מי ידע שהעברית, השפה התנכית שעברה כמה שינויים ותוספות עם השנים (המילה מועבט בוודאות לא צוינה בתנ"ך), אך את השינוי הזה לא צפינו, יצירת גופן חדש המביא את שני המינים למילה אחת. אולי לא נראה עוד את המשפט "נכתב בלשון זכר, אך מיועד לשני המינים?"
ידעתם וידעתן שהרצל בכלל לא חשב שהשפה העברית אמורה להיות השפה הרשמית בארץ ישראל, אלא הגרמנית? . המטרה שלו הייתה לייצר מדינה יהודית השומרת על הפאסון האירופאי-גרמני שעליה גדל כל חייו. אחריו הגיע אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, ששם למטרה את חידוש השפה העברית והפיכתה לשפת הדיבור בארץ ישראל. וכך עשה, כיום, השפה הראשית והמדוברת בישראל היא השפה התנכ"ית והקדומה – העברית. אולי עם קצת שינויים וסלנגים שהצטרפו במשך השנים.
העברית קיבלה צורה ופנים חדשות בכל דור ודור. אך בשנת 2019 קרה דבר שלא קרה מעולם, יצירת כתב המכוון גם לזכר וגם לנקבה בשפה העברית. מיכל שומר, סטודנטית לתואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית במכללת HIT בחולון, יזמה כחלק מעבודת גמר את הרעיון למערכת אותיות חדשות בשפה העברית המאפשרות לנשים וגברים לקרוא את אותו הטקסט, כל אחד בכתב של המגדר שלו. לאחר סיום לימודיה, המשיכה שומר את המיזם וב2021 יצאה לראשונה האפשרות להורדת הגופן הייחודי למכשירי הדיגיטל.
"קרן השמע": החיים מתחילים בגיל 92
הדבר הבא: מה הילדים שלנו יקראו בעוד עשור?
הגופן יוצא הדופן שיצרה שומר, כולל אותיות המכילות גם לשון זכר, וגם נקבה, באותה אות אחת. למשל, האות י' והאות ו', הופכות לאות המאפשרת לכתוב את המילה הוא/היא במילה אחת. שומר אף סיפרה כי נשים חלקו איתה את תחושות השוויון, הקבלה וההכרה שלאחר המיזם וכי מרגישות חלק מהשפה העברית. לכן היא רואה חשיבות רבה להמשיך ולקדם את העברית הרב מגדרית.
ההכרה בעברית הרב מגדרית נעשית בקבלות פנים ובמוסדות שונים, וכבר החלה לחלחל לתרבות שלנו דרך ספרים. שני פרידמן, סופרת ילדים ומייסדת המיזם "ספרות עם משמעות", הוציאה לאחרונה את ספר הילדים השני בעולם הנכתב באותיות הרב מגדריות. שאלתי את פרידמן מספר שאלות על מנת להבין מה עומד מאחורי ההחלטה להשתמש בגופן חדש בספר ילדים.
מדוע החלטת לכתוב ספר ילדים בעברית רב מגדרית?
"עברית רב מגדרית הוא צורת כתיב שיצרה מיכל שומר. הרגשתי שזה בדיוק מתאים לסיפור. המטרה שלה היא להנכיח גם את הנשים בשפה העברית. היה חשוב לי להבהיר שהסיפור תקף גם לבנות וגם לבנים מבחינת העלילה. מה שקורה לדמויות בדרך כלל מבחינת רגשות, תמיד מיוחס למגדר שלהן. גם בתור עורכת ספרים אני רואה שהרבה פעמים אנחנו נופלים לתבניות המגדריות."
האם את מרגישה שיש חוסר בספרות ילדים הנוגעת לשיווין בין שני המינים?
"בטח, למשל הקלאסיקות. הנסיכה העדינה שמחכה שהנסיך יציל אותה. גם בספרות העכשווית של היום, בסופו של דבר מי שכותב את ספרי הילדים הם המבוגרים. והרבה פעמים גם כשאנחנו מנסים להיות נאורים או לא להיות סטראוטיפים, זה מתפלק לכולנו."
מה גורם לך להחליט לשבור מוסכמות ולהוציא ספר שעד כה אף אחד לא עשה משהו דומה לו לפני כן?
"מטבעי אני מתנגדת לתבניות. גם כשהוצאתי את הספר הראשון שלי "הממלכה של אלה", היו אימהות ששלחו לי הודעות שהן היו רוצות להקריא את הספר הזה גם לבנים שלהן אבל הוא של בנות. זה עוד יותר חידד לי את הרצון לגרום לדמות לשנות את המין שלה לפי בחירה כי זה לגמרי מוציא את כל התבניות מהמשוואה."
לדעתך ספר זה יגרום לשינוי בעולם ספרות הילדים וספרים נוספים יכתבו בעברית רב מגדרית?
"מתחיל שינוי, אבל צריך לזכור שהרבה מהסופרים הם הורים שמוציאים את הספרים למען הילדים והרבה פעמים אם זה הספר הראשון שלהם, הם מתארים את החיים עצמם, והחיים שלנו עדיין מחולקים לסטראוטיפים. אני בטוחה שהספר יוסיף שינוי מרענן לספרות ויעורר עוד סופרים לשינוי."
השינוי מתחיל להיות מורגש, אך גם טענות הנגד לא איחרו להגיע. כשראש המועצה גזר, רותם ידלין, החליטה לתלות בכניסה לבניין המועצה שלט בו נכתב "ברוכים/ות הבאים/ות" בעברית רב מגדרית, החלו להביע התנגדות. נציגת ארגון "בצלמו", רוית רוטנברג, הגיבה כך: "אין בסמכותך להשתמש בכסף ציבורי על מנת לשבש את השפה העברית בצורה שפוגעת בתרבות ובזהות היהודית, ועל כך אבקשך לשנות את הכיתוב. חוק הלאום קובע כי השפה העברית היא שפת המדינה, ולכן הנך מנועה מהמצאה של שפה חדשה". למרות ההתנגדות, ידלין החליטה השאיר את השלט והשיבה בתגובה "העברית היא שפה דינמית, חיה, מרגשת ומשתנה. אין לאישה אחת זכות על השפה העברית על פני חברתה. אני מניחה שגם לעברית רב-מגדרית יתרגלו עם הזמן, כשהיא תיראה במקומות ציבוריים רבים. נשים משנות מציאות. אמשיך לפעול על מנת שתדענה שהן יכולות".
בנושא זה, יש שיגידו שחזונו של הרצל שלא התממש, או כי לא הייתה זו כוונת המשורר של אליעזר בן יהודה, אך אין ספק שהשפה שלנו רק משתדרגת. לנשים יש אפשרות להרגיש חלק בשפה שלהן, בחברה שלהן. אין עוד צורך לעשות אפליה מתקנת ולפנות בלשון נקבה לרוב נשי בקהל מסוים. אפשר פשוט לפנות לשניהם בצורה שהופכת את כולנו לשווים/ות.
