השבוע געשו הרוחות בארץ סביב שאלת המשך קיומו של ערוץ 10. הדיון הוא חלק מרוחות השינוי שנושבות ויש שיגידו, משתוללות. חוקים מאותגרים דמוקרטית שמוערמים על שולחן יו"ר הכנסת גררו דיוני חירום, כנסים והמון המון טוקבקים. ההמולה סביב ערוץ 10 חגה בעיקר סביב שאלות של שליטה ממשלתית, כדאיות וחופש הדיבור והעיתונות. או במילים אחרות, דיברו על חדשות ערוץ 10 יותר מעל ערוץ 10.
הערוץ מפסיד כסף, על זה אין ויכוח. כעסק שאמור להרוויח, ליצור ולשלם משכורות הוא לא עומד בנטל, וכמקהלה אחת מצייצת התקשורת כנגד החלטת הממשלה לא להזרים לו חמצן. נכון, מהפן החיוני של ריבוי ערוצי תקשורת חופשיים, חיוני לשמור על ערוץ 10. יש שיאמרו רק כדי לא להפקיר את החדשות של המדינה בידי רוני דניאל.
ג'אנקים של חדשות
אם ננקה החוצה את משבצות האקטואליה ומבזקי החדשות, לא לגמרי בטוח שהסגירה היא עסק טראגי כל כך, וזה מאתגר להסתכל בעיניים לא אקטואליות על התקשורת הישראלית. כולנו קצת ג'אנקים של חדשות ואסונות. מסניפים ניתוח של העולם הערבי לפני הקפה של הבוקר. אבל אם ננסה לבחון את ערוץ 10 בעיניים אחרות, הדברים יראו קצת אחרת.
אולי צריך להזכיר זאת במפורש, ערוץ 10 הוא ערוץ מסחרי. הוא קיים כדי לעשות טלוויזיה וכשחושבים על זה, הוא די בגד בתפקידו. אולי הטלוויזיה היא עדיין מלכת השכונה, אבל יש לה כבר כמה טוענות לכתר. על הזמן שלנו מתחרים האינטרנט, ההורדות הלא חוקיות או סתם החיים. לכן ערוצי הטלוויזיה לא קיימים מכוח הטבע או הממשלה, הם חייבים להצדיק את קיומם. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה תכנית.
לא טלוויזיה. בידור
זפזפו איתי ונראה מה יש ביום שידורים ממוצע. דגימה מייצגת. חדשות בוקר – תכנית יופי עם פליטת ריאליטי – זמן מיסטיקה – צינור לילה (שידור חוזר) – דוקטור אריק (עוד פליט ריאליטי) – חדשות – לונדון וקירשנבאום – גיא פינס – חדשות – מעושרות – בנות הזהב – גיא פינס. אם הרשימה הזו לא מספיק ברורה, ערוץ 10 לא עושה טלוויזיה, אלא בידור. ותכללו בזה את החדשות. בלוח שידורים ממוצע של הערוץ אין שום מזון רוחני. אז נכון, אני לא מדבר על להפוך אותו לערוץ הקבלה, אבל לאן נעלמו תכניות המוזיקה? מגזינים בנושא תרבות? מחול? קולנוע? אמנות? מורשת? תכניות תעודה מהארץ ומהעולם? סרטי טבע? לא נעים להודות, אבל כל אלה קיימים בשפע בערוץ הראשון.
http://www.youtube.com/watch?v=WKrwcG9TJWk
"שידורי ערוץ 10. מבחר נאה של בידור"
עכשיו כל זה בסכנה ואני לא רואה את העם מתקומם להגן על הערוץ. למה שיבזבז אנרגיות חשובות? על מה יש לו להילחם? כשכל אנרגיית מאבק חשובה בארץ הזו, נקום מהכורסא למען גיא פינס או בנות "מעושרות"?
הטאלנטים צועקים בקול גדול. הם מפחדים על חופש העיתונות ועל מקום העבודה שלהם גם יחד. אז יש לי חדשות בשבילם. העם לא איתם. העם מקיא מתכניות הבישול הבלתי נגמרות, מהריאליטי המקרצץ והצעקני, מחדשות מכובסות ופחדניות ומגיא פינס. אתם מעלתם בתפקידכם ועכשיו אתם מזדעקים? מאוחר מדי.
טלויזיה אמיתית שנעלמה
האבסורד הגדול הוא שבערוץ לא מבינים שהכל קשור להכל. איזה עם אמור להתקומם נגד השתקת התקשורת והחוקים הקיצוניים? זה שממהר לצפות בפרק של הריאליטי החדש אחרי יום עבודה? כנראה שלא. הנוער המולעט במי שכב עם מי ומתי, בדירוגי בגדים ובבריטני יודע בכלל שעוד מעט יוחשך המסך ולא יהיה גיא פינס? גם מהם לא תבוא הישועה. סיממתם אותם ועכשיו אתם מתפלאים שנשארתם לבד במערכה יחד עם קומץ שפוי. סליחה, עם שמאלנים.
כשייסגר הערוץ, יישארו המנהלים עם חשבון הנפש שלהם וישאלו את עצמם אלו נכסים תרבותיים השאירו אחריהם. ולא, לונדון וקירשנבאום לא נחשבים. מבחינתנו הם תמיד היו ויהיו שריד לעולם של טלוויזיה אמיתית שנעלם.
ואולי לא הכל שחור. אולי עכשיו יתחיל משהו אחר. כבר אפשר לראות ניצנים של פורמטים חדשים, התארגנויות פרטיות לגופי תקשורת חופשיים מטייקונים. ואולי כל מה שנאמר פה מתמצה בקליפ שהעלו בשבועות האחרונים בערוץ 10. דקה ועשרים שניות של ניסיון להצדיק את קיומו. בחירות, מחבלים וגלעד שליט. בידור להמונים.
