הדבר הבא: לצפות או לחיות, למה לא שניהם?

מאת:טולי בלוך
שתפו

דמות אדם עשויה ממספרים בינאריים של מחשב
נוכל לחיות בתוך הטלוויזיה. מקור: freeimages.com

צפייה בטלוויזיה היא משהו שאנחנו עושים כל יום, ובזכות הקורונה כל היום. אם חשבנו שלחבר את הטלוויזיה גם למחשב, וגם לממיר זה חדשני ומטורף, הרי שבשנים הקרובות עם התפתחות הטכנולוגיה הרגלי הצפייה שלנו הולכים להשתנות ובגדול

כבר היום ישנן טכנולוגיות חדשות שבשימוש נכון יכולות להקפיץ את חווית הצפייה שלנו ממוצלחת למושלמת. חלקן יוצרות אצל הצופה אפקט כאילו הוא נמצא ממש בחדר, כמו זבוב על הקיר שיכול להסתובב בכל החלל, ולצפות מכל זווית שעולה על רוחו. כך גם צופי העתיד – אנחנו. למה להסתפק בישיבה על הספה עם הכתם הישן, לראות את אוליביה בנסון מחוק וסדר ממשטרת את ניו יורק במסך מרוחק, במקום לצפות כחלק מחבר המושבעים במשפט של הפושע הנתעב שהיא תפסה? למה לצפות מהמחשב או הטאבלט, כשאפשר לבלות עם אמילי בפריז? וברור שאעדיף להתהלך במסדרונות בית החולים יחד עם המתמחה החתיך התורן, מאשר לצפות דרך הנייד כשברקע קופצת התרעה מעצבנת על עוד מייל ספאם. האפשרויות הן אינסופיות, והכל כבר ממש כאן, רק צריך ללחוץ על הכפתור או להפעיל את המכשיר הנכון.

זה לא שהשכן ירק עלייך, הגיע החורף לווינטרפל

טכנולוגיה שכבר נמצאת בשימוש היום היא טכנולוגיית 4D. בתי קולנוע שונים בארץ ובשאר העולם יישמו את הטכנולוגיה בחלק מהאולמות כדי למקסם את חווית הצפייה. טכנולוגיה זו היא למעשה מעין שדרוג לטכנולוגיה המוכרת של 3D, ומוסיפה לצופה את השימוש בחושים נוספים מלבד חוש הראייה. 4D מאפשרת לצופים להריח ולהרגיש את הנעשה על המסך, לדוגמה טיפות מים שעפות על הצופים, או ריח המתאים למתרחש בסרט. למרות החידוש, צורת הצפייה החדשה לא זכתה לאהדה רבה בקרב הציבור ונחשבת למעצבנת יותר ואיכותית פחות..

אלה לא המשקפיים של הארי פוטר, הם אפילו יותר מגניבים

טכנולוגיה מתקדמת בהרבה מה- 4D היא משקפי VR, שהם משקפיים גדולים ומגושמים דרכם אפשר לראות וידאו מצולם ב- 360 מעלות. הסרט צריך להיות מצולם במצלמה מיוחדת כדי ליצור את האפקט הרצוי. כך הצופה יכול להרכיב את המשקפיים ולהסתובב במקום תוך שהוא צופה בחדר כמעט כמו בחיים המציאותיים. משקפיים כאלה כבר היום נמצאות בשימוש בעיקר במשחקי מחשב, אך שביל הלבנים הצהובות משם ועד סדרות ב- 360 מעלות כבר מוכן לקראתנו ונשאר רק לצעוד בו.

בחורה עם משקפיי VRלמה להסתפק בישיבה על הספה עם הכתם הישן? מקור: freeimages.com.

אבל למה להפסיק פה? יש עוד המון דרכים בהן אפשר יהיה לצפות בטלוויזיה ואפרופו לצפות, למה לא לחיות? מה שמוביל אותי לרעיון הלא לגמרי ממומש של חליפות מגע.

