על הבושה: מה פתאום לחוצה?

מאת:אלה ירקוני
שתפו

זה כאילו הגיע משום מקום. בכלל יצאתי ממקלחת רותחת וריחנית, אחרי עוד יום בשגרת בידוד מוצלחת ביותר. בגדול אני שילוב של חתול ומסטיק, המקום הטבעי שלי הוא על הספה, וממש קשה לגרד אותי משם אחרי שהתיישבתי. בגלל זה ברגע שהודיעו בקבוצת העובדים שחולת קורונה 269 הייתה במסיבה שלנו וכולם צריכים להיכנס לבידוד, נערכתי במהירות למצב החדש. 30 ימים של יוגה עם אדריאן מול היוטיוב כל יום, יוגורט וזרעי צ'יה בבוקר, ולוז קימה ושינה קפדני. בזמן שחברים שלי ניהלו דיונים ערים על העונה החדשה של בית הנייר, נשבעת ששכחתי מה הפירוש של בינג' כבר. הכוכבים הראשיים בסדרת הדרמה היומית שלי היו ברבש וסימן טוב בנאום היומי.

what now?
בזמן הבידוד. Anthony Tran צילום: Unsplash

בכל מקרה זה היה בדיוק כזה יום. פתחתי את הארון להוציא חולצה נקייה והסתבכתי עם ערמה גבוהה של סוודרים שאיימו להתמוטט כבר כמה ימים – ספויילר אלרט, הם התמוטטו. עוד משהו שכדאי לדעת עליי, בדיוק כמו שאני אוהבת לשכב על הספה אני ממש (ממש ממש ממש) אוהבת לסדר ולארגן. זרקתי חפצים שלא גורמים לי לאושר וסדרתי ארונות לפי קבוצות שייכות וצבעים הרבה לפני שזה הפך להיות טרנד יפני בנטפליקס. משום מה חילופי העונות, והעובדה שטייץ הפך להיות לבוש מושקע לעומת הטרנינג, גרמו לי לדחות את הסידור שוב ושוב. ובדיוק ככה זה התחיל.

כמו נחשול ענק שמטביע כל מה שעומד בדרכו, פשוט פרצתי בבכי. אבל אמיתי כזה, אפילו מבהיל, כזה שגרם לערן לרוץ לחדר שינה בבהלה רק כדי לצחוק כשעניתי לשאלתו – ״מה קרה??״ ש – ״הארון שלי ממש מבולגן״. העפתי מבט רטוב אל ערמת הג'ינסים שאיימה לבלוע אותי, וסגרתי בחוזקה את הארון. ערן הניח את היד שלו בנקודה המדויקת על הגב שלי כדי למשוך אותי לחיבוק גדול ועוטף. אחרי מספר קינוחי אף רעשניים במיוחד הצלחתי להירגע. רציתי להגיד כמה אני מתגעגעת למשפחה שלי, לפגוש חברים או אפילו לבטל מפגשים איתם. בעיקר רציתי להגיד שלמרות הכל אני בלחץ. אולי זה לא ייגמר לעולם? ואם כבר עולם, לאיזה עולם נצא כשכל המצב הזה ייגמר? במקום זה יצאה לי יבבה לא ברורה עם מחווה מוזרה של היד, שהתכוונה להצביע אל הבחוץ.

ערן הסתכל עליי במבט שגרם לי להיזכר בפעם המאה איך זה שאני סובלת את הנחירות טרקטור שלו כל לילה, ושאל ״מה את אומרת שבמקום ברבש ואדריאן וזרעי צ'יה, נסדר ביחד את הארון שלך?״ תוך כדי שהוא מרים את החולצה שנפלה בזמן הזה על הרצפה. ״בכלל, אחר כך נעשה מסיבת פיג'מות, אני אפילו זורם שנשחק רמי-קוב כמו אצל ההורים שלך״. נראה לי שחרדה היא חלק בלתי נפרד מהמצב, וכולם חווים אותה בצורה כזאת או אחרת. תוך כדי שערן התחיל להוציא את ערמות הבגדים, נזכרתי בדירת שותפים הראשונה והמגעילה שלי בתל אביב, הרבה לפני שאני וערן חשבנו על לגור יחד. אם כבר המצב מעפן ברמות, אז לפחות שזה יהיה מעפן ביחד.

 

 


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות