קטגוריה: קולנוע

הסרט "אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא הוא קומדיה מבריקה, ולמעשה נקודת ציון חשובה בדברי ימי הקולנוע הישראלי. רוצו לראות

"אז על איזה סרטים את הולכת לכתוב" שאל אותי איזה פרנסוואה גבוהה, לבוש היטב עם בלורית מתנופפת וצעיף רך תחוב לתוך מקטורן שחור. "על מה שקורה מחוץ לקולנוע" עניתי מחויכת

אסי דיין הוכיח ב"הוא הלך בשדות" כי כבר ב-1967 לא היינו צעירים, יפים וטהורים כפי שרצינו לחשוב. ליאת שטייר לבני עם רקוויאם לתפיסה של אסי דיין כצבר המיתולוגי

כשאומרים בורסה שומעים כסף. כשאומרים דיקפריו שומעים בחורות וכשאומרים סקורסזה שומעים גאונות. השילוב של שלושתם עושה את "הזאב מוול סטריט" לאחד הסרטים הטובים של השנה

לא רק קוטפים כותנה אלא גם אוסקרים. נטלי מגר על אחד הסרטים המרגשים של השנים האחרונות

שני סרטים שנעשו באותה שנה בפיסת ארץ אחת, ודמיון מפחיד ביניהם. האם זה מקרי, או קלישאות לעוסות? שינויים גדולים מתחילים בסרטים, ובסוף הם גם יזיזו הרים

באמצעות סקס אפיל, הומור ועלילה מתוחכמת, מצליח "חלום אמריקאי" להיות הסרט הטוב ביותר שתראו על המסך בתקופה הקרובה

הרצון לפריצת דרך טכנולוגית, כמו תמיד בא ומגיע על חשבון האחר. גם ב"כוח משיכה" האפקטים המרשימים השכיחו את העלילה לא רק מהקהל אלא גם מהיוצרים

מאז שנות ה-80 לא השתנה הרבה בהוליווד. הסרט "חיי עם ליברצ'ה" נותן תמונת מצב שעדיין עדכנית על תעשיית הבידור האמריקאית, ההורסת הכל בשם הנהנתנות