סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

על הבושה: שיח שחי

אני קולטת אותו מסתכל עליי, מבט עמוק, חודר, בקו ישר לבית שחי שלי. התביישתי, הורדתי את ידיי וכיסיתי את עצמי בשמיכה. הוא צחק ואמר "את יודעת… יש לי משיכה לא מוסברת לבתי שחי". ואני שאלתי "מה!?"

 

בית שחי | צילום: דנית
מממ סקסי. בית שחי. צילום: דנית

כשהייתי בת 19 רעננה ומתולתלת יצאתי עם מישהו שהיה חתיך במידה הנכונה, גבוה הרבה מעבר לציפיות ואפילו איש שיחה לא רע, הוא הרבה להתכסות בכובעי גרב וזה בהחלט משהו שרק הוסיף לו עוד ועוד נקודות זכות.

השבועות עברו, השיחות התעמקו, הרגעים התחממו. מה עוד בחורה בת 19 צריכה? ואז ביום בהיר אחד בחורף, כשהשמש נלחמה בזכות להאיר את העולם במלחמה קשה כנגד העננים הכבדים, שכבנו במיטה אחרי סרט די גרוע, מתחתי את ידיי לאחור במין מתיחת ייאוש של "למה בזבזתי שעתיים מהחיים שלי על סרט גרוע כשמחר אני חוזרת לשבוע לבסיס". כל זה בזמן שאני קולטת אותו מסתכל עליי, מבט עמוק, חודר, בקו ישר לבית שחי שלי. התביישתי ותוך רגע הורדתי את ידיי המתוחות וכיסיתי את עצמי בשמיכה. הוא צחק ואמר "את יודעת… יש לי משיכה לא מוסברת לבתי שחי". ואני שאלתי "מה!?"

עם אותו הבחור הפסקתי לצאת די מהר, ולאו דווקא בגלל מה שנשמע לי אז כדבר הכי מוזר בהיסטוריה: משיכה לבתי שחי, אבל האמירה הזאת שלו נשארה לי חקוקה חזק בראש. רק בשביל לסבר את האוזן – את השם של הבחור אני בקושי זוכרת (סליחה אם יום אחד תקרא את זה. אבל היי, איזה זיכרון נחמד) אבל את המשפט הזה שלו, שאני מניחה שאם הוא לא היה מתקבל בכזו תדהמה מהצד שלי הוא היה מגיע גם עם בקשות שאולי היו משנות את נקודת המבט שלי על מין עד היום.

ב"תולדות המיניות" של מישל פוקו מדובר בשיח שהתפתח על המיניות בחברה המודרנית ובאחד הפרקים בספר, "משתלה של סטיות", הוא מתאר איך נולד רעיון הסטייה בתחילת המאה ה-19 ואיך הציגו סטיות ודיברו עליהן. וחשבתי לעצמי – למה עברו כמה שנים ואני (בחורה שמנסה להיות ליברלית) עדיין זוכרת את אותו משפט שאמר לי הבחור כמשהו חריג, כסטייה. למה אני מסתכלת על מין רק בצורה אחת, מיושנת, ולמה כל הלחץ הזה?

פתחתי גוגל וניסיתי להבין את הפטיש הספציפי הזה והרי הממצאים:

ד"ר אלן הירש, נוירולוג המנהל את מרכז הטעם והריח בשיקאגו כתב בספרו "הריח כמעורר תשוקה מינית" (2000) ש"ריחות עשויים להיות הגורם היוזם במשיכה מינית", והכוונה היא לא רק לריחות בושם, שמפו ודיאודורנט אלא ריח הזיעה שמשחרר פרומונים שבאופן לא מודע גורם לבן הזוג להימשך אליכם. ובהתחשב בכך שבית השחי הוא המקום שממנו נפלטת הזיעה אפשר להבין את המשיכה אליו.

