחנו עושים את זה? אחרי שההצגה יורדת – מאיפה תבוא המשכורת הבאה? מאת שיר שאלתיאל ינואר 2020, קר בחוץ. חופשת חנוכה בבתי הספר כבר נגמרה אבל נשארו עוד כמה ערים
כשהקמנו לפני שנתיים את הקרנתרבות, מיזם שעיקרו הקרנה של אמנות מקומית במרחב הציבורי, כולם סביבי התלהבו מהרעיון; אמרו שמדובר בפריצת דרך ונתנו טיפ או שניים. רבים שיבחו אותנו כשצפו בספטמבר האחרון
שנת 2020, השנה ה-20 במאה ה-21, יכולה היתה לסמל התחלה חדשה – אבל זו השנה שבה פרצה מגפת הקורונה. העולם עצר מלכת. מקומות עבודה נסגרו, חלקם עברו למסגרת עבודה מהבית. מסעדות,
אם קצב החיים המהיר טוב לכם – המשיכו לכתבה הבאה. אבל אם קשה לכם ואתם רוצים שינוי אני פה לספר שמותר להאט, ואף רצוי! תמצאו כאן מחשבות על מה שבאמת חשוב, איך
מסכימים? אז זהו, שלא אני זוכרת את המכשיר הסלולרי הראשון שהוריי קנו לי. זה היה בגיל 10, קצת לפני שיצא הסמארטפון לשוק, אחרי שהתעקשתי שאני רוצה לחזור לבד מבית ספר. בגלל התקופה
מה אפשר לעשות כדי לעצור את הרס כדור הארץ? ואיך מכללת ספיר שותפה באחריות? באוקיינוס השקט צף אי של פלסטיק שגודלו פי 72 מהשטח של מדינת ישראל; קרחון קולומביה באלסקה מאבד 35
פותחת את מסך הפלאפון, נכנסת לאפליקציה ומתחילה לגלול. מסתכלת על המסך הראשי ורואה בכתב גדול, שחור, ממוסגר בצבע ניאון אדום, "80% הנחה על כל המחלקות". מסדירה נשימה ולוחצת על מחלקת הנשים.
התחלתי לשאול שאלות על נשים בהנהגה הרוחנית האורתודוקסית. התשובות הפכו אותי לאופטימית, אבל גם זהירה חשבתי שגוגל יודע הכל. תשאלי את מוח הכוורת הזה כל דבר, ומיד תגלי את התשובה.