סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

חדרי זעם

חדרי הבריחה הם טרנד שמסרב לחלוף. הם הגיעו אלינו מיפן הרחוקה, שחיפשה דרך להפוך את משחקי המחשב למציאות. חדר הבריחה הראשון הגיע לישראל לפני כשנתיים ועד היום נפתחו כבר קרוב ל- 300 חדרי בריחה בישראל. כל חדר מעוצב בסגנון שונה זאת בהתאם לסיפור המסגרת שלו. כמות המשתתפים נעה בין 2-6 אנשים והמטרה שלהם היא לצאת מהחדר, הם עושים את זה בעזרת חידות ורמזים שמובילים אותם לפתרון.

דמיינו שאתם נכנסים לחדר בריחה ולא מצליחים לפתור את כל החידות. זה מעצבן נכון? מנהלי מתחם חדרי הבריחה "2exit" חשבו גם על זה. ברגע שתכנסו לחדר הבריחה שלהם ולא תצליחו לפתור את החידות, תוכלו לקנות כמה חפצים לשבירה ולהיכנס לשבור אותם בטרנד הבא – חדר זעם. טרנד חדש חדש שהגיע גם הוא מיפן הרחוקה.

זה רק אני והפטיש שלי. צילום: ליאור בן יוסף

החוויה של חדר הזעם מתחילה כבר בהרשמה אליו, כשבמייל אישור ההזמנה "2exit" מודיעה שאת המקדמה הם יתקשרו לגבות בין השעות 23:45 ל- 03:00. שיחת הטלפון המדוברת סירבה להגיע, אך המייל בכל זאת עורר בי זעם, שאותו הוצאתי כמובן בשבירת כוסות קפה וצלחות כחלק מהחבילה של המקום – "בוקר הפוך". החבילה היא חבילה זוגית ועולה 85 שקלים למשתתף.

המתחם "2exit" שהפך בינתיים למתחם "2break" הוא מקום קטן במרכז תל אביב, ברחוב יצחק שדה על פינת המסגר. לקחו לנו כמה דקות עד שהצלחנו למצוא אותו. כשנכנסים יש לובי קטן שבו אפשר לשבת, לאכול קצת פופקורן, לצפות בפלזמה שמשדרת בלייב את שבירת החפצים שמתרחשת בחדר לידינו ולבחור מה תרצו לשבור היום. המחיר של חבילות השבירה נע בין 68 שקלים לחבילה אישית לבין 170 שקלים למשתתף אחד בחבילה זוגית.

לאחר שבחרנו את החבילה הלבישו אותנו בסרבל, אפוד שיגן עלינו, מסכה שעברה המון ראשים לפנינו וכפפות של אופנוען. את המוזיקה שתלווה אותנו, בחרנו ממש לפני שהתחלנו לשבור בעזרת לום הברזל את כל מה שנקרה בדרכנו. רבע שעה עברה עד שכל המוצרים נשברו לרסיסים, וביקשנו לצאת מהחדר יחד עם הסרבלים שהרגישו כמו תנורים. מדובר בספורט לכל דבר ושרירי הידיים התפוסים שלי יוכיחו זאת.
עמית מגר מבעלי מתחם "2break" מספר: "המתחם נפתח לפני שנה, וקצת לפני חודשיים פתחנו את חדר הזעם. חיפשנו אטרקציה חדשה והגיע הרעיון של חדר הזעם. אנשים באים, נהנים, מוציאים אגרסיות. זה הפך למקום בילוי".

מאיפה הגיע הרעיון?

"ראינו את זה בקנדה וזה מאוד מצליח שם החלטנו שחייבים לפתוח דבר כזה גם בארץ, חיפשנו גם איך לעשות את זה בצורה הכי בטיחותית. היינו בטוחים שגם בישראל זה יצליח, אין סיבה שלא. אנחנו מדינה מאוד לחוצה עם הרבה עומס, אנשים עובדים הרבה, יש להם על מה לפרוק אגרסיות, זה בטוח".

