"כוח משיכה" (gravity), מאת הבמאי אלפונסו קוארון, הוא סרט עלילתי על החיים בחלל מנקודת מבט אסטרונאוטית. הסרט מתרכז בהסתגלות לכך שאין נקודת אחיזה ויציבות, הריחוף בחלל הוא הקבוע היחידי. תסריטאי הסרט קוארון ובנו ג'ונאס קוארון לא מצליחים לגרום לקהל לרחף איתם. כוח המשיכה לכיסא באולם הקולנוע סירב לפעול את פעולתו.
הקרנת הבכורה הייתה באוקטובר ומאז הסרט מקבל שבחים רבים. המבט הקרוב המובטח על גופה המעורטל של סנדרה בולוק (ראיין סטון) והחיוך השרמנטי של ג'ורג' קלוני (מאט קובלסקי) הנשקף מבעד לקסדת האסטרונאוט, בהחלט גורמים להתאהבות ראשונית, ולנהירתם של המונים אל בתי הקולנוע.
הסרט מתחיל עם שני האסטרונאוטים המתקנים את החללית שלהם במטרה לחזור לכדור הארץ, אך פיצוץ של תחנת החלל הרוסית גורמת לשיבוש המשימה, ושני האסטרונאוטים נשארים משוטטים בחלל והחמצן אוזל. מאט קובלסקי מבין שהוא צריך להקריב את חייו ולשחרר את סטון מן החבל שהם קשורים אליו, בכדי שהיא תוכל להגיע לתחנת האם בחלל, ומשם לחזור הביתה. מכאן (בעצם, רוב הסרט), נפרש סיפור ההישרדות של ראיין סטון. היא מוצאת את עצמה מנותקת בחלל וצריכה לשרוד ללא שום עזרה. סביבה מתרחשות שלל תקלות בלתי אפשריות, וסטון מגייסת כוחות פיזיים ונפשיים ויכולה להן. לבסוף היא מצליחה לנחות בים הפתוח של כדור הארץ. מרגע שהגיעה לאדמה הבטוחה מתאזן כוח המשיכה בגופה ובנפשה.
סנדרה בולוק נרדמת
אז מה באמת יוצר את המשיכה הגדולה לסרט? בהתחשב בכך שעלילתו כה דלה? ובכן, האפקטים מרהיבים, והנוף של כדור הארץ מהחלל מעולם לא היה נגיש וחי יותר לעיני הצופים המביטים בו ממשקפי התלת ממד. שבחים על הטכניקות החדשות ביותר בעולם הקולנוע ניתן להרעיף על הבמאי, קוארון האב, שערך בנושא מחקר מעמיק ומקיף בשיתוף עם חברת נאס"א האמריקאית. סוכנות החלל ייעצה לו לגבי סצנות רבות וזוויות צילום בחלל החיצון, מה שהוסיף אם לא לחיזוק העלילה לפחות ליצירת תחושת ריחוף חללית קרובה למציאות.
אך כל הריחופים גורמים לבחילה נוראית ורצון להירגע אחרי סצנה או שתיים. בולוק שסחבה כבר סרטים רבים על כתפיה בתפקידים דרמטיים שונים ("ספיד", "הבית באגם" ועוד), נרדמה הפעם בשמירה. דמותה הרגישה ריקה מתוכן, "אסטרונאוטית" ומבולגנת, ללא קו אחיד של רגשות. הציפייה מג'ורג' קלוני שירים את הרמה עם יכולת המשחק שלו, נגוזה גם היא, בשל התפקיד הקטן וחסר הפואנטה אותו הוא משחק. אפילו קלוני צריך יותר מחמישה משפטים, בכדי להשפריץ את אבק הכוכבים שלו.
ומה בתוכו?
בניגוד לסרטי מדע בדיוני שבהם מוצגת טכנולוגיה עתידנית או מפגשים עם חוצנים, שמנסים להשתלט על כדור הארץ, בסרט "כוח משיכה" העצמים הבלתי מזוהים הם בני אדם. ממבט פילוסופי ניתן לפרש זאת כהתמודדות עם מצבי קיצון בחיים בהם האדם צריך להתמודד עם בדידות, פרידה מאדם קרוב, לחץ ואיבוד שליטה, מצבים בהם יש צורך לשאוב כוחות מחודשים ולהמשיך לשרוד.
על אף שהסרט מציף רגשות מסוגים אלו, הפתרונות וההזיות בהם הוא בוחר להתמקד, רחוקות שנות אור מן המציאות בה אנו חיים. כיאה לסרט אמריקאי השחקנים הם תמיד גיבורי עם, ומשקפים את האידיאולוגיה של "סוף טוב הכל טוב". האמריקאים צריכים להבין כי לפעמים אפשר להראות שלמציאות ולמקרי קיצון יש יותר מסוף אחד, וברוב המקרים, זה דווקא נגמר באסון. אם סיום שכזה לעלילה, של סוף לא טוב, יכלה להוסיף צבע ועומק ולהפוך סרט משעמם וצפוי מראש לסרט לא רע בכלל.
