סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

שחור משחור: מתי ישתנו הייצוגים המוחלשים של אתיופים בטלוויזיה הישראלית?

 

טטרו (אורן פפיסמדוב) אומר לדקל (יניב זנבה) "אה? שנים של אפליה, אני רוצה שתפעל משם, דקל, אה?"
אם יפסיד, אין אוכל | צילום מסך מתוך YouTube

הגברים לרוב פושעים, או לפחות מואשמים בפשע, והנשים נבגדות וחסרות אונים – שמתם לב איך מיוצגים בני העדה האתיופית בטלוויזיה הישראלית? ליאת אלמיו הבחינה במגמה הסטיגמטית והחשוכה ויש לה מה להגיד בעניין

כאישה אתיופית, אני משתייכת לשתי קבוצות מוחלשות בחברה. בתור חובבת טלוויזיה מושבעת, אני מנסה למצוא בהפקות הישראליות ייצוגים שאוכל להזדהות איתם, אך ללא הצלחה. סקירה של 34 סדרות מגלה שישה ייצוגים של בני העדה המשרתים את האדם הלבן, תשעה שתלויים בו כלכלית, ארבע נשים נפגעות על ידי גבר לבן, אך נעתרות ושבות אליו, שבעה מופיעים כנלעגים ולמעלה מחמישה גברים מואשמים בפשע. אמנם הנשיות מתגלית בהקשר זה כיתרון, כשהנשים לרוב מופיעות כמוסריות יותר מהגברים. אך העניין לא פוטר אותן מהחולשה והסטריאוטיפים המתבטאים ברוב הייצוגים שלהן, כמו באלו של הגברים. הייצוגים של בני העדה מלמדים על חולשה שנשנית וחוזרת כמעט בכל מופע, ועל חוסר גיוון מחשבתי וחברתי בטלוויזיה הישראלית. לפנינו 15 סדרות המלמדות על כך.

לכתבה שעלתה ב"הארץ": "אפס גוונים של שחור"
שלא תפספסו: הפתרונות החמים למשבר האקלים
שלא תפספסו: הקליפים השווים של 2021
חמישים גוונים של ספרות ארוטית

התלות של בני העדה האתיופית באדם הלבן מתבטאת בסדרות שונות. כך לדוגמא, בסדרה הקומית "תנוחי" (HOT3, 2012), קורלי בדוסה (נצנת מקונן) עובדת כמנקה בביתו של אלימלך בן בסט (יוסף כרמון), אביה של מרב בן בסט (צופית גרנט), וזו מתחברת אל השניים. כאשר מועד אישור השהייה שלה בארץ חולף ועומדים לגרש אותה, מרב מחליטה לאמץ אותה ובכך מאפשרת לה להישאר בארץ. מרגש. אך תפקידה של קורלי כמשרתת של האנשים הלבנים ועוד כזו שתלויה בהם כדי להיוותר בארץ, רק מדגיש את חוסר השייכות שלה אליה.

ייצוג דומה חוזר גם בסדרת הנוער "שכונה" (HOT, 2014-2018), בה לילוש (אושרת אינגדשט) נערה חכמה וחברותית מתגוררת בשכונת מגורים דלה שנתרמה על ידי מתנדבים. השכונה סמוכה ליישוב יוקרתי בו מתגוררות, ניחשתם נכון, דמויות לבנות ועשירות. הצלחתי להתחבר לדמותה של לילוש, על דרך היותה דומיננטית ומורגשת בסדרה, אך כמה קל וטבעי היה לשכן אותה בשכונה ענייה שנתרמה בעוד שהלבנים מתגוררים באחת יוקרתית.

לילוש (אושרת אינגדשט), בחורה אתיופית, עם רחלי (תותי ניניו) כשהיא צוחקת
לילוש מתגוררת בשכונה שנתרמה | צילום מסך מתוך עמוד האינסטגרם shchunatv

באופן דומה, בסדרת הדרמה "שולחן לשישה" (ערוץ 10, 2013), דוביק דגן (נתן דטנר) אוסף לביתו בני נוער החיים ברחוב. אחת מהם היא ורד (נצנת מקונן), שברחה מביתה בשל אלימות מצד אביה ואימה נמצאת במקלט לנשים מוכות. שיוכה למשפחה בעייתית ומסכנה, מעמידה אותה בעמדת נחיתות, הזקוקה לעזרה מהאדם הלבן. כבר בפרק הראשון, ורד מוצגת כחלשה וחוששת, למשל מהגעתו של בחור ממשפחה חרדית אל הבית, כשאומרת שהוא בטח לא אוהב אתיופים, ושל נציג משטרת ההגירה, שבפניו היא ממהרת להתגונן ולהבהיר שהיא לא סודנית. ייצוג דומה חוזר גם בסדרה "חברות" (ערוץ 10/ רשת 13, 2013-2018), בה מופיעה בחורה אתיופית המנהלת קשר עם בחור לבן (רון שחר) ועשיר בשל כספו. כשהוא נקלע לקשיים כלכליים, היא עוזבת אותו כשאומרת שכבר הייתה ענייה בעבר.

בסדרה "מתים לרגע" (HOT3, 2014, 2017) מופיעה סמירה (תהילה ישעיהו אדגה), שמועסקת כמטפלת של ילדה לבנה בשם הדר (מנואל אלקסלסי). כשזו לא חשה בטוב, מגיעה לבית החולים ומתגלה שנדבקה באמבה. אביה של הילדה יגאל (אייל שכטר), בטוח שמדובר בסמירה שהדביקה אותה, ומפטר אותה. אך כשמתגלה שאין זה בטוח, וכי בתו הגיעה לבית החולים בשל הרעלת עופרת שהוא אחראי לה, יגאל מבקש את סליחתה של סמירה והיא כמובן נעתרת ונשארת. הדמות של האישה הטובה, התמימה, הסלחנית והמדבקת, משקף סטראוטיפים של בני העדה האתיופית. סמירה מקבלת את התנצלות מעסיקה, למרות שהשפיל אותה, עקב אישיותה או שבגלל שתלויה בו ובכספו, כך או כך זה לא ייצוג מחמיא.

בהמשך לדמותה של סמירה, סדרות ישראליות שונות מציגות נשים הנפגעות על ידי האדם הלבן, אך שבות וסולחות לו. כך בטלנובלה "מיכאלה" (HOT, 2004), מלייקה (מהרטה ברוך), בחורה צנועה וביישנית מתאהבת ביובל אקריש (יניב לוי). בהמשך העלילה, יובל נפרד ממנה לטובת נגה פלד (דורית לב ארי) הפולניה, אך מלייקה שבה לחיקו כשהוא חוזר בו. כשהיא מגיעה לראשונה לארוחת ערב בבית הוריו של יובל, יסמין (חני נחמיאס) ודן (שרון אלכסנדר), השניים מתפלאים ומבטם שואל איך לא סיפר להם מראש את מי הוא מתכוון להביא הביתה. ואם לא די בכך, הם מדברים אליה באיטיות ובעילגות, למרות שברור שאין לה בעיית שפה. בתור ילדה, הרגשתי גאווה כשהופיעה אישה אתיופית על המסך ובנוסף כזו שיוצאת עם בחור לבן, אך ההתייחסות לקשר שלהם כאל יוצא דופן ואליה כזרה ועילגת, ביטלו את תחושת הגאווה. דמותה הביישנית והסלחנית, מייצגת סטראוטיפים של בני העדה האתיופית, ומנציחה את רעיון הנחיתות של האדם השחור אל מול הלבן.

מלייקה, אישה אתיופית, עומדת בפתח ביתו של בן-זוגה, יובל, כשמחזיקה בידה לחם אתיופי
לא לך ציפינו, מלייקה | צילום מסך מתוך YouTube

בסדרה "מטומטמת" (HOT 3, 2016-2019), תמי בן בסט (רותי אסרסאי) היא שוטרת קשוחה, אך מעט חסרת ביטחון, הנשואה לדודי בן בסט (מיקי לאון). לאחר שבוגד בה עם שירי אזוגי (בת חן סבג), תמי נפרדת ממנו, אך בהמשך מסכימה לחזור אליו. לרגעים יכולתי להתחבר אליה. החזקתה בתפקיד בעל כוח ועיצוב דמותה כאישה מורכבת, קשוחה ועם זאת חסרת ביטחון, היה מעניין. אך הנישואין לאדם הלבן, וגם אז היותה נבגדת על ידו, ונוסף לכך גם שבה אליו, גרמו לי לזהות אותה כחלשה.

תמי מביטה על דודי
לפני שמגלה שדודי בוגד בה | צילום מסך מתוך YouTube

למרות שהנשים מוחלשות, מסכנות ותלותיות, אפשר להתנחם שהן מופיעות כסימפטיות יותר מהגברים, שלרוב מואשמים בפשעים. בסדרה "היורשת" (קשת 12, 2021), ספיר (בתאל משיאן) ומאור איבנוב (ישראל אטיאס) מגיעים לבקר את אביהם, קלוד איבנוב (איציק כהן), הנמצא בכלא. ברקע, נראים אסירים גברים שאימותיהם ואחיותיהם הגיעו לבקרם גם כן. ספיר מביטה סביבה ואומרת: "2021 וכולם בכלא עדיין שחורים". תפקידים דומים מתבטאים גם בסדרה "מלאך של אמא" (Yes, 2016). ניגיסט עמנואל (תהילה ישעיהו אדגה) היא אחת משלוש הנשים הדומיננטיות בסדרה ובעלת ביטחון עצמי. בנה הצעיר הוא רפא עמנואל (יוני מלס), המתכנן לטוס ללמוד באירופה, אלא שתוכניותיו מתבטלות כשהוא נחשד ברצח ילד אשכנזי. הביטחון העצמי של ניגיסט גרם לי להתחבר אליה, אך האשמת בנה בפשע מדגישה את חוסר האונים שלה. אמנם הסדרה מציגה גם את חפותו של רפא, אך היא מאשרת את החשד הטבעי בגבר השחור.

החשד הטבעי בגבר השחור. "מלאך של אמא" | מתוך YouTube

גם בסדרת הפשע "בני אור" (Yes, 2021) מופיע אתיופי המוצג כפושע. מולא (מגן מיניואב) הוא חלק מחבורת נערים סוחרי סמים המתגוררים בשכונת מצוקה בבאר שבע, שעלה לארץ עם אחיותיו וחולם להיות ראפר. בכך, הוא ממשיך ייצוגים קודמים של גבר אתיופי חלש ולא אתי שבידיו חלומות, אך נסיבות חייו לא מאפשרים לו להגשימם. חבל שדווקא במסגרת תפקיד כזה, מולא נוטל חלק מרכזי בסדרה. וכך גם בסדרה "עלומים" (כאן 11, 2021), שהסתיימה לא מזמן. וואסה (יניב אלמנך) הוא תלמיד תיכון לנוער בסיכון שחולם להיות זמר, אך תוכניותיו מתבטלות כשאבנר (יניב ביטון), חוקר משטרה, חושד בו שאנס נערה לבנה. האליבי שלו הוא מנחם (אופק פסח), ראש חבורת פושעים בתיכון, עמו הוא מנהל קשר רומנטי סודי. אלא שמנחם מסרב לספר כי היה עמו בלילה בו התרחש האונס ובכך ולנקות את שמו מההאשמה החמורה. עד שחוקרי המשטרה מוצאים שהוא חף מפשע, וואסה תולה את עצמו, ואם זה לא מספיק, אלו לא מודיעים על חפותו והוא נותר חשוד גם לאחר מותו. אגנש (לירז אברה), אחותו, מנסה לנקות את שמו ופונה בבקשת עזרה למורתו (שני כהן). ושוב, אנחנו לומדים שנערה אתיופית לבדה היא חסרת כל כוח וזקוקה לעזרתו של האדם הלבן.

אגנש מגיעה לתא המעצר ומעודדת אותו כי הוא יהיה זמר, כפי שרוצה
אגנש משכנעת את וואסה לספר את האמת | צילום מסך מתוך YouTube

חולשתם של בני העדה מתבטאת גם דרך ייצוגים נלעגים. בסדרה "חברות" שהוזכרה, מופיעים שני אתיופים ואחד מהם הוא יוסי ואסה. השניים לא עוברים סלקציה בכניסה למועדון וכועסים על כך, תוך שאומרים שהגיעו ברגל ואף שירתו בצבא, אך ללא הועיל. כך ישנו ייצוג של אתיופים נלעגים ומקופחים, המשקף סטראוטיפים ומאשר את הבידול של בני העדה. בדומה לכך, בסדרה "המשרד" (Yes, 2010, 2012), ואסה מגלם את דמותו של אבבה, אחראי כוח אדם בחברה לא מצליחה. הדמות הראשית, אבי משולם (דביר בנדק), הוא מנהל המשרד, גזען הנוהג לספר בדיחות גזעניות ושקיבל את אבבה לעבודה מתוך הכרח. מצד אחד, הומור הוא כלי מעולה למחאה תרבותית על הגזענות בחברה. מצד שני, הדמות הלבנה שעושה טובה לגבר השחור כשמקבלת אותו לעבודה ומתבדחת על חשבונו, עדיין מציגה אותו כחלש, תלוי ונלעג.

גם בתוכנית "עממיות" (ערוץ 2, רשת, 2014), מופיעה בחורה אתיופית ששמה לא ידוע, הנמצאת בטיפול קוסמטי אצל סופי (מאיה בצלאל), אך זו מזניחה אותה ועסוקה בטיפול בדמויות הראשיות והלבנות. הבחורה אומרת לסופי בייאוש שקבעו הוצאת שחורים, ובתגובה, עונה לה בלעג כי קבעו שלה היא מוציאה את הלבנים. בשלב זה, תפקידה בסדרה מסתיים. התפקיד הזה כל כך נלעג ומזערי, שחבל שהטריחו אותה להגיע לצילומים של דקות ספורות רק כדי להשפיל אותה.

סופי (מאיה בצלאל) מטפלת בשני (נטע גרטי) וחלי (מלי לוי) קוראת עיתון להנאתה. הבחורה האתיופית אומרת לסופי "אבל קבענו בחמש הוצאת שחורים".
לך אני מוציאה את הלבנים | צילום מסך מתוך YouTube

ועכשיו לחדשות חצי טובות: הסדרה "נבסו" (רשת, 2017, 2020-2021) בהחלט מציגה חדשנות. יוסי ואסה עומד במרכזה ומגלם את גילי צ'לצ'או הנשוי לתמר אגסי (מרב פלדמן), ולהם ילדה משותפת, מעיין אגסי-צ'לצ'או (אריאלה איזנווה). אלמיטו צ'לצ'או (מסקי שיברו), היא אימו של גילי ולצידה משחקים שחקנים ושחקניות נוספים בני העדה: חיים איזיקיאס, לירז אברה, סלומון מרשה וטיטי קבדה. זו הפעם הראשונה שאתיופי הוא השחקן הראשי של סדרת מקור ישראלית וגם היוצר שלה, היא מציגה נישואים של אתיופי ולבנה, יש בה יותר מייצוג אחד של בני העדה וכן הכותרת משמעותית וחדשה: שם הסדרה הוא מילה באמהרית. אך לצד כל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שגילי מוצג בעיקר כמגוחך. כך באחד הפרקים, נמצא בסופר וקונים שונים פונים אליו לעזרה, כשבטוחים שהוא אחד העובדים. מה גם שלצד אפיון דמותו כנלעגת ומגוחכת, הסדרה מבטאת גם את החשד בגבר השחור כפושע, כשכבר בפרק הבכורה, שוטר עוצר את גילי ללא סיבה ודורש ממנו להזדהות.

גילי נלעג ונחשד | מתוך YouTube

דמות אתיופית נלעגת חוזרת בסדרה "תאג"ד" (Yes, 2016, 2020). דקל (יניב זנבה) הוא חובש קרבי בגדוד שלרוב מוצג כמגוחך ומושפל. כבר בפרק הראשון, "מקרר" (ארתור גירופנקס), טבח הגדוד, אומר לדקל שרק אם ינצח אותו בתחרות "הורדת ידיים", יאכל וייפטר מרחיצת הכלים, אך דקל מפסיד ולכן גם לא אוכל. תפקידו בתור חובש קרבי הוא חיובי, אך דמותו התמימה ולרוב הנלעגת, הזכירה לי ייצוגים קודמים של בני העדה, וכאן אין שינוי משמעותי.

ולבסוף, בגזרת הריאליטי נראה כי אין חדש תחת השמש, וגם אנשים בשר ודם, לא דמויות, סובלים מחוסר גיוון. טיטי איינאו השתתפה בתוכנית "האח הגדול" (רשת 13, 2021). באחת מקבוצות הפייסבוק של בני העדה, אחד כתב: "התקופה של 'יואו איך את מזכירה את טיטי' התחילה אצל בנות העדה. בהצלחה". לא מפתיע שתמיר ורדי קרא לה טהוניה והאמת שגם לי הספיקו לקרוא כך. גם לא פלא שהאתיופים נראים לכם דומים, כשחוסר הגיוון בייצוגיהם כמעט כופה זאת. בפוסט קודם יותר באותה הקבוצה, אחת שאלה למה גברים אתיופים לא מתמודדים בתוכנית. מעליב אם אתה אינדל קבדה שהשתתף בעונה השמינית (קשת, 2016-2017). אבל מובן למה היא לא זכרה אותו, כשהוא הגבר האתיופי היחיד שהשתתף בתוכנית מרובת העונות הזו.

הטלוויזיה הישראלית מוכרחה להשתנות ולתת קול לפרטים השונים והמגוונים בחברה – כשבני העדה האתיופית הם חלק ממנה. אני מאחלת לראות על המסך ייצוגים מגוונים, השתחררות מסטיגמות וסטראוטיפים חלולים, ומקווה שבפעם הבאה שיקראו לאישה אתיופית, זה לא יסתכם בשם טהוניה או טיטי. כי יש הרבה מעבר.