כהמשך לסרט המוכר, הסדרה "ישמח חתני" מציגה את קהילת "מוסייף" שמתמודדת עם אתגרים חדשים. למרות הצגת האוכלוסייה החרדית בצורה שלילית ורדודה, הכוח הנשי מעביר מסר מרענן וחדשני
לפני כחמש שנים, יצא לאקרנים הסרט "ישמח חתני" שמספר על קהילת "מוסייף", קהילה יהודית-בוכרית בירושלים שנאלצת להתמודד עם אתגרים חדשים: הקומה השנייה בבית הכנסת מתפרקת, אשת הרב נפצעת קשה והרב מתקשה למלא את תפקידו. בעקבות אלו מגיע מחליף לרב אדם חרדי שאינו חלק מהקהילה (אביב אלוש), וגורם למשבר זהותי ולקרע בין הגברים לנשים של הקהילה תוך דרישה להחמרת מצוות הצניעות אצל הנשים. הסרט מציג את חיי אנשי הקהילה כמלאים בהומור ובדרמה, ובו בולטת אופייה המזרחי של הקהילה לצד עוצמה נשית שמובילה בסופו של דבר את הנשים לזכות בכוחן מחדש. הסרט זכה להצלחה ציבורית והיה מועמד לחמישה פרסי אופיר.
בחודש אפריל האחרון, זכה הסרט לעדנה מחודשת על ידי הפקת סדרת המשך לסרט. הסדרה מורכבת משמונה פרקים ומגוללת סיפור חדש אצל קהילת מוסייף המוכרת. את תפקיד הרע משחק צחי הלוי, שמגלם את דמותו של קובי פליסיאן. קובי גדל בקהילה והיה ידוע כפרחח, כשהיה נער עזב לארצות הברית, שם התעשר במהלך השנים. הוא חוזר לארץ בעקבות מותו של אביו, אך עם מטרה סמויה להשתלט על נכסי הקהילה ולהחזיר אליו את יפה (יפית אסולין), אהובת ליבו מפעם שכיום כבר נשואה לנפתלי (אסף בן שמעון), שעתיד להפוך לרב החדש של הקהילה.
הסדרה מתמקדת בעיקר בנשות הקהילה וההתמודדות השונה של כל אחת מהן: תקווה (אורנה בנאי) שנאלצת להתמודד מול מחלת הסרטן, אתי (אוולין הגואל) שמתמודדת עם הבדידות לאחר מות בעלה, אורה (שרון אלימלך) שמחליטה להתמודד בבחירות למועצת ירושלים, מרגלית (עינת שרוף) שחווה קשיים בזוגיות ולוקחת על עצמה את עול הפרנסה בבית, ויפה שמתמודדת בעל כורחה עם תפקיד "אשת הרב" ודרישותיו, ועם החיזורים הבלתי פוסקים מצד קובי. בסדרה כחידוש לסרט, תקווה משמשת כדמות מספרת שגם משתתפת בסדרה וגם מדברת אל הצופים בבית.
במהלך הסדרה חוזר ונשנה מוטיב של העצמה נשית: אורה שרצה לפוליטיקה המקומית מתוך רצון להשפיע ואמונה בקול שלה, למרות חוסר התמיכה מצד בעלה. יפה שלא מוכנה לקבל את התפקיד המסורתי של אשת רב ודרישותיו ההלכתיות, ובסוף הסדרה בוחרת למלא את תפקידה דרך יכולותיה והידע שלה בראיית חשבון לטובת בית הכנסת. המוטיב נראה כבר בסצנת הפתיחה של הסדרה, בה רואים את הנשים נמצאות באזור של הגברים בבית הכנסת, בעוד הגברים נמצאים למעלה בעזרת הנשים, ואחד מהגברים אומר: "מהפכה, זה מה שהן מתכננות".
בריאיון לעיתון מקור ראשון לפני השקת הסדרה, אמרה השחקנית אוולין הגואל שהיא לא רואה במה שהן עושות פמיניזם מזרחי, אלא פשוט כוח נשי. לדעתי, הכוח הנשי המוצג בסדרה ייחודי בכך שהוא מתבטא בהקשר הספציפי של קהילה מסורתית מזרחית. פמיניזם וכוח נשי מתכתבים כמעט תמיד עם תרבות החדש והמודרני ועם החילוניות. לעומת זאת, הדת נתפסת כפטריארכלית שמנוגדת לרעיון קידום מעמד האישה. בין אם ייקרא "פמיניזם מזרחי" ובין אם לא, בעיניי המשמעות בסדרה היא גדולה יותר מפשוט כוח נשי, שהרי ברוב הסדרות והסרטים שעוסקים בקהילות מסורתיות הנשים לא מוצגות באופן בו מוצגות בסדרה זו.
אך למרות הכוח הנשי שבולט בסדרה, היא אינה נוגדת או מערערת על הדת. הקהילה נשארת נאמנה לכללי ההלכה, תפקיד הגברים בדת נשאר יציב וקבוע, וכן הנשים פועלות לפי כללי הרבנות (למשל בהיתרי הכשרות). בכך מתבטאת הייחודיות של הכוח הנשי בסדרה – הוא לא בא למחוק את המסורת, אלא לפעול יחד איתה, להביא את הקול הנשי בתוך המסורת היהודית. בעקבות הדברים הללו ניתן להמשיך ולתהות היכן עוברים הגבולות, עד איפה והאם בכלל נכון להמשיך לשמר את המורשת הפטריארכלית בחלקה? זוהי שאלה מורכבת, ובכל מקרה נראה שהוספת קול נשי בתוך אוכלוסייה מסורתית-מזרחית היא החלטה טובה שמוסיפה גיוון לשיח הפמיניסטי בישראל.
בניגוד לאופן החיובי בו מוצגים אנשי הקהילה על ידי השחקנים הראשיים, שחקני משנה בסדרה מציגים את האוכלוסייה החרדית באופן עקבי בצורה שלילית. בתחילה החרדים תולים שלט שאוסר על נשים לעבור ברחוב, ואחר כך נראים עשרות חרדים מתלהטים, מתלהמים ומוחים בעקבות אירועים שונים שמתרחשים בסדרה. מובן שהאוכלוסייה החרדית הינה שמרנית יותר משאר חלקי האוכלוסייה, ובתקשורת מרבים לספר על מעשה שוביניסטי זה או אחר שעוללו. אך ההצגה החד-צדדית של החרדים בסדרה לא רק שמשטיחה את הסדרה (במקום דמויות עומק, דמויות רדודות ובנאליות), אלא גם ממשיכה להנציח את השסע בין הציבור החרדי ללא חרדי בישראל. היה ניתן ואף ראוי לכתוב את העלילה בלי להציג את החרדים כעדר של בורים שרק מתריסים ותו לא.
אך למרות זאת, יש הרבה דברים חיוביים בסדרה "ישמח חתני". הסיפור שמוצג בסדרה משלב בין ישן לחדש באופן הומוריסטי ומרגש גם יחד. העלילה מעניינת, המשחק מעולה וזוויות הצילום מרשימות. הסדרה מומלצת לכל מי שמחפש סדרה קלילה שיש בה מסר ומשמעות.
