רם אוריון הוציא את אלבום הסולו השני שלו "האחרון" ב-2012. וב-29.10.15 (יום הולדת שמח אוריון!) התקיימה בלבונטין 7 הופעה אחרונה לפני הוצאת אלבום הסולו השלישי שטרם נקבע שמו, ושעתיד לצאת בתחילת 2016. אוריון, בעבר הגיטריסט של "נושאי המגבעת", "הדה בושס" ו"בתרי זוזי", וכיום חבר בלהקות "הפה והטלפיים", "אביב מארק והמוות" ו"אנסי היומולדת".
קניתי כרטיסים שבועיים לפני ההופעה והגעתי חמש דקות לפני הזמן. השער היה סגור והלהקה עשתה באלאנס, אז חיכיתי. וחיכיתי. ואחרי שעה פתחו את השער, פרקתי את זעמי על חצי טובורג ושני צ'ייסרים של עראק.
בשעה 22:30 התחילה ההופעה. לא היה קהל רב, וזה היה קצת מאכזב לאור העובדה שאוריון מחזיק בקריירה ארוכת שנים, ולוקח חלק במספר הרכבים. אך עדיין זה מספר לא מבוטל של אנשים שבאים לחגוג יום הולדת.
ואז עלה הנסיך
ראשון עלה לבמה קוסטה קפלן, שמלווה את רם בגיטרה חשמלית, בקלידים ובשירה, ושאני קצת מאוהבת בו. אחר כך עלה המתופף, שי ברוך. ואז עלה אוריון, נסיך היום הולדת. ארבעה שירים ראשונים עם ה"קוסטה קפלנס", רובם מהאלבום שטרם יצא.
הלהקה ירדה מהבמה, או ליתר דיוק הבסיסט, שחף ינון, ירד לבדו והשאר המשיכו ללוות אותו לאורכה של כל ההופעה. לאחר מכן בקריאות נלהבות מצד הקהל שכבר מכיר את עשייתו בתחום עלה אסף עדן, או בשם הבמה שלו "רייסקינדר".
את אלבומו האחרון הפיק אוריון בסלון ביתו ברוגוזין בדרום תל אביב. יחד עם הלהקה ועם הסמפלר שמיוחס לעדן, הצטרף לחגיגת יום ההולדת על במת הלבונטין. ואז הגיע אביב מארק. "אביב מארק והמוות" היא להקה שמונה בתוכה גם את אוריון והם שרו יחד את "אהבה להרוס", שלא הכרתי קודם- יחד עם רוב השירים שנוגנו בהופעה. הרגשתי מפגרת מוזיקלית.
"אהובתי בת החלוף" המוכר מהאלבום "האחרון" נוגן לאחר מכן, ועם אנרגיות שהתחדשו עלתה אחרי השיר לא אחרת מהילה רוח הבלונדינית עם כוס וויסקי. אוריון שר את השיר "השליח" שכתבה לו ושגם יופיע באלבום החדש.
כימיה שהייתה באמת
אחריו שר את "פרדוקס קו החוף" שמופיע באלבומה של רוח, והיא בינתיים ירדה אל הקהל. מיד אחר כך עלתה לבמה ולקחה את הבס לידיה ושרה את "תכף בת 30" בגרסת רוק כבד. חשבתי שהכימיה המוזיקלית ביניהם יכולה לגרום למוזיקאים רבים לקנא.
רוח ירדה מהבמה ואחריה עלו "אנסי היום הולדת", או יותר נכון, רייסקינדר חזר לבמה. "אנסי היום הולדת" הם אוריון, קוסטה קפלן ורייסקינדר. הם שרו יחד ארבעה שירים, ובשיר האחרון חזר אביב מארק לבמה עם "סיפור שהיה באמת", טקסט המלווה באפקטים מצד רייסקינדר, גיטרה חשמלית מצד אוריון ובפסנתר מצד קוסטה.
ואז הגיעו "המסך הלבן", שנראו כאילו הרגע נחתו על כדור הארץ כדי לגרום לקהל להתפוצץ מהאנרגיות שהביאו איתם. הם ניגנו שני שירים רועשים מדיי בעבורי, או מרעננים עבור מי שאהב אותם: "נערת המחתרת" ו"אינדיאנים". זאת בהחלט מסיבת יום הולדת ראויה לכל אדם באשר הוא, עם חברים ססגוניים ומגוונים.
מי הכוכב האמיתי?
האמנים ירדו ועלו לבמה ואפילו לא סיימתי את החצי טובורג שלי. אבל מי ששמר על מקומו ביציבות על הבמה היה קפלן. אפשר לחלוטין היה להניח שהוא בעצמו חוגג את יום הולדתו בהופעה עם חבריו.
הוא היה מעורב לכל אורכה, החליף כלי נגינה, ניגן בפראות יחסית על הגיטרה החשמלית ולקח את אור הזרקורים מאוריון ברגעים מסוימים. בסופה של ההופעה אוריון נשאר על הבמה עם להקת "חיה מילר" שבראשה עומד, איך לא, קוסטה קפלן. לסיכום, ההופעה הייתה מבולבלת, חסרת אנרגיות וקוסטה קפלן כוכב.
צילומים: מיכל גוטמן
