"לא יכולתי לדעת מה השעה, גם גיא לא יודע לקרוא שעון. חיכינו שנועה המדריכה תבוא, ישבנו על המיטה קרובים מאוד. גיא נעמד על אצבעות רגליו הביט עוד פעם מהחלון ולא הפסיק להסתכל, שפשף את העין, התקרבתי ואמרתי לו, גיא אל תדאג לי, אני מתגבר, ידעתי שהוא תלוי בהרגשה שלי ובגלל זה אמרתי לו כך". סיפור קצר