שבועיים אחרי ה7 באוקטובר חזרתי לעבוד בגן. הילדים המשיכו בשגרה שלהם. הם המשיכו לרקוד, לחייך ולשמוח. התמימות שלהם לא התכתבה עם המציאות הנוכחית, והיה לי קושי לתפקד בעולם שלהם. לקח לי זמן
"מרקו רץ על שביל עפר ובכה. נעלו הימנית נקרעה והוא השתטח על הרצפה בבכי. לחמנייה עגולה התגלגלה מידו. אסף יצא מהחדר, איפה אבא, שאל. אמא לא ענתה". סיפור מאת שיר דהן
"לא יכולתי לדעת מה השעה, גם גיא לא יודע לקרוא שעון. חיכינו שנועה המדריכה תבוא, ישבנו על המיטה קרובים מאוד. גיא נעמד על אצבעות רגליו הביט עוד פעם מהחלון ולא הפסיק להסתכל,
אילנה ברנשטיין זכתה בפרס ספיר לספרות לשנת 2019 על ספרה "מחר ניסע ללונה פארק". יצירתה מעניקה הצצה אל נבכי התודעה האימהית ומאירה פינות חשוכות שלא זוכות לתהודה. זהו מסע בין דלות חומרית,
ראיון עם רותם עוגי־יה פורת, מוזיקאי וגנן. שאלנו אותו איך זה להיות גבר בסביבה של גננות ואת התשובות שלו אתם חייבים לקרוא. צילום תמונה ראשית: הדס קושינסקי
ישראל, באיחור אופנתי, מאמצת את הטרנד החדש מהמלכה האם – אמריקה ויוצרת את "בית הספר למוזיקה" ואת "מאסטר שף ילדים". הם קטנטנים, מרגשים עד דמעות, פורטים לנו על מיתרי הלב ו"לוחצים" בכל