כנסת ישראל צריכה לחוקק חוק שיחייב נשים להתלבש בלבוש צנוע במקומות ציבוריים. יהיו כאלה שמיד יטענו:"זאת מדינה דמוקרטית, אתלבש איך שאני רוצה בכל מקום, גם בעבודה וגם במקומות ציבוריים." אז קודם כל כזכור, ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, הכריז וקבע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. מה זה בעצם אומר? איך מדינה יהודית צריכה להתנהל?
בפורום? אין בעיה. ברחוב? מוגזם
אני לא מדבר על מועדון חשפנות או מועדון סטנדרטי כמו "הפורום", ששם בנות מתלבשות איך שהן רוצות. שיתלבשו כאוות נפשן. ומי שיש לו בעיה, נניח אני, ידיר עצמו ממקומות כאלה. זה אם תרצו, הצד הדמוקרטי. אבל ברצינות, מה בנוגע למקומות ציבוריים?האם לא הגזמנו קצת? לא עברנו את הקווים האדומים בכל הנוגע ללבוש?
ומה עם מקומות עבודה?
בחברות תקשורת גדולות כמו יס או סלקום, בחורות מתלבשות בצורה לא צנועה. בניגוד גמור לקוד האתי של לבוש במקום העבודה. איש לא אוכף את הסוגיה, אולי מפחדים מהטרדה מינית? הרי כל פנייה בנושא גוררת מבוכה. ומה עם מכללות? האם זה ראוי שמרצה למחשבת ישראל, תגיע לשיעור עם חולצת שיפון שממנה מבצבצת גוזייה וחצאית מיני? ומה המסר שמנהלת ישירה של עובד מעבירה לו כשהיא באה לבושה באופן שלא משאיר מקום לדמיון?
הרבה בחורים דתיים מראש לא הולכים לעבוד בחברות חילוניות, לא בגלל התכנים עצמם או פחד שייחשפו לעולם הגדול, אלא רק בגלל שהבחורות מתלבשות כאילו הם בחוף הים. חילוניים יתייחסו לכך באדישות, כאל דבר מובן מאליו. אבל תבינו, עבור בחורים דתיים מדובר במשימה בלתי אפשרית. אם זו המציאות, אולי באמת עדיף להסתגר מפני העולם.
את לא חושפת, את לא קיימת..
לפי מחקרים וסקרים, לא מעט בחורות מאמינות כי אם לא יתלבשו בצורה חשופה, הן יהיו מבודדות מבחינה חברתית. בנוסף, מחקר שנערך בבריטניה לפני מספר שנים מצא כי 40 אחוז מהנשים נאלצות לחשוף את גופן בכדי למשוך תשומת לב. כמו כן, נמצא נשים שחשפו חלקים נכבדים מגופן זכו לחיזורים ולריקוד צמוד עם גברים ברחבת הריקודים.
אז איפה הליברליזם?
אז האם באמת החברה החילונית הליברלית פותחת את שעריה לכולם, כפי שהיא מצהירה בריש גלי? התשובה היא לא. חלק מהציבור הדתי לא נכנס פנימה ו"מתבולל", פשוט בגלל שלא נותנים לו להיכנס. האירוניה היא שמאשימים אותו לא פעם בצרות עין, בקנאות ואטימות. אבל מי כאן האטום האמיתי?
הרבה אנשים מדברים על חברה רב תרבותית מקרבת לבבות, על סובלנות וקבלה של האחר, על חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. תמיד טוענים שדתיים לא מוכנים להתפשר, אבל תסתכלו סביב, אנחנו כבר מתפשרים. כדי לצאת מהעולם הדתי ולהיות חלק מהמדינה, אנחנו צריכים להתערבב במרחב החילוני, עם כל הפיתויים והקשיים שהוא גורם לנו, כי אנחנו באמת מאמינים בחברה אחת על שלל גווניה. ובעצם, אין לנו ברירה אחרת.
אז מה עם התחשבות בזולת?
אנחנו באמת רוצים להתפשר, אנחנו באמת רוצים להיות חלק, אז לא תעשו מאמץ קטן עבורנו? הציבור הדתי לא מבקש לבוש ארוך ונוקשה כדוגמת נשות הטאליבן, אלא חולצה שמכסה את האיברים המוצנעים של האישה. כלומר חולצה ומכנסיים לפחות עד לברך ולא מיני. כפי שהמצב נראה כרגע, השינוי המהותי בתפיסת הלבוש הנשי לא יגיע מהחברה החילונית, אלא רק על ידי חוק. ולמעשה רק על ידי אכיפה של חוק קיים. ואולי בכלל לא צריך חוק. אולי פשוט תתפשרו, קצת, עבורנו כשם שאנחנו מתפשרים עבורכם?
