סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

"היהודים באים": מה אני יותר – יהודי או ישראלי?

שישה אנשים עומדים על רקע מדבר
סאטירה ישראלית חדה כתער. "היהודים באים" | צילום: מיכל אפרתי

לפני שבוע עלתה ב"כאן 11" העונה הרביעית של "היהודים באים", סדרת המופת זוכת פרס האקדמיה הישראלית המציבה מראה ביקורתית אל מול הערכים הנחשבים קדