אדי ודר והחבורה שבנה סביבו לא באמת חשבו שככה יעברו עליהם 20 שנה של יצירה. פרל ג'אם, שנוסדה מתוך שברי להקות בסוף שנות השמונים ושחיפשה נואשות זמר כדי לסגור מעגל ושמצאה את נסיך האופל שהעיף אותה לשמים, עדיין חיה.
מורקאמי הוא כמו נגר מקצוען שיודע את מלאכתו: לבנות כיסא יציב עליו יוכלו הקוראים לשבת. העובדה הזו לא מצילה את 1Q84, אחד מסיפורי האהבה הקלישאתיים והאינפנטיליים ביותר שכתב אי פעם
אנחנו יכולים לייפות ולהצדיק את זה כמו שעשו לאורך כל ההיסטוריה של המין האנושי. נהיה יותר תרבותיים, יותר טובים ממה שהיינו בעבר, אבל אנחנו עדיין גזענים ונישאר גזענים