מצאתי גם עשרות שאלות ווידויים בפורומים שונים על הנושא ועל כל שאלה היו תשובות מגוונות. הנשים ברובן נגעלות, לא מבינות מה רוצים מבית השחי שלהן: להסניף, לגעת, ללקק, לבהות, ללטף באיטיות, למצוץ ואפילו הרבה יותר מזה. יש שציינו את הדמיון של בית השחי לוואגינה בעיקר אם הוא לא מגולח – כן כן, ומפה רק אפשר להבין כמה רחוק אנשים מוכנים ללכת עם הפטיש הזה ועם הדברים שהם מסוגלים לעשות.

מצאתי עשרות כתבות עם כותרות בסגנון "אתם לא מוזרים: חמשת הפטישים הנפוצים ביותר". או "אתם לא סוטים". גיליתי שיש גם קטגוריית סרטי פורנו שלמה על בתי שחי.

לא מזמן הייתי בהופעה של הסטנדאפיסט האמריקאי לואי סי קיי, שהואשם בכך שאונן לעיניה של בחורה בניגוד לרצונה. הוא פתח בזה שעברו עליו שנים קשות מאוד, ובהומור הייחודי לו הסביר שיש אנשים שאוהבים "סקס מוזר" (כמו לעשות ביד מול מישהי) ושזה נורא מביך כשכל העולם יודע על ההעדפה הזאת שלך. הוא הסביר גם על כך שאותה בחורה, המתלוננת, נשאלה על ידיו שלוש פעמים אם הוא יכול לבצע את ה"סקס המוזר" הזה מולה ושהיא הסכימה. יצאתי מההופעה כשאני מבינה הרבה יותר שמין הוא לא רק דבר אחד, ואין טעם למדר את כל השאר כסטיות. גם השימוש במילה "פטיש" נעשתה קשה לי – היא כאילו מוציאה את כל האהבות האלה מהמין אל איזו קטגוריה אחרת ומסווגת אדם בעל פטיש כמוזר.

באחת מהפסקות הצהריים במכללה שאלתי קבוצה של בנות על הדשא "מה הייתן חושבות אם בן הזוג שלכן היה מספר לכן שיש לו פטיש לבית שחי?" הן צחקו, ואז הבינו שאני רצינית ולהלן מגוון התשובות שלהן:

"איכס מה".

"לא הייתי נשארת אתו כי זה פטיש שהוא קצת מוזר, זה לא נוח לך שבן הזוג שלך מריח לך את בית השחי בלי הפסקה".

"זה איפשהו מוריד מהבן אדם".

"אם זאת ההתחלה אין מצב".

"אולי אם זה אחרי שנה הייתי יכולה להכיל את זה".

"זה קושי נורא גדול עבורי כי זה לא רגליים או משהו נפוץ כי בית שחי והריח וזה זה משהו שמוריד לי מעצמי".

"זה מקום שהוא לא סטרילי".

"כשאני חוזרת מהמכון בעלי מעיף אותי ממנו, לכי ממני, עופי למקלחת".

 

שאלתי קבוצת גברים אם הם מוצאים משהו מושך בבית שחי והם כולם אמרו שזה מגעיל ודוחה אבל יכולים להבין את המשיכה לריח ואת זה שיש הרבה פטישים מוזרים. להלן דבריו של סטודנט לתקשורת במכללה:

"אני יכול להגיד לך שבת זוגי כבר מתמודדת עם השאלה הזאת, אני חולה על בית השחי שלה".

מה אתה מוצא מיני בזה?

"קודם כל זה הריח של הזיעה זה סקסי, זה מריח טוב, זה נשי, נעים".

ומה אתה אוהב לעשות בבית השחי שלה?

"שום דבר מיני הארדקור, רק להריח".

שיער או בלי שיער?

"כמה שיותר שיער וטבעי".

 

הכתבה פורסמה במגזין התרבות "מעמול" מס' גיליון 11 של המחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר