אלינה גרינשפון (26) אמנם בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה, אבל החליטה לעסוק בתחום הקיימות וצרכנות נכונה. את הידע שלה היא רוכשת בעצמה ובזכות ניסיון חייה, שאותו היא חולקת בהרצאות בנושא צרכנות נכונה. גרינשפון פתחה קבוצות פייסבוק לאנשים שרוצים להתנסות וללמוד איך לצרוך פחות, יש לי מה ללבוש ויש לי מה לאכול. הקבוצות זוכות להצלחה גדולה ובקבוצה הראשונה יש כבר 11,000 עוקבים. באתגר הבגדים אותו גרינשפון יצרה המשתתפות צריכות להימנע מקניית בגדים במשך 40 יום ולהסתדר עם תכולת הארון שלהן; אסור ללבוש את אותו סט בגדים פעמיים, אפשר להשתמש בפריטים שוב אבל בתרכובת שונה.
איך הכל התחיל?
"כשהייתי סטודנטית חברה הציעה שנפסיק לקנות בגדים, עבדנו בעבודות מצוינות ותמיד היינו מרוששות. אחרי האתגר הזה חוויתי הארה צרכנית, לא הבנתי למה כל הזמן אני עסוקה בקניית בגדים. לאחר תהליך הדרגתי הפסקתי להפוך את הקניות לבילוי; הסתדרתי עם הארון שלי, החלפתי בגדים עם חברות. כל הדבר הזה הוא השתקפות לדברים שעוברים עליי, אחרי שעזבתי את העבודה בחדשות וטסתי להודו, קיבלתי מראה לתרבות הצריכה – העוני הקשה לצד ההבנה שאלו האנשים שתופרים לנו את הבגדים הזולים האלה, רואים ממש את ערימות הזבל שברחובות".
הצלחת לשנות את תפיסת החיים של הקרובים אלייך?
"לא גדלתי בבית של כסף, אני מהגרת, חייתי בצמצום כל החיים, כשיצאתי מהבית היה לי חוסר ולא הפסקתי לבזבז ואז השתלטתי על זה. בן הזוג שלי הכיר אותי אחרי השינוי, הוא מאוד שותף לזה. עשינו אפילו סרטון חי לכבוד הוולנטיין: 'אהבה ללא בזבוזים'. מערכת היחסים שלנו מאוד מינימליסטית, אנחנו הכי אוהבים לבזבז אבל אני אומרת לו כל הזמן שאין מה לבזבז כסף על רומנטיקה מזויפת. אנחנו תומכים אחד בשנייה מקצועית ואישית, נוסעים לטיולים בטבע וכל הזמן עושים דברים, אבל אין לנו עניין בבזבוז המון כסף".
בהתחלה גרינשפון נתקלה בתגובות מזלזלות, באופן מפתיע (או שלא) בעיקר מגברים שלא הצליחו להבין את הצמצום בלבוש. היא סבורה שזה קשור לסטראוטיפים על נשים ועל מי שיוצר אותם. היא פונה לקהל הנשי כי הן המוקד המרכזי בפרסום מסחרי והן אלה שמנהלות את מדיניות הצריכה בבית. השינוי באופני צריכה, לדעתה, הוא שינוי מגדרי, רגשי ואישי. היום, כשהיא מספרת על הפרויקטים לגברים, הם מיד מתקשרים לבת זוגם, כדי שהן יקבלו ממנה עצות.
אז ברוח הדברים האלה, איך עלינו להגיב למבצעי החגים?
"כל המבצעים הגדולים הם בדרך כלל תרמית שנועדה לגרום לנו לקנות עוד. עם זאת, אם יש מוצר שיש לנו אותו ברשימת החלומות וחיכינו למבצעים, אז זה אחלה. לא לקנות כי יש מבצע, אלא לקנות כי צריכים משהו ועכשיו הוא במבצע".
חנויות זולות כמו רשתות הסטוק למיניהן, הן טרנד גדול ומציפות את הרחובות, איך מתמודדים ולא קונים?
"זה שריר שצריך לאמן, כמו כל שריר. אני הייתי חולה על סופר פארם. יש אנשים שהאימון הוא הימנעות טוטאלית, יש כאלה שאם יכנסו לחנות הם לא יתאפקו, ויש אנשים שצריכים להיכנס עם רשימה ולברוח. אחרי פעם אחת מבינים שזה אפשרי. צריך לחשוב – מה אני צריכה ולא מה אני רוצה כגחמה. אם בא לך משהו, אז שימי את זה בצד לשבועיים, אם אחרי שבועיים את עדיין רוצה אותו אז תקני. בדרך כלל לא רוצים אותו יותר".
איזה מתנות לחג את מביאה?
"בדרך כלל אני מבשלת או מביאה בקבוק יין כמתנה לחג. אני גם טבעונית אז אני לא רוצה לגרום לאחרים להתאים את התזונה, אנחנו מביאים מנות משלנו, משוויצים באוכל הטבעוני וחולקים. אם מביאים מתנות לאחיינים אני מביאה משהו סמלי וקטן. מי שאני מרגישה בנוח להגיד שאני לא יכולה להרשות לעצמי אז אני אומרת, ואם לא אני לא מגיעה".
מה עם האירוע המרגש של קניית בגדים לחג?
"אני מזמן פתרתי את עצמי מהעול של קניית בגדים חדשים לאירועים וחגים. אם יש לי אירוע אז יש לי מספיק ארונות של חברות, או שבפייסבוק אני מוצאת בנות שמשאילות בגדים. מתנות הן דבר תלוי תקציב, תמיד צריך לחשוב מה אפשר להרשות לעצמנו ומה לא. באומה הישראלית יש קטע של 'שופוני': להראות כמה יש לנו. צריך להתחיל להיות אמיצים. לא ללכת לאירועים שאי אפשר להרשות לעצמנו, או לא לקנות מתנה יקרה".
תני לנו כמה המלצות לצרכנות נכונה בחגים?
"אל תיכנעו לפיתויים, תכננו נכון ובואו מסודרים. אם מתפזרים בסופרים, עדיף להזמין מראש באינטרנט ולשלם משלוח מאשר לקנות עודף מוצרים".
השיחה עם גרינשפון הייתה מעניינת, השינוי הפנימי מסקרן, במיוחד בתקופת החגים שמבצעים נמצאים בכל חנות ובכל פינה ברחוב. בכל זאת, מיד לאחר הראיון קפצתי לדיזינגוף סנטר, אבל הצלחתי להשתלט על זה ולא קניתי כלום. רק אכלתי בחוץ, זה נחשב?
פרטים נוספים על השיטה והאימון בדף הפייסבוק- מבוא למדעי הצריכה: https://www.facebook.com/smartconsumerism/ או בקבוצות "יש לי מה ללבוש", "יש לי מה לאכול"
קרדיט תמונה ראשית: עדלאיי משיח
