טולסטוי בארץ הקודש

מאת:עדי כהן
שתפו

מעמול 2012
מעמול 2012

מרבים להתעסק בספרות ובאידיאולוגיה שיצר סביבו טולסטוי, קיימת פחות מודעות לחייו האישיים. ד"ר אילריה שטילר-טימור, בת נינתו של טולסטוי, חוקרת ומרצה באוניברסיטת בן גוריון וספיר, חקרה ממבט אישי את היחסים בין לב ניקולאייביץ טולסטוי לאשתו סופיה:

"הצחוק של הגורל הוביל אותו קדימה והוא הפך להיות מפורסם מאוד כבר בהיותו חי שזה משהו נדיר לאותה תקופה, גם בזכות העשייה הספרותית אבל גם בגלל המעורבות החברתית שלו הפעילה, הרעיון שלו לייסד בתי ספר יסודיים לאיכרים היה רעיון מאוד מהפכני לאותה תקופה ונוצרה איזושהי פילוסופיה טולסטויאנית שריכזה סביבו תלמידים. אשתו היתה פחות ידועה, מעמד האישה במאה ה-19 ברוסיה פחות איפשר לה להביע דעה על אף שהיתה מאוד משכילה, היא זו שהעתיקה כמה וכמה פעמים את היצירות שלו, הוא היה מתעורר בבוקר ומבקש לעשות תיקון מסויים אז היא היתה מעתיקה מחדש שוב ושוב בכתב יד את כל כתביו. מה שנקרא עבודה שחורה. הפרסום היחיד שזכתה לו היה כאישה היסטרית, אמרו שהיו לה תנודות חדות במצבי הרוח, שהיא היתה סהרורית קצת."

ממה לדעתך נבעה האידיאולוגיה של טולסטוי?
"היתה איזושהי אבולוציה פנימית שהובילה אותו מהנעורים בהם הוא חי חיים מאוד נהנתניים, מין, הימורים אלכוהול לכמעט התנזרות, הוא עבר תהליך עמוק פנימי שהתרחש בצורה מאוד אינטימית, הוא לא הושפע משיעורים אלא רק על ידי קריאה ועל ידי מה שהוא ראה וחווה סביבו. הוא התחיל לחשוב שיש אולי משהו רקוב באצולה הרוסית, באריסטוקרטיה, שיש פער בלתי נתפש גם מבחינה מוחשית וגם מבחינה אינטלקטואלית בין השכבות השונות, והוא חשב שאין בזה הצדקה. זה התחיל במימדים מאוד מצומצמים, הוא בנה בתי ספר לאיכרים אך בתהליך הזה היו כל מיני עליות וירידות, הפוליטיקה החלה להתנגש עם הדת והמסורת והיו לא מעט רגעים של שסע ופירוק פנימי ובכל זאת הוא הקים את הקומונה המהפכנית שמבשרת כבר את הרעיונות של הקומוניזם והסוציאליזם לא בצורה מודעת."

מהסיפורים ששמעת, איך היה לחיות בקרבתו?
"אפשר לתאר שלא היה קל לחיות בקירבת אדם כזה, רוב האנשים הגאונים הם קצת אגוצנטרים, הוא היה מאוד מרוכז בעשייה שלו.טולסטוי לא רדף אחרי הפרסום לשם הפרסום יותר היה חשוב לו שיכירו בעשיה שלו, הוא הפך להיות בעל כורחו מפורסם. הפרסום קידם את האידיאולוגיה שלו וזה מה שעודד אותו להמשיך בעשייה שלו, הוא ידע שרק דרך הפרסום הזה הוא יוכל להשפיע ברובד הציבורי והיותר רחב,לא רק במימדים של הכפר. זה נכון שיש סתירה פנימית בין אורח החיים שלו לבין הדרך שבה הוא חי, אמנם עם לבוש מאוד פשוט אבל עדיין הוא גר באחוזה ענקית והוא חי כאדם שלא חסר לו דבר."

בשנות ה-20 של המאה ה-20 נפטר בעלה של טטיאנה, בתו הבכורה של טולסטוי, ויחד עם בתה טניה היא עזבה את ברית המועצות דרך מזרח אירופה לפריז. שתי נשים שחצו לבד את כל אירופה זה לא היה דבר מקובל כל כך. שם הן הקימו פנסיון למשפחות שכמוהן, גלו מברית המועצות כי היו בני אצולה. טניה היתה אז בשנות ה-20 לחייה, היא היתה שחקנית בתאטרון הצרפתי והכירה את כל האליטה של צרפת. ביניהם הכירה את משפחת המייסדים של העיתון האיטלקי המפורסם "קוריירה דה לה סרה" ונישאה לאחד מבניה. טניה, יחד עם אמא טטיאנה, עברו לאיטליה ושם נולדה מרתה, אמה של אילריה.

עד כמה היתה נוכחת בבית דמותו של טולסטוי?
"יותר התקרבתי לדמות של טולסטוי מבחינה פילוסופית מאשר מבחינה ספרותית כי בתור ילדה לא ממש היה קל להתחבר ליצירות המופת האלו בנות אלפי עמודים. עם הזמן למדתי להעריך אותו מבחינה ספרותית אבל בעיקר הערכתי אותו מבחינה פילוסופית כי הוא היה פרובוקטור לא קטן, הוא העז לומר ולעשות מה שאף אחד לא העז לפניו."

למה באת דווקא ישראל?
"בבית ספר היתה לנו מורה יהודיה שלימדה אותנו את השיר 'הבאנו שלום עליכם', אבא של אותה מורה היה ניצול שואה והבת שלה נפצעה בפיגוע בבית הכנסת הגדול ברומא, היא סיפרה לנו הרבה על השואה. מאוד הערצתי את אותה המורה והתחלתי להתעניין ביהדות יותר מהזווית ההיסטורית. זה משהו שלא עזב אותי, הלכתי לראות את בית הכנסת ברומא, התחלתי לקרוא את היומן של אנה פרנק, ואמרתי שאי אפשר להישאר אדישים אחרי מה שקרה, בגיל 9 יצאתי להפלגה עם אחותי ועם סבא וסבתא ומאוד ביקשתי שנוסיף את ישראל להפלגה, ב-78' הגענו לנהר הירדן, ביקרנו ביד ושם ועלינו לירושלים. זה היה בשבילי כמו חוויה מיסטית ומאז זה הלך והתגבש."

הרמת הגבה של משפחתה לא הועילה וב -96' עלתה טימור ארצה, כזכור היתה זו תקופת שיא של פיגועים. בהתחלה התגוררה בירושלים, ומשם עברה לתל אביב. לפרנסתה לימדה איטלקית במכון האיטלקי לתרבות. יום אחד קיבלה טלפון מאחת המורות שחלתה וביקשה שתחליף אותה, אילריה הגיעה לכתה ושם פגשה סטאז'ר לרפואה שהפך לימים להיות בעלה, יחד הם עברו לגור בדרום.

למה הגעתם דוקא לדרום?
הדרום יותר מרווח, מבחינה גיאוגרפית ומבחינה נפשית, זה משהו שחסר במרכז הצפוף. בדרום יש גם פוטנציאל שחסר כבר במרכז. בדרום יש דברים שעדיין יש לעבוד עליהם, לפתח ולזרוע. היום אמא שלי מגיעה לעיתים קרובות לארץ והיא מאוד מעריכה את הארץ."

קיימת טענה שטולסטוי היה אנטישמי
"ברוסיה קיימת היסטוריה של אנטישמיות, אני לא יודעת עד כמה האנטישמיות שלו היתה חריגה. בין התלמידים של טולסטוי היו גם יהודים. הוא למד גם עברית כדי לקרוא את התנ"ך בשפת המקור. טולסטוי גם מאוד התקרב לגנדי סביב נושא הפציפיזם שניהם חשבו שההתנגדות צריכה להיות לא אלימה דבר שמאוד אקטואלי בישראל, יש הרבה מה ללמוד ממנו, לחשוב פעמיים לפני שאנחנו מגיבים אפילו בכבישים."

מה היה חושב טולסטוי  על החברה בשראל ?
"אני חושבת שהוא בטח כמוני היה מרגיש יותר קרוב לחברה הקיבוצניקית המקורית, לא להפרטה של היום. אנה קרנינה ומלחמה ושלום הן יצירות עם מימד ביקורתי לא מבוטל, זו ביקורת חברתית שמצביעה על התפורררות של ערכים אותנטיים שיותר קשורים לאדמה ולנצרות המקורית. הרעיונות שלו היו מאוד מהפכניים, אנשים היו מאוד מתעניינים בחוויה המיוחדת הזו שדומה מבחינה אידיאולוגית לקיבוץ. באנה קרנינה הדמויות החיוביות נוטשות את החיים הריקניים שהעיר מציעה וחוזרות לאדמה, תהליך דומה לזה שעבר טולסטוי."

הראיון הופיע לראשונה בגליון השלישי של ״מעמול – מגזין תרבות בדרום". לראיון המלא


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות