2020 אמנם התחילה רק לפני ארבעה חודשים, אבל זה כבר ברור לחלוטין שהפריט הכי אופנתי השנה הוא המסכה. אבל את המסכות הכי שוות, אלה של האמן אייל אסולין, אי אפשר לרכוש בשום מקום – אלא לראותן בלבד.
לפני כחמישה שבועות ביבי וליצמן הודיעו לכולנו שעד הודעה חדשה ניאלץ לעבוד וללמוד מהבית בגלל התפרצות וירוס הקורונה. הנחיות אלה הלכו והתהדקו סביבנו והיום כבר אסור לצאת מהבית ללא מסכה, בין אם כירורגית ובין אם כזו שהכנו בעצמנו מחולצה ישנה. עברנו לתקשר ברשתות החברתיות במלוא המרץ ואת שיחות הטלפון (שכבר הוחלפו מזמן בהתכתבויות וואטסאפ) החליפו שיחות הוידאו כי פתאום כולנו התגעגענו לראות קצת פרצופים.
יש מי שלקחו את ההפסקה הכפויה הזו למקום של חשבון נפש והתכנסות פנימה, יש מי שחפרו לנו בסטטוסים ובדיחות ויש את אייל אסולין. "מהרגע שאמרו עבודה מהבית, שאי אפשר לצאת, לקחתי את הסגר הזה למקום שבמקום להתכנס פנימה, לשקוע ולחשוב 'מה עושים במצב, איך ממשיכים שגרה?' החלטתי להגיב בצורה מהירה". אסולין כמו חזה את הבאות וכבר ב-16.3 העלה לעמוד האינסטגרם שלו מסכה ראשונה בעיצובו. "זו הייתה בעצם המסכה הראשונה, סוג של מסכת אב"כ מיוחדת. אחרי שעשיתי אחת זה התחיל להפעיל אותי ממש. התחלתי פשוט להגיב וכל יום ליצור מסכה נוספת". אסולין, אמן בוגר בצלאל. יליד אופקים 1981, חי, עובד ויוצר שם עד היום ומרצה בבית הספר לאמנות שבמכללת ספיר.
"כבר בתחילת מרץ התחיל סחר במסכות שהרגיש כמו הסחר של שנות ה-90 בסחורה גנובה בבגאז' של רכב, התחיל כבר חוסר עולמי אז מכרו במחירים מופקעים ומסכות שעולות חמישה שקלים נמכרו ב-50 שקלים. ומסכות N95 שעלו בעבר 25 שקלים היום זה שלוש ב-100. הן הפכו להיות אחד המוצרים החמים. מעבר לזה שזה טרנד אופנתי במזרח, זה הפך להיות טרנד אופנתי עולמי"' הוא מסביר למה בחר להתרכז דווקא במסכות. "אני קורא לזה הטרנדים של האפוקליפסה, הטרנדים שנולדים מתוך משבר. וזה בסדר, כי העולם מגיב. אבל החוויה הזאת, מסכות רק למי שיכול להרשות לעצמו, הפך להיות משהו שהייתי חייב להגיב אליו ברגע שהבנתי שזה הופך להיות סחר כמו של מוצרים גנובים. הכל בשקט, בצד, אומרים לך 'כמה אתה צריך?', כמו טלגראס של מסכות הייתי קורא לזה".
הביקורת של אסולין כנגד הסחר החדש והכביכול-חוקי במסכות מתבטאת בכך שהוא בחר ליצור "מסכות לאלפיון. זה מסכות שרק באמת עשירים מאוד יכולים להרשות לעצמם. הן לא באמת למכירה אבל זו ביקורת צינית למצב שהתפתח בעקבות המשבר". את המסכות הוא מיתג ב-"הסמל הזה מבוסס על הסמל של שאנל, בלי ליפול למקום של זכויות יוצרים, פשוט עברתי משהו לא מזמן", אסולין מסביר, ומתכוון כנראה לפסל 'מוטי' והסערה שחולל. "אז החלטתי לשלב את הלוגו של שאנל וקאסטרו יחד. זה שמות שונים ממקומות שונים. המעמד הנמוך והמעמד הגבוה".
בשלב מסוים, המסכות כבר לא הספיקו לו והוא החליט לייצר ערכות שלמות. "התחלתי ליצור קיט – כפפות, משקפיים, תכשיטים. תכשיטים שלי שאני משתמש בהם בהמון עבודות, החלטתי הפעם לייעד אותם דווקא למקום הזה. הכפפות יחד עם המסכה, התכשיטים, הטבעות והמשקפיים שנלווים לזה הופכים להיות סטים. Corona Luxury Protection. אני מתעסק הרבה בסמלי סטטוס ומעמד, מהתרבות העתיקה ועד היום. זהב ושחור – השחור בעיני מסמל את הזהב השחור, את הנפט, מה שמניע את העולם; והזהב, מי שעונד זהב אמיתי זה מי שיכול להרשות לעצמו, זה סמל סטטוס".
הקיטים של אסולין מכילים מסכה, משקפי שמש, כפפות לטקס שחורות ותכשיטי זהב. "בכל קיט כזה יש את האפקט של בגדי המלך החדשים. זה הדבר הכי לא נוח, המסכות, הן בנויות ממתכת. המהלך הזה נולד להגיב לתוך המצב הקיים בעיקר. וגם כי אמרתי כל עוד המשבר רק הולך ומתפתח אני רוצה להיות מהחלוצים שמגיבים לדבר הזה. עכשיו כבר הסכר נפרץ ואני מתחיל לעלות כבר דימויים של איך אני, כבן מעמד הפועלים, שאני מכניס את עצמי למקום הזה לפחות מבחינה ביוגרפית, והופך להיות אדם בעל סטטוס בחיים שאחרי האנושות, או באנושות אחרי הקורונה. אני מסתכל בראיה רטרוספקטיבית על העולם שהיה לפני, על עולם האמנות מתוך ההיבט של הקפיטליזם".
אסולין, חותם את התמונות של המסכות והקיטים שמעלה לעמוד האינסטגרם שלו באותיות WFH. "WORK FROM HOME זה העניין הזה של להמשיך לפעול מהבית, לשמור על איזה מומנטום של עשייה, זה המקום של אמן וגם זו דרך לתמוך בכל אלה שעובדים מהבית, סוג של סולידריות"