אתה זוכר לקוחות ספציפיים?

"מישהו התקשר לשאול מעכשיו לעכשיו אם אנחנו פנויים. הוא הגיע ומסתבר שהיה לו איזה משהו בעבודה, פיטורים או שהוא התפטר בעצמו, והוא יצא מכאן כל כך רגוע. היה פה מלצר שישר רצה לקחת צלחות ולשבור על הקיר. היה לנו פה גם עורך דין שלקח את החבילה של 'משרד המנהל' ושבר את מה שהוא רואה כל היום".

השעות שרשומות במייל לאישור ההזמנה, זה כדי לעורר באנשים עוד זעם?

"באמת קיבלת את המייל הזה? זאת טעות. זה בכלל מהחדר בריחה. אבל זה רעיון טוב באמת לעצבן במייל".

מה מעצבן אותך?

"יש הרבה דברים. אבל אני לא אומר שאם אני עצבני חדר זעם זה הפתרון. חדר זעם זה מקום לפרוק אגרסיות ולחצים, אבל זה לא נועד בשביל לפתור בעיות. זה נטו מקום כיפי לשבור דברים, יש אנשים שרואים את זה כספורט. זה לא פסיכולוג, זה נטו כיף".

כששאלתי את ליאור (25), לקוחה של "2break" מדוע הלכה למתחם לשבור דברים היא ענתה: "שמעתי על המקום מחברה, הייתה לנו תקופה לחוצה בלימודים וחשבנו שזה יהיה מגניב ללכת לפרוק קצת עצבים בלי שנצטרך לנקות אחרינו אחר כך. מי לא רוצה לשבור את הכלים איזה פעם בחיים? גם לפעמים בא לך לשבור את הכלים בצורה מטאפורית ואתה לא באמת יכול. פה אתה יכול לעשות את זה, אתה יכול לעשות הכל, אתה רוצה לשבור – תשבור, אתה רוצה לצעוק – תצעק".

זה מה שנשאר… (צילום: ליאור בן יוסף)

את העובדת הסוציאלית, עפרה פרידמן, חדר הזעם פחות מלהיב. "זה נשמע לי כמו חינוך לאלימות, לתת לגיטימציה לאלימות".

למה זה הגיע דווקא עכשיו לכאן?

"העולם עכשיו נהיה יותר אלים, יש הסרה של גבולות. אנשים מרשים לעצמם להיות יותר אלימים, גם בפייסבוק ובכל אמצעי המדיה. אנשים משחררים דברים תוקפניים אחד כלפי השני בלי להכיר זה את זה".

חדרי הזעם לא יכולים לעזור בפירוק האגרסיות האלו?

"במקום לעזור וללמד לווסת את הכעסים, זה נותן לגיטימציה לאלימות. אתה בעצם משלם אז האלימות ושחרור הכעסים בצורה הזאת מותרת. באומנויות לחימה למשל, שזה גם מקום שיש בו אלימות מסוימת, יש כללים. חדר הזעם נשמע מאוד מסוכן".

זה לא משהו שיכול להפחית את האלימות בארץ? אם אדם מגיע פורק את זעמו, עכשיו הוא יהיה יותר רגוע.

למה מחר שאותו אדם לא ישבור את כל הבית שלו כי הוא עצבני? אלימות כלפי חפצים זו אלימות, במעגל האלימות על פי חוק, גם אלימות כלפי חפצים היא אלימות מוגדרת. זה לא מבטא שליטה בכעסים אלא להיפך, זה מחזק התנהגויות שליליות".

חדר הזעם אולי ישחרר עבורכם אגרסיות רגעיות, אבל הוא לא בהכרח יהפוך אתכם לרגועים יותר. חלק מהדברים שנכתבו ברשת לגבי הטרנד היו בסגנון "קנו סט צלחות משופרסל ותשברו לבד בבית", אבל אחרי הכל לשבור דברים זה עסק מסוכן. אז תעשו לעצמכם טובה ואל תנסו את זה בבית.