אין רבים שלא נתקלו בכף היד מלאת השנאה שצברה אלפי לייקים ושיתופים בפייסבוק. מעבר לכך שאיני רואה שום הסבר הגיוני מאחורי המחשבה ששנאה של עם שלם היא לא גזענות, העציבה אותי יותר העובדה שאלפי אנשים הזדהו עם האמרה הזאת ושיתפו אותה, הפיצו שנאה והסיתו לשנאה בלי שום הבחנה.
אותה חיילת ציינה לאחר שעלתה לכותרות, שהיא מחקה את התמונה כי גילתה שחיילי צה"ל לא יכולים לפרסם את דעותיהם הפוליטיות, אך היא לא מתנצלת על דבר. לאחר מכן שינתה גירסה וציינה שהיא לא התכוונה לכל הערבים, כמובן, הבדואים והדרוזים בסדר מבחינתה. מזל. ואז שינתה גירסה שוב וטענה שהיא בעצם התכוונה רק למחבלים, אבל זה היה מאוחר מדי.
היי אתה, גיבור גדול
אם כבר מחבלים, אמנם מליאת הכנסת דחתה את הצעת החוק של שרון גל לפיה יושת עונש מוות על מחבלים, אך לעם זה לא מספיק. האזרח שסייע בלכידת המחבל סמוך לחדרה הפך במהרה מגיבור ישראל לעוכר ישראל, לאחר שפורסם שהוא מנע מאזרחים אחרים להרוג את המחבל הלכוד. נו, לא ראיתם חוק וסדר אף פעם? לא ראיתם איך אוליביה בנסון הביטה בקורבנות שהחליטו להרוג את התוקף רגע לפני גזר הדין? נכון, היתה במבט הזה הבנה; הרצון לנקום ולהעניש את התוקף מובן, אך היתה שם בעיקר אכזבה – הן על כך שירדו לאותה הרמה והן על כך שלקחו את החוק לידיים.
לטעמי, אין שום מקום לביקורת אם המחבל חוסל במהלך נטרולו, אך לו נלכד בעודו בחיים – זה לא מתפקידנו לגזור את עונשו, נרצה או לא. גם לו הצעת החוק היתה מתקבלת, זה לא היה תפקדינו. אגב, יש לתהות אם עשרות אלפי התומכים וכן המגיבים הנ"ל עדיין תמכו בהצעת החוק לאחר פיגוע הדקירה שבוצע על ידי מחבל יהודי. לפי כמויות הלייקים והתגובות המפרגנות בעמודים שדיווחו על המקרה, אני נאלצת לנחש שלא. תזכורת נוספת: לו הצעת החוק היתה מתקבלת, ספק אם היתה מכוונת רק למחבלים מוסלמים.
כשלשנוא ערבים זו לא גזענות אלא ערכים, לא אמור להפתיע אף אחד שאדם בחר לנקום ולדקור ארבעה בני אדם תמימים רק בגלל מוצאם, ואפילו לא – הרי אחד מהם התברר כבדואי, וכמו שהחיילת אמרה, אנחנו לא שונאים בדואים. כמו כן, צלם חדשות ערוץ 2 הותקף בשל מוצאו, ובמקרה הזה אפילו אין אפשרות הגנה דמיונית כמו "הוא ערבי אז פחדתי", הוא הסתובב עם מצלמה, לא סכין. אלימות לעולם לא תישאר מילולית ולעולם לא תישאר ברחבי הרשת, ואין זה מפתיע שהיא זולגת גם לחיים האמיתיים מחוץ למחוזות הכחולים של פייסבוק. אלו ערכים.
עם הנצח שוכח מהר
תקופת האינתיפאדה השלישית, בין אם יקראו לה כך או לא, הולידה לא מעט הפגנות. הפגנות כנגד הממשלה, הפגנות תמיכה, עצרות לכבוד ההרוגים וכן הפגנות אלימות יותר – לאו דווקא פיזית – של אלו הקוראים לא לרכוש דבר בעסקים המנוהלים על ידי ערבים, וכן הפגנה הצפויה להתקיים במכללת אשקלון שמטרתה הוצאת כל הערבים מהמכללה.
ברור לי שזו לא תהיה הפגנה שתניב משהו, פרט לבושה גדולה שארגיש בתור תושבת העיר, אך הרעיון מקומם, מזעזע ואמור להזכיר לכולם תקופות אפלות הרבה יותר מהתקופה שאנו נמצאים בה עתה. היה אפשר לנחש שבתור עם שלפני מספר עשורים חווה גירוש מהמרחב הציבורי בשל שיוכו לדת וגזע מסוימים, הוא לא יעשה זאת לעם אחר, אבל עם הנצח שוכח מהר. מהר מדי. שוכח שמדובר בכעשרים אחוזים מאוכלוסיית מדינת ישראל ובהם גם סטודנטים, כמונו, שרק רוצים ללמוד, להתקדם ולחיות בשלווה.
לעולם לא נהיה לבד
אני לתומי חשבתי שתמיד עדיף שהנפש תהיה יפה מאשר מכוערת. אולי השמאל הוא תמצית אופטימיות או פנטזיה שלעולם לא תתגשם, אבל בינינו – גם הפנטזיה של הצד השני לא תתגשם. לעולם לא ימותו כל הערבים, לעולם לא נכניס אותם לגטאות סגורים שם הם לא יוכלו לעשות דבר, לעולם לא תונחת פצצת אטום על עזה או רמאללה (ולכל אלה שמייחלים לכך, תזכורת קטנה: גם ירושלים לא תשרוד את זה), ולעולם לא נהיה לבד כאן, הגיע הזמן להפנים זאת.
אפשר להמשיך בשנאה. להפגין על כך שסטודנטים ערבים יושבים איתנו בכיתה, על אף שהם בדיוק כמונו. אפשר לא לקנות מחנויות של ערבים, על אף שגם להם יש פיות להאכיל. אפשר לשתף ללא סוף תמונות מלאות גזענות ושנאה ולטעון שבתכל'ס מדובר בערכים, אבל אז אסור להתפלא כשהאלימות הופכת לפיזית. אין כל הבדל בין מחבל יהודי למחבל מוסלמי – עבריינים מתועבים שמקומם לא בחברה. אתם טוענים שאתם יותר טובים מהמחבלים? התנהגו כך והפסיקו לשנוא.
הוא שונה? כולנו שונים!
הפסיקו לחנך לשנאה והבינו שהכללות גסות שכאלה כלפי דת שלמה הן נקודת הפתיחה הגרועה ביותר שיכולה להיות למדינה. צריך להבין שכולנו בני אדם; בתל-אביב, בירושלים, בעזה או באשקלון. אי אפשר לצעוק מוות לערבים ובאותה הנשימה לעשות לייק למוחמד זועבי "כי הוא שונה". כולנו שונים, זו מהותנו כבני אדם, ולא יתכן שמעל למליון וחצי תושבים בישראל נוצרו מאותה התבנית, חוץ מזועבי, כמובן.
אין ספק שמתחוללת כרגע אינתיפאדה שלישית, ואין ספק שקיים טרור מוסלמי שיש לנקוט בכל הפעולות האפשריות כדי לנטרל אותו, אך צריך לזכור שכולנו כאן, אם נרצה או לא, וטרור יהודי כנקמה או כתגובה לא רק שלא יעזור, הוא גם יפריע להתנשאות שלנו כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, כמדינה מפותחת עם מעצמת היי-טק, אקדמאים וערכי ליברליזם.
אז מה בכלל אפשר לעשות?
הטענות הן שהתקשורת שמאלנית? אם כך, אולי כדאי להקצות משבצות שידור נוספות למגזר הערבי, ואני לא מתכוונת למשבצת הקבועה של שישי בצהריים ובטח שלא לערבי הייצוגי שיש בכל תכנית ריאליטי. אני מדברת על תוכן מקורי ותרבותי, שיוכיח למתקשים להאמין שלא מדובר בעם שיש לו רק דם בעיניים.
הטענות הן ש"הם" מחנכים לשנאה מגיל קטן? אז בואו נהיה יותר טובים מזה. במקום ללמד ילדים לפחד מכל ערבי ברחוב או ללמד אותם סיסמאות כמו "מוות לערבים" בלי שהם בכלל מבינים למה, בואו נעבוד על פעילות משותפת ותרבות משותפת. טיולים מעורבים, תנועות נוער, אירועי תרבות ופורומים שבאמת יאפשרו שיח שוויוני.
רבים שיתפו לאחרונה את הציטוט של גולדה מאיר: "שלום יבוא כאשר הערבים יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו"; אם אנחנו טובים יותר ואוהבים את ילדינו, אסור לנו לתת להם לגדול לתוך שנאה. שום תפוח לא צומח רקוב ואף אדם לא נולד גזען. הכוח בידינו, והשימוש בו לא צריך להיות אלים. בואו נהיה טובים יותר.
