אנחנו חיים בחברה שמכתיבה לנו מהן הנורמות המקובלות ואיך אנחנו צריכים להתנהג. בשנים האחרונות השונה והמוזר הם חלק מהנורמה, להיות לסבית או הומו הרבה יותר מקובל היום מאשר בעבר, ולראיה יש החוגגים את נטייתם המינית במצעד הגאווה. אך עדיין, יש מי שיסתכלו על כל הנושא בעין עקומה ויגידו שזה לא נורמלי.
כשאישה נכנסת להריון, אפשר לדעת מראש מה יהיה מינו של התינוק, אי אפשר לדעת מה תהיה נטייתו וזהותו המינית כשיגדל. המין שלי הוא נקבה, המגדר שלי הוא אישה, זהותי המינית היא הטרוסקסואלית ונטייתי המינית היא בעיקר לגברים, אך גם לנשים. בעבר חששתי לומר שאני נמשכת לנשים, אך הבנתי שאין לי במה להתבייש, ושיש נשים נוספות שמרגישות כמוני. הרי נטייתו המינית של האדם יכולה להשתנות במהלך החיים בתהליך אינטואיטיבי וספונטני, בהתאם למצבים סביבתיים-חברתיים-תרבותיים שונים, ונשים מפגינות נזילות מינית רבה יותר מגברים.
הטרוסקסואליות כפויה
גדלתי על ההנחה שיחסים הטרוסקסואלים הם האידיאליים והנורמטיביים, כך לימדו אותי במשפחה, בסיפורי האגדות ובסרטי הקומדיה הרומנטית. כיום, אני מודעת לביטוי "הטרוסקסואליות כפויה", המבהיר שעל הנשים נכפה להיות הטרוסקסואליות כאמצעי להבטחת זכות הגישה הגברית – הפיזית, הכלכלית והרגשית אליהן. ובכן, אני תוהה לעצמי, האם הבחירה שלי לחיות חיים הטרוסקסואליים נכפתה עליי וזאת בכלל לא היתה בחירתי?
חוויה מינית שאירעה לי בשנה הראשונה ללימודים עם חברת ילדות, עזרה לי לבחון את השאלה הזאת. אותה חברה נמשכת לשני המינים ומנהלת איתם קשר מיני, ולמרות זאת, מזהה את עצמה כהטרוסקסואלית, מכיוון שהיא מנהלת קשרים זוגיים רק עם גברים. עוד כשהיינו ילדות בחטיבה, היא ידעה שהיא נמשכת לשני המינים וגם נמשכת אליי, את זה הבנתי רק לאחרונה.
בכל אישה מסתתרת לסבית
הרצף הלסבי קיים אצל כל אישה שמנהלת קשר חברי, תומך ומבין עם חברותיה או עם נשים אחרות. וגם במערכת היחסים שלנו היה רצף לסבי: היא שימשה לי כחברה טובה והייתה בשבילי אוזן קשבת וכתף תומכת וכך גם אני בשבילה. היינו יוצאות למסיבות יחד, ורוקדות בחושניות ממש צמוד אחת לשנייה ומפלרטטות בינינו. כל מי שראה אותנו יחד חשב שאנחנו לסביות, למרות שעדיין לא היה בנינו מגע מיני פיזי, פרט לנשיקות קטנות בשפתיים.
אך למעשה האפשרות הלסבית היתה קיימת בינינו, היא נמשכה אליי מההתחלה ובהמשך גם חווינו אינטראקציה מינית חד-פעמית. תמיד הייתי סקרנית לגבי הגוף שלי ולגבי המיניות שלי ועניין אותי להתנסות גם עם נשים. אני חושבת שהיה לי יותר קל לנסות את זה איתה בפעם הראשונה, משום שהיא חברה טובה שלי. היה לי קל ומאוד נוח לעשות את המעבר בין שתי חברות טובות שתומכות אחת בשנייה, לשתי נשים שנמשכות זו לזו.
גוון אחר של מיניות
אותה חוויה הייתה מעניינת וסוחפת, למרות שלא לקחתי בה חלק פעיל באופן מלא, נהניתי מאוד והיא הצליחה לגרום לי לחוות ולהרגיש דברים שלא חוויתי עם אף גבר. בטחתי בה במאה אחוז והרגשתי בנוח ליהנות מהחוויה הכיפית והמשחררת של האורגזמה. לפעמים אני נזכרת שוב באותו לילה ומפנטזת הלאה, אני שוקלת לנסות ולחוות איתה חוויה מינית מלאה, או עם אישה אחרת. ועדיין, אני מגדירה את עצמי כהטרוסקסואלית, ומנהלת מערכות יחסים זוגיות עם גברים, למרות שאני נמשכת לנשים ומפנטזת עליהן. אבל מי יודע, אולי זה עוד ישתנה.
התרבות שלנו מחייבת אותנו להגדיר את עצמנו מכל מיני בחינות, גם מבחינה מינית. אין אפור, בטח לא חמישים גוונים של אפור, אבל אני בוחרת לא לקטלג את עצמי, להיות מי שאני ולעשות מה שאני מרגישה. אני חיה את הרגע, חווה את כל צבעי הקשת והגיע הזמן שעוד נשים וגברים יעשו זאת. תסלחו מהר, תנשקו בלהט, תאהבו בחופשיות ופשוט תהיו מי שאתם.
