נשים קטנות

מאת:אירית כהן
שתפו

צילום: בר חיים
צילום: בר חיים

"נשים קטנות" הוא אחד מספרי הקלאסיקה הידועים בעולם כולו. הספר אינו תואם את רוח התקופה שבה אנו חיים, וגם אינו תואם את עולם הערכים שלפיו אנו מחנכים את ילדינו, ובכל זאת "נשים קטנות" הוא קלאסיקה גם בימינו.

"נשים קטנות" נכתב על ידי לאיזה מיי אלקוט, ומספר על משפחה של ארבע בנות. לכולן אותו מודל חיקוי- אמם. הבת הבכורה, מג, היא אישה נאה וצעירה שמשתוקקת לחזור ולהיות עשירה כפי שהיו בשנים עברו. ג'וזפין, הבת השנייה, היא טום-בוי שלא מחפשת חתן או בגדים נשיים אלא מתעניינת יותר בכתיבה ובהתרוצצות בחצר. אליזבת', הנקראת בפי כולם בת', היא הבת השלישית במשפחה ומתוארת כנערה ללא שאיפות גדולות חוץ מלגרום שמחה לכל הסובבים אותה. אחרונה חביבה היא איימי, הילדה הצעירה שמתבגרת בטרם עת, המעוניינת למצוא חתן עשיר שידאג לכל מחסורה.

הנשים של אז?! כריכת "נשים קטנות" במהדורה מוקדמת
הנשים של אז?! כריכת "נשים קטנות" במהדורה מוקדמת

על כל הבנות מאפילה דמות אחת והיא דמות האם, הגברת מארץ'. אם המשפחה מוצגת כאישה טובה ועדינה שאין לה מתחרים, ממש "אשת חיל". היא מלמדת את בנותיה כיצד להתנהג בחברה וכיצד יש לנהוג באנשים עניים ומסכנים. כולה נוטפת טוב ורוך, תמיד מצליחה לשלוט במזגה וכל ניסיונותיה לחנך את הבנות נוחלים הצלחה. הגברת מארץ' לעולם לא נכשלת בשום משימה. האם מוצגת כדמות חיקוי טובה. הגברת מארץ' מייצגת את האישה הטרום-פמיניסטית. בימינו אישה זו לא נחשבת למוצלחת כל כך.

אידיאל ה"רעיה הטובה" בספר מוצגת כאישה שנשארת בבית לאחר החתונה, יולדת ילדים, מבשלת ומנקה. אותה אישה לא מתווכחת עם בעלה אלא מנסה להבין את נפשו וללמוד את תחומי העניין שלו, היא צריכה לדאוג לכל מחסורו ושירגיש נעים ונוח בביתו. אידיאל זה אינו תואם את אידיאל "הרעיה הטובה" של ימינו בעולם המערבי.

ג'וזפין מייצגת את האישה העצמאית, שמסוגלת לדאוג לעצמה בזכות כישורי הכתיבה שלה. היא אינה מתייחסת ברצינות רבה למוסכמות החברתיות, אינה מתקשטת ומתהדרת לכבוד גברים ולא מנסה לכבוש את ליבו של אף אחד מהם. ג'וזפין מייצגת את האישה של ימינו- עצמאית עם ביטחון עצמי, שבישול ורקמה אינם מעניינים אותה. מעניין לראות האם גם בעוד כעשור תייצג ג'וזפין את האישה של "ימינו".

"נשים קטנות", כמו ספרים אחרים, עוסק באופי החיים לפני מאות שנים. כל התפיסות שמוצגות בספר שייכות למאה ה- 19, תקופה טרום-פמיניסטית שאינה רווחת כיום. יש להפסיק ולמתג את הספר כ"קלאסיקה". יש להכיר בעובדה כי החיים הם כבר המאה ה- 21. הגיע הזמן למצוא קלאסיקת נשים קטנות חדשה.

קראו את הפרק הראשון מתוך אתר וואלה!

"נשים קטנות", לאיזה מיי אלקוט, תרגום: שרון פרמינגר, הוצאת ידיעות ספרים.

"נשים קטנות", עטיפת הספר
"נשים קטנות", עטיפת הספר

שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות