הוא מעיד על עצמו שהוא "בן אדם בעולם" אך מכור לתשומת לב. היה רוצה להחדיר לתרבות הישראלית קצת נאיביות ובזמן אחר מפנטז על פגישה עם יוסי בנאי ואריק איינשטיין ז"ל. המוזיקאי דודי בר דוד משיב על השאלון
"מוזיקה זה לכולם", הצהיר אביב גפן ויצא לסיבוב הופעות ברחבי הפריפריי. רותם אלון רואה בזה דוגמא למופת ומקווה שעוד אמנים ילמדו ממנו. עמית מוצפי רואה בזה גימיק שיווקי שמבזה את תושבי הפריפריה. שלוש ערים, שתי דעות, ואביב אחד
אדי ודר והחבורה שבנה סביבו לא באמת חשבו שככה יעברו עליהם 20 שנה של יצירה. פרל ג'אם, שנוסדה מתוך שברי להקות בסוף שנות השמונים ושחיפשה נואשות זמר כדי לסגור מעגל ושמצאה את נסיך האופל שהעיף אותה לשמים, עדיין חיה.
אני קורא מכאן לפורמט ריאליטי מוזיקלי שלעולם לא יתקבל. קונספט מורכב אבל משתלם: למצוא את טרייסי צ'פמן ולא את אדל הבאה. לתת מיקרופון לאתיופי שלא ישיר סול נעים מעודן אלא יפוצץ לנו את הבועה התל-אביבית בפרצוף. זה ריאליטי