זה סופרמן? באטמן? לא, זה אבא שלך בסלון

בקפיצה לחלומות היותר רחוקים, בעתיד במקום לצפות בטלוויזיה, פשוט נחיה בתוכה. אני לא מתכוונת למטריקס, לפחות לא בגרסה עם הרובוטים דמויי התמנונים שאוכלים לנו את האנרגיה, אלא הגרסה הקצת יותר מוצלחת כמו – "אוואטר". בסדרה החדשה של אמזון "Upload", מוצגת טכנולוגיה מתקדמת, שכוללת חליפת מגע או חליפה המדמה מגע. כזאת שלובשים, ופתאום אנחנו בתוך העולם של הסדרה. בעולם האמיתי, הטכנולוגיה כבר די קיימת אך לא בממדים האלו. מכשירים המדמים מגע נמצאים בשוק כבר מן רב (מכשירי מסאז' או וויברטורים למיניהם), החידוש הוא בקיבוץ כל הטכנולוגיה הקיימת לכדי חליפה אחת המדמה את כל סוגי המגע האפשריים. טכנולוגיה כזאת תוכל להקפיץ את חווית הצפייה כמה רמות קדימה ובזכותה נוכל ממש להיות בתוך הסדרות במקום רק לצפות בהן מהצד. נוכל לבקר בכל מקום או זמן שנרצה, גם אם מדובר בבית הלבן, ארמון בקינגהאם או משהו מלבב יותר כמו מלחמת יום כיפור. בזכות החליפה נוכל להרגיש איך זה ממש להיות בלב העניינים בלחיצת כפתור ולבישת חליפה שבטח נראית קצת משונה.

איש עם משקפי VR על מגרש כדורסל כחול.
מקור: Unsplash Photos for everyone

למרות שאנחנו לא רוצים להיקלע למצב בו כולם זונחים את החיים האמיתיים שלהם, בשביל חיים ווירטואליים. נרצה או לא, לשם הטכנולוגיה הולכת. אנחנו נמצא עצמנו מתרגלים אליה, בדיוק כמו שהתרגלנו לטלפון נייד, וג'י פי אס. אפשר לנסות לברוח מזה, כמו שאבא שלי בורח היום מ-5G וסבא שלי ממדפסת צבעונית, או שאפשר גם פשוט להשלים עם העובדה שהמין האנושי תמיד ממציא המצאות חדשות, ולסמוך על האנשים שידעו לתעל את העדיפויות שלהם בצורה נכונה ובריאה.
עכשיו רק נשאלת השאלה מה יהיו ההשלכות של טכנולוגיה כזאת על החיים שלנו מעבר לטלוויזיה? אולי בעזרת חליפות כאלה תופעות כמו זנות או בתי משפט פרונטליים כבר ייעלמו מן העולם? ואם השינוי אכן יקרה, מה יהיה ההבדל בין מגע ווירטואלי למגע אנושי? האם נוכל להחליף את הקרבה האנושית בקרבה מלאכותית? אני לא יודעת וקשה לי להעריך, אבל מה שאני כן יודעת הוא שהמין האנושי תמיד מוצא דרכים להתקדם, ולקפוא במקום זה אף פעם לא התשובה.

אז לאן עוד נגיע? במידה והשמיים הם הגבול (אלא אם נפרמט גם את גן עדן, ואני לא בטוחה שזה לא משהו שכבר עובדים עליו). אני מאמינה שכבר בעשרים השנים הקרובות נגיע להישגים מדהימים. ואם כל מהלך החיים שלנו ישתנה, אז נמצא דרך להתרגל גם לזה. בכל מקרה נאלץ לחכות ולראות. אה ובלי שום קשר אני עומדת להיות בחדר הסגלגל בעוד 20 שנה, ואם לא בדרך הווירטואלית אז בדרך הקשה, נתראה שם נוכל לראות "האנטומיה של גריי" אני בטוחה שהיא עדיין תשודר גם אז.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות