ראשיתו של הקולנוע הגאה נמצא בתחילת שנות ה-2000 עם הסרטים עטורי הפרסים ״הר ברוקבק״ ו״כחול זה הצבע החם ביותר״. הז׳אנר המשיך לפרוח עם הסרט ״אור ירח״ שזכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 2017 ובעקבותיו הגיע בשנה לאחר מכן גם הסרט ״׳קרא לי בשמך״ שמחזיק בפרס האוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.
בשנים האחרונות אנו עדים לתת ז׳אנר חדש בקולנוע הגאה – סרטים להט״בים לנוער. הסרט הראשון שהתחיל את הגל היה ״באהבה, סיימון״ שיצא במרץ 2018. הסרט מבוסס על ספרה של בקי אלברטלי, “Simon vs. The Homo Spiens Agenda״, או כפי שתורגם לעברית – ״סיימון מוצא את דרכו״. ״באהבה, סיימון״ הוא סרט הנוער הלהט״בי הראשון שחברת הפקה מיינסטרימית (״פוקס המאה ה-20״) מפיקה. הסרט עוסק בסיימון ספיר, תלמיד תיכון בארון שחייו מאיימים להשתנות כאשר תלמיד נוסף מגלה את סודו ומאיים לחשוף אותו. בחודש שעבר עלתה לשידור סדרת הספין-אוף לסרט המצליח, ״באהבה, ויקטור״, ברשת הסטרימינג ״Hulu״.
״באהבה, ויקטור״ לא תהיה הראשונה להביא את התופעה אל המסך הקטן. ב-2018 שחררה רשת הסטרימינג, ״נטפליקס״, את הסרט ״אלכס סטריינג׳לאב״ שבדומה ל״באהבה, סיימון״ גם הוא הציב במרכזו את שאלת הנטייה המינית בקרב מתבגרים ואת ההתמודדות איתה. אלכס הוא תלמיד תיכון שמתכנן לאבד עם בתוליו עם בת זוגו, קלייר. כשאלכס מתיידד עם אליוט, נער הומו, אלכס מתערער לגבי נטייתו המינית. ונטפליקס לא עצרה שם – בשנה שעברה היא שחררה את מה שהפך במהרה ללהיט הגדול של הרשת, הסדרה ״חינוך מיני״, שלקחה את זה צעד אחד קדימה והעניקה לנו לא רק דמות להט״בית אחת אלא כמעט קאסט שלם בכל צבעי הגאווה.
גם בישראל אפשר לראות ניצנים של התופעה. ב-2018 יצא לאקרנים הסרט ״הנשף״ בכיכובה של הדוגמנית סתיו סטרשקו. במרכז הסרט שלוש תלמידות תיכון במרדפן אחר אידיאל היופי באמצעות ניתוחים פלסטיים. דמותה של עדן, כמו סטרשקו, היא טרנסג׳נדרית בארון שרוצה לעבור את ניתוח השינוי הפיזי ויחד עם שתי חברותיה החדשות נקלעת לעסק סחר באיברי קטינות תמורת תשלום. ״הנשף״ הוא סרט הנעורים הישראלי הראשון שהציב במרכזו דמות טרנסג׳נדרית. הקהילה הטרנסג׳נדרית הישראלית זכתה גם לייצוג בז׳אנר הדוקומנטרי. ב-2019 עלתה לשידור סדרת הדוקו ״טרנסקידס״ העוסקת בארבעה בני נוער טרנסג׳נדרים ועוקבת אחריהם במשך 4 שנים בתהליך השינוי והתהליך האישי שהם עוברים עם עצמם ועם משפחתם וחבריהם.
לאורך השנים דמויות להט״ביות במדיה היו דמויות משניות, לצד הגיבור ההטרוסקסואל הראשי, והן אופיינו תמיד בסטריאוטיפים שנבנו עליהם בחברה. כיום הייצוג הסטריאוטיפי הזה מתחיל להשתנות והקהילה הגאה מקבלת תפקידים מרכזיים עם ייצוגים ריאליסטים שמאפשרים לצופים הלהט״בים להזדהות. ליהי רונן, מעריצה בת 14, נחשפה לסרט ״באהבה, סיימון״ דרך טריילר שהופיע לה ביו-טיוב. ״נכנסתי לצפות בטריילר בגלל השחקנים המככבים שם״, משחזרת ליהי, ״לאחר הצפייה בו התעניינתי בסרט הרבה מעבר לשחקנים שנמצאים בו, התעניינתי בסיפור״.
זכורה לך סצנה מסוימת בסרט שנגעה בך?
״אני חושבת שכל הסצנות של סיימון עם המשפחה שלו, במיוחד לאחר היציאה שלו מהארון. המשפחה שלו הזכירה לי את המשפחה שלי וההבנה הזו שלא כולם באים ממשפחות אוהבות ותומכות כאלה גרמה לי להעריך את המשפחה שלי יותר״.
את חושבת שגם קהל שאינו משתייך לקהילה הגאה יכול ליהנות מסרטים העוסקים בה?
״ברור. אתה לא חייב להיות הומו בשביל להזדהות עם סיטואציות שסיימון עובר. בדיוק כמו שאתה לא חייב להיות סטרייט בשביל ליהנות מסרטי קומדיה רומנטית על גבר ואישה״.
אז האם אכן מדובר בגל קולנועי שמתפתח? ד״ר בועז חגין, מרצה בחוג קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, לא כל כך בטוח. ״אני לא בטוח שמדובר במספיק סרטים כדי להוות גל״, הוא טוען, ״אני חושב ששוק בני הנוער משגשג בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה, וחלקו עוסק בדמויות שהן לסביות, הומואים, טרנסיות, קוויר, אינטרסקס ואסקסואלים, באופן שהולם את הפתיחות והעניין של דור בני הנוער במערב היום. הגיוני שחלק מהספרים בנושא יעסקו בגיבורים שהם להטב״ק וגם חלק מהסרטים. עם זאת, אני חושב שהתחכום של התכנים שמיועדים לבני נוער מאוד גבוה היום, וסרט שמספר באופן ריאליסטי על חוויית התבגרות ״רגילה״ של בני נוער, סטרייטים או להט״בים, יתקשה לבלוט ולזכות בהפצה בבתי הקולנוע ללא ייחוד נוסף״.
לאיזה ייחוד הם זקוקים לדעתך?
״כדי שסרטים על בני נוער להטב״קים יצליחו כנראה שיהיה דרוש אלמנט נוסף, למשל, אם יהיו חלק ממותג, כמו ׳משחקי הרעב׳, ׳דמדומים׳ או סדרת גיבורי העל של די סי או מארוול, או סרטים שיש להם סיכוי להצליח בפסטיבלים ולזכות במועמדות לאוסקר. יש דמויות להט״ביות מרכזיות בסרטים שבלטו באוסקר בשנים האחרונות כמו ׳הספר הירוק׳, ׳המועדפת׳ ו׳רפסודיה בוהמית׳.״
בראיון טלפוני שערכתי עמה, מספרת הילה מדליה, יוצרת סדרת הדוקו ״טרנסקידס״, על הפגישה שהובילה ליצירת הסדרה. ״הכל התחיל לפני עשר שנים״, היא משחזרת, ״פגשתי את גאז גנינגס הטרנסית הצעירה הראשונה שזכתה לחשיפה בארה״ב. היא הייתה בת 8 והתראיינה לברברה וולטרס. חשבתי שחשוב מאוד להביא את סיפורם של צעירים טרנסים ושלבטח בישראל גם ישנם צעירים טרנסים. עשינו תחקיר שנתיים, דיברנו עם מומחים, מטפלים, רופאים, עמותות וכו׳, אבל לא הצלחנו להגיע לילדים. ברגע שהגענו לילד הראשון הכל נפתח״.
היו לך חששות לפני עליית הסדרה לגבי איך היא תתקבל בארץ?
״קודם כל תמיד יש חשש של האם אנשים יצפו בכלל בסדרה ואיך היא תתקבל. מה יהיו הביקורות. מה אנשים יגידו. יש תגובות מעולות. כמובן יש גם תגובות מאוד חשוכות אבל אנחנו הולכים עם האמת שלנו, הילדים האלו אמיצים ובוחרים כל יום לחיות באמת שלהם, ורואים את זה בסדרה״.
את חושבת שיש קשר בין מועד יציאת הסדרה לאופן שבו היא התקבלה בטלוויזיה ואצל הקהל הישראלי?
״אם מדברים על טרנסג׳נדרים בישראל יש שינוי שהכין את השטח לקראת עלייתה של הסדרה. תחילת השינוי הזה ללא ספק הוא זה שאיפשר לנו להגיע לנערים ונערה שצילמנו״.
האם לדעתך הגל הזה ימשיך להתפתח?
״קשה לדעת לאן המים זורמים אבל אני מקווה ומאמינה שכל סרט או סדרה שמביאים בצורה רגישה את עולמם של צעירים להט״בים תורמת ל׳מהפכה׳. כל שינוי לוקח זמן ובהדרגה אנחנו רואים היום יותר ויותר להט״בים במדיה ויותר ויותר בתפקידים מרכזיים, דבר שלא היה קיים בשנות ה-80 למשל. אני מאמינה שנראה יותר ויותר צעירים ויותר טרנסג׳נדרים ממה שרואים היום״.
כששאלתי את מדליה האם תהיה מעוניינת ליצור עוד תכנים להט״בים בעתיד ענתה שאם תמצא סיפור גאה חשוב שעדיין לא סופר, היא ללא ספק תרצה לספר אותו. הז׳אנר אמנם נמצא רק בתחילת דרכו ויש עוד הרבה סיפורים שטרם סופרו אך הוא ממשיך לצבור תאוצה. בנוסף ל״באהבה, ויקטור״, במאי האחרון עלה לרשת הסטרימינג, ״דיסני+״, סרט קצר מצויר בשם “Out” שמציג יציאה מהארון של גבר בפני הוריו. רשת HBO גם היא עובדת כיום על תכנים להט״בים משלה ועתידים לעלות בשנה הבאה עיבודים טלוויזיוניים לשניים מספריו של הסופר האמריקאי, אדם סילברה, שידוע בכתיבה להט״בית לנוער. מאיך שזה נראה כיום כמעט בטוח להמר שהתופעה הזאת לא עומדת להיעלם בזמן הקרוב והעתיד הוא קווירי יותר מתמיד.
