כמה פעמים אמרתם לעצמכם שמרוב שאתם אוהבים סרטים, אתם גם אוהבים לראות אותם לבד, בקולנוע "לב" בחצות היום, משל הייתם גמלאים פרועים. האמת, שזו באמת חוויה, במיוחד אם משלימים את הסט התל אביבי הזה עם סרט צרפתי טוב. "בתוך הבית" הינו סרט מתח איטי וקליל, עם התחלה וסוף ברורים ואמצע שגולש בין מציאות לדמיון.
חטטנות הינה תכונה אנושית שלאו דווקא נעים להודות בה. פרנסואה אוזון, במאי "בתוך הבית" (2012), לוקח את יצר זה לאקסטרים ומציג טווח גבולות אנושיים. הגבול הראשון נחצה כבר בתחילת הסרט כאשר ג'רמין, מורה לספרות מבוגר שמאס בתלמידיו התיכוניסטיים המייצגים את דור העתיד, מבקש מהם לכתוב חיבור קצר על סוף השבוע האחרון שלהם. לאחר עשרות חיבורים לא תחביריים ולא מעניינים, מוצא את עצמו ג'רמין מרותק לחיבור אחד יוצא דופן של תלמיד שעוד לא זכה להכיר.
חיים של אחרים
קלוד, נער צנום, ביישן ויפהפה, החליט לתאר לפרטי פרטים בכתיבה מליצית את חיי המשפחה הבורגניים והמשעממים של חברו לכיתה ראפה ארטול. קלוד, שהתייתם מאימו וחי עם אביו הלא מתפקד, חש לראשונה מזה זמן רב חום ואהבה מהמשפחה הבורגנית שהוא כל כך רוצה להיות חלק ממנה.
בעידודו של ג'רמין, נסחף קלוד לכתיבה בהמשכים המתארת את חייו אצל משפחת ארטול. באופן אובססיבי, הוא חודר עוד ועוד לתודעתם של בני המשפחה על מנת לכתוב סיפור טוב יותר בעידודו של מורהו. עם התקדמות הסרט נהייה קשה יותר ויותר להבחין מהי המציאות ומהו הדמיון, ולא ברור מה קורה קודם, השתלשלות החיים או הסיפור הכתוב.
הדבר מזכיר את סדרות הריאליטי השוטפות את המסך אשר מנסות לתאר את המציאות, אך למעשה גם יוצרות אותה באופן מניפולטיבי. אוזון יוצר תחושה זו בצורה נפלאה דרך עריכה נעימה של מעבר הדרגתי בין שוטים שגורם לצופה להתבלבל בין המציאות לבין הדמיון.
כמו במאי של ריאליטי
בפני ג'רמין מתפתחת דילמה מוסרית. הוא מוצא את עצמו פועל דרך שני דחפים מנוגדים; מצד אחד כמורה הדוחף את תלמידו לכתיבה טובה יותר, לחציית גבולות פרטיים, מעודד את האובססיה של קלוד למשפחה והמשיכה האסורה שלו לאם המשפחה; ומצד שני כמו קורא מרותק או במאי של תוכנית ריאליטי, הרעב לעוד ועוד מתח ואקשן. כמה רחוק הוא מוכן לתת לקלוד ללכת בשביל סיפור טוב? כל כך רחוק עד שייאבד את עצמו ויהיה כמו תלמידו שלו.
זהו אינו סרטו הראשון של הבמאי פרנסואה אוזון על חיפוש אחר השראה ועל חציית גבולות. ניתן לראות זאת גם בסרטו מ-2003, "בריכת שחייה" בה הדמות הראשית מחפשת השראה לכתיבת ספר מתח במחוז מרוחק בדרום צרפת. בדומה ל"בתוך הבית", אוזון מצליח שוב לרתק עם פשטות חסרת אקשן, אך עם זאת, מרתקת ומלאת מתח רך. כעת, זהו נער תיכון מחפש השראה בחיים אחרים שמפנטז לקחת בהם חלק. בשביל אמן, חיפוש אחר השראה או מוזה יכולה להימשך כל החיים, אך אצל קלוד היוצרות התהפכו, והוא מוצא את האמן שבו דרך ההשראה.
בפעם הבאה שאתם מוצאים יום חופש, קחו את עצמכם לקולנוע "לב" הקרוב וביחרו דווקא את הסרט נטול שמות כוכבניים ובומבסטים. תתרווחו בכסא בתוך אולם מלא גמלאים בצהריי היום ותהנו מעוד סרט צרפתי-אירופאי-קליל שלוקח את הזמן לאיטו.
