סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

בין קודש לחול – שלושה ניגונים וכמה מילים

אָז יְרַנֵּן עֵץ הַיְעָרִים                                     לִפְנֵי אֵל אַדִּיר אַדִּירִים
יָעִיר זְמִירוֹת וְשִׁירִים                                   אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ
יִתְפָּאַר אֵל חַי צוּרֵנוּ וּשְׁמוֹ יִתְקַדָּשׁ

(מתוך הפיוט "אז ירנן", ר' יוסף חיים, מאה 19, עיראק)

אמר לי פעם איזה ראסטה אחד: "כל מה שתתן – יחזור אליך". אז תן משהו משלך לחבר, לזר ולאדמה. תן קצת רכוש, מילה או ניגון, תן חיבוק. הפיוט "אז ירנן" הוא פיוט לט"ו בשבט שנכתב במאה ה-19 על ידי המקובל ר' יוסף חיים (לימים נקרא "הבן איש חי"). הטקסט הולבש על הלחן של הפיוט "עזר מצרי" שכתב ר' עזרא בן ששון במאה ה-18 בבגדאד, שעל פי הסיפורים כתב את מילות הפיוט על פי מנגינה שהלחין ר' ישראל נג'ארה במאה ה-16 בארץ ישראל.

ב-2009, בירושלים, שר את הפיוט החזן והפייטן, הרב יהודה עובדיה-פתיה, בליווי הנגנים אליהו דגמי (עוּד), איתמר שחר (חליל נאי) ויוני שרון (כלי הקשה). העץ והאדם, הכל ישיר ויודה לה', יבקש להוריד שפע מן העולמות העליונים לעולמנו, בו ניתן ונקבל.

אפשר לקרוא לזה מוזיקה מקודשת (Sacred music), אפשר לקרוא לזה מוזיקת עולם או אתנית, אפשר גם פשוט לקרוא לזה מוזיקה. וזה לא כל כך פשוט; בט"ו באב ה'תשע"א, על רכס יודפת שבגליל המערבי, התכנסו חברי ההרכב המוזיקלי "דיוואן סאז" לנגן לירח ולשנה של אהבה. כשלושה עשר נגנים שלומדים ויוצרים ביחד, בהובלתו של המוסיקאי יוחאי ברק. היצירה שלהם מבוססת על יסודות מוזיקליים וטקסטואליים עתיקים מתרבויות שונות, מחוברת אל אדמת הארץ ומקורות ישראל. רבים מצטרפים ליצירה ונוצרים שיתופי פעולה ומפגשים מוזיקליים יוצאי דופן.

ודרך אגב, כחלק מחגיגות 20 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין הודו לישראל, הוטסו בימים אלה מספר נגנים הפועלים בהרכב ביחד עם שי בן צור ודביר כהן ("מיתרי דוד") לייצג את ישראל בהודו. הפרוייקט הוא של משרד החוץ, ומהתגובות הנהדרות של נציגינו בהודו, שכמובן מתוקשרות באמצעות הפייסבוק, לא נותר אלא לברך על היוזמה.

"דיוואן סאז" וחברים מארחים את אמן השירה הפרסית יצחק רפואה על בימת ההופעות ב"אוהל יעל", בבקשה.


אחד ממורי, שזכיתי ללמוד ממנו רבות, אמר לי שאם אני רוצה לפאר משהו, אז אל לי להשתמש במילות הוד ופאר, אלא פשוט להציג את הפאר עצמו. אז יסלח לי המורה. הפיוט "שלום עליכם", שנכתב ככל הנראה במאה ה-17, הוא מהפיוטים הנפוצים ביותר בקהילות ישראל. לפיוט עשרות לחנים ועשרים ושישה מהם מוקלטים ומוצגים באתר "הזמנה לפיוט". אני גאה להציג את אחד העיבודים היפים ביותר ששמעתי בחיי. כתב אותו המוזיקאי אמיר פרלמן, שפועל בארץ ובחו"ל כבר שנים רבות, ללחן של הרב והחזן ישראל גולדפרב, שנכתב לפני כתשעים שנה בבית כנסת קונסרבטיבי באמריקה.

אנסמבל "שירה חדשה לירושלים", עוד בתחילת דרכו, לפני יותר מארבע שנים, בהופעה בפרדס חנה: אמיר פרלמן (בוזוק), אורן צור (כינור), עומר הורוביץ (קלרינט), אופיר טל (פסנתר חשמלי) ואמן כלי ההקשה אבי אגבבה (דומבק פקיסטני).

כששולחן השבת עמוס בכל טוב הארץ, טעמים וצלילים – כשנפש נפגשת עם מנגינה – שבת שלום.

להאזנה מלאה לאלבומיו של של אמיר פרלמןלחצו כאן

להאזנה חלקית לאלבום של "דיוואן סאז" ולרכישה – לחצו כאן

לצפייה בפרוייקט הוידאו "פסיפס ים תיכוני"לחצו כאן

קרדיט תמונה ראשית – צילום: איוון גבריאל פיסק   עריכת תמונה: אילן אנצל