סדרת מתבגרים אמריקאית, שצובעת, תרתי משמע, את הז'אנר הקלאסי בצבעים עכשוויים, ומתמודדת עם חיי קבוצות מיעוטים - הודים, יפנים, יהודים, סינים, שחורים - ואלו רק הדמויות הראשיות
אם אחת מתוך אחת עברה הטרדה מינית אז אחד מתוך אחד הטריד? יצאתי לבדוק דרך שיח רגיש ואינטימי עם גברים ונשים את הנושא. בשיחות הם נשאלו האם הוטרדו או הטרידו מינית במהלך חייהם.
כאחת שחיה 26 שנה עם השם תמה, אין ורסיה שלא שמעתי על השם שלי. אם בכינוי חיבה או אם בשיבוש שמיעה, יש כאלה שאומרים שמעולם לא הכירו את השם לפני כן ויש את אלה שמציינים בפניי איזו עוד תמה הם מכירים, כאילו שיש לנו אחוות תמות ארצית. אבל אמא שלי בכלל לא חשבה על כל זה לפני 26 שנה.
"את לא רוצה לדעת למה אני נפרד ממך?" שאלת בטון ציני. אפילו לא סובבתי את ראשי כשאמרתי "לא, כי כשמישהו פוגע בי פעם אחת, אני לא נותנת הזדמנות נוספת", ואז עשיתי מעשה אמיץ במיוחד והורדתי את הצעיף שלי והעפתי אותו לאחור, לעברו.
כאשר ליאור רוטשטיין היה צריך לעלות לכיתה א', הייתה התלבטות עזה בעיריית רמת השרון האם לפתוח כיתה משולבת. אחת האמהות התנגדה נחרצות: 'אני את הפרח שלי גידלתי, לא כדי שהוא יתקלקל עם הילדים מהרי החושך'. משפט שליאור והוריו זוכרים אותו עד היום.