בוקר. השעון המעורר צלצל ב-9 וחצי אבל אני קמה כמובן לקראת 10.
בודקת את ההתראות החדשותיות בטלפון. יש הגבלות חדשות, קצת בהלם מעצמי שאני ברצינות קוראת את כל מסמך התיקונים של החוק, אבל כל הכבוד לי, איזה חכמה ורצינית אני. אני מנסה להבין אם אתמול הייתה הריצה האחרונה שלי לזמן הקרוב (בבקשה שלא!!!). אוקיי, אסור להתרחק מהבית עד מאה מטרים. שואלת את דני אחי הגדול אם הקפת הרחוב שלנו עובר את המאה מטרים. הוא מסתבר עוד לא ראה את ההגבלות החדשות, ואני מתלהבת שאני יודעת משהו חדשותי לפניו. אני מראה לו את המסמך, הוא גם קצת בהלם שקראתי אותו, ואנחנו מסכימים שמותר לי לרוץ סביב הרחוב.
אני מכינה לי אוכל, דני מדליק את הטלוויזיה. מופיעה פרסומת של חנות מוצרי חשמל שמציעה לרכוש את המוצרים שלה, לשלם היום רק שקל אחד, וחיוב התשלומים יתחילו מחודש מאי. זה מעצבן אותי. מי אמר שבחודש מאי יהיה בסדר? על אחריותכם? מי אמר שהקורונה תעבור מהעולם עד חודש מאי, וגם אם תעבור, מי יודע מה יהיה המצב הכלכלי במדינה ובעולם, ומה יהיה מצבו של האדם הפרטי? הפרסומת הזאת מציעה החלטה כלכלית שכנראה לא תהיה נכונה לרוב האנשים במדינה, ומעודדת קנייה מופרזת, כי עד חודש מאי יש עוד זמן, ויהיה בסדר.
אני מחבקת את ג'ים הכלב שלי ואומרת לו כמה הוא חמוד כרגיל. איזה פרצוף חמוד יש לך, אני לא יכולה! מי כלב חמוד, מי יפה שלי, מי?
החבר שלי, בר, שולח הודעה. הוא נוסע לבסיס שלו כדי לקחת את כל המשאפים שלו, שיהיו אתו בבית בתקופת ההסגר. הוא חושב אולי לנסוע כבר אליי, לאשקלון, שניפגש לשעה-שעתיים כל עוד ההנחיות החדשות לא נכנסו לתוקף. זאת תהיה כנראה ההזדמנות האחרונה שלנו להיפגש בזמן הקרוב. מזל שהיום יש לי רק שני שיעורים מקוונים, ואני אוכל למצוא זמן לזה. אוף, אתמול בלילה נעלבתי שהוא נעלם לי ולא דיברנו בטלפון כמו שקבענו, והיום הוא מציע לנסוע מהבסיס שלו בראשון לציון עד לאשקלון, ואז לחזור לבית שלו בחדרה, רק כדי לראות אותי לשעתיים. זכיתי ואני מפגרת.
ג'ים הולך אחריי לכל מקום ואני מתמוגגת מהפרצוף היפה הזה. לפחות אותו אני יכולה לחבק כל הזמן, נכון חיים שלי, נכון כלב יפה, נכון? אוי איזה יפה אתה אני לא יכולה.
בסוף בר לא יגיע לאשקלון. הוא לא רוצה שאמא שלו תדאג.
עדיף היה כבר לא לחשוב שקיימת אופציה שיגיע לכאן.
ובכל זאת, זכיתי.
שיעור מקוון לפרו-סמינריון. הוא נגמר די מהר כי מי מתקדם עם הפרוס בתקופה הזאת, כשעוד לא סיימנו אפילו לכתוב את עבודות הסוף של סמסטר א'.
אינסטגרם. חברה שלי שני אתגרה אותי בסטורי להעלות תמונת ילדות שלי. אני שולפת מהשידה בסלון אלבומים. מה זה הבגדים האלה? מה יש לי על הראש? פרצופים מוזרים אבל אני חמודה בסך הכל. אני לא מתאפקת ומעלה אפילו כמה תמונות ילדות לסטורי. אני משתהה וחושבת על כל הילדות שלי, כל מה שעברתי, על המשפחה, על כל מה שניתן לי. זה מצחיק שזה בנאלי להגיד שחשוב להגיד תודה, אבל אנשים לא באמת עושים את זה מספיק. גם אני. רק כשאוסרים עליי לרוץ יותר ממאה מטר מהבית אני מעריכה את החופש לרוץ איפה שרק ארצה. רק כשאני לומדת מהבית אני מעריכה את הלימודים הפרונטליים, למרות שגם בלמידה מהבית יש יתרונות כיפיים, כמו לקום עשר דקות לפני שיעור. אני צריכה להעריך גם את ההסגר הזה, את הזמן להשקיע יותר בדברים, ולהפסיק להתבטל ולמרוח את הזמן למען השם. טוב שלא אמרת את זה לעצמך מיליון פעמים בחודש האחרון, אילנה, מתי זה אשכרה יקרה? אני אוכל קודם.
שיעור אנגלית מקוון. לפני זה הייתי אמורה לשמוע את הפודקאסט של המרצה של השיעור הקודם, אבל כמובן שדחיתי את זה כי אם יש משהו שאני מצטיינת בו ממש זה לדחות דברים למחר-כך. די, זהו, אני חייבת להתאפס על עצמי. מחר אני מנצלת את הזמן שלי כמו שצריך, אבל הפעם באמת. דווקא לא נורא לדבר באנגלית בשיעור מקוון.
בא לי נורא פיצה.
אני קובעת עם החבר שלי שיתקשר אליי בשעה 21:15 והוא מדייק כמו שעון שווייצרי, כראוי לקצין צהוב וחנון. אני חופרת לו על כל מיני דברים לא מאוד חשובים והוא מקשיב כמו בן זוג טוב ומכיל.
אני מחבקת את ג'ים הכלב שלי במקום את החבר שלי שלא בנמצא, וגם כי אוח אני מאוהבת בכלב הזה והוא פשוט הדבר הכי מושלם בעולם. הוא מסתכל עליי מהספה ומרים רגל, התנועה הקבועה שלו כשהוא רוצה שיגרדו לו בבטן התחתונה.
עדיין בא לי פיצה.
שיחת זום עם שתי חברות. אני חופרת להן שבא לי פיצה ומתלבטת אם להזמין, עוד מעט 12 בלילה אבל בא לי פיצה!! אחת מהן מצלמת לי את שאריות הפיצה שאכלה היום, איזה זבל, בסוף היא גם אוכלת אותן מול הפרצוף שלי חצופה כזאת. מתישהו החברה השנייה מודיעה שהיא רוצה להמשיך לראות את הסדרה שלה אז יאללה נסיים, לא אבל עוד לא החלטתי אם להזמין פיצה!! לא אכפת להן. ביי.
אני כותבת לשליח בהערות של ההזמנה שלא יצלצל בפעמון כי כולם כבר ישנים. כרטיס האשראי שלי יכעס עליי וגם הבטן, אבל פיצה אוי אני כל כך שמחה שהגעת. לדעתי נציג השליחים מי שהוא לא יהיה צריך להדליק משואה ביום העצמאות
