שם: אלמוג בהר
גיל: 34
תפקיד בחיים: קורא, כותב, לומד, מלמד
1. איזו עיר אתה הכי אוהב בדרום הארץ ולמה?
מצפה-רמון, בגלל הנוף המדהים והאוויר והיעלים.
2. מהי תרבות גבוהה בעיניך ומהי נמוכה?
אומנם הייתי ילד מודרניסט, המבחין היטב בין תרבות גבוהה (ספרות, מוזיקה) לתרבות נמוכה (קולנוע, עיתונות), אך בבגרותי למדתי משהו גם על היתרונות שבערבוב בין הגבוה לכאורה לנמוך (ערבוב שהספר הטוב שבספרים לאחר התנ"ך, דון קיחוטה, נבנה ממנו, וערבוב שעומד בבסיסו של ההרכב המוזיקלי העיראקי האהוב עלי, "צ'לרי בגדאד", המפגיש את הקרא מקאם עם המוזיקה השעבית), וגם על הכשלים שבהבחנה בין גבוה לנמוך (למי שהגיע מאירופה גם המוזיקה הכי אמנותית מן המזרח-התיכון נשמעת "עממית", בשל בורותן של האוזניים לשמוע ולהבין, ולמי שחושב שאמנות הספר היא האמנות הגבוהה ביותר, כל מה שקשור לטלוויזיה יראה כנמוך).
3. המעשה הטוב האחרון שעשית
לא זוכר.
4. המעשה אחרון שאתה מתחרט עליו
לא הגעתי לבית הדין העממי לדיור הציבורי שם נתבעים ראש הממשלה, שר האוצר, שר השיכון ומנכ"לי עמידר, עמיגור ושאר חברות הדיור הציבורי, על ייבוש הדיור הציבורי וגנבת כספיו ומעילה בציבור. הנתבעים ממילא לא הגיעו למשפט.
5. עם מי היית רוצה לשתות תה?
עם קפקא, או קהלת, או ר' יהודה הלוי. כדי שיהיה ריאלי: עם בוב דילן.
6. מה הדבר הכי חשוב שהיית משנה במדינה ומה הדבר הכי חשוב שהיית משאיר כמו שהוא?
הייתי מבטל את חוק ההסדרים. והייתי משאיר את החופים ללא בנייה וללא תשלום כספים בכניסה.
7. מה הדבר הרומנטי האחרון שעשית?
שיחקתי עם הילד עוד שעה בבוקר כדי שאשתי תוכל להשלים שעות שינה.
8. איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
קורא, כותב, לומד, מלמד.
9. מה הדבר שאתה חייב עוד לעשות לפני שתמות?
אולי – לסדר את כל המסמכים, המחברות והספרים – שלא ישארו כמטלה על הדורות הבאים.
10. את מי היית מחזיר מהמתים?
את קפקא, או קהלת, או ר' יהודה הלוי. וסבי וסבותי. וגם את בוב דילן בשנות השמונים, כשהמוזיקה שלו התרוקנה מאהבה.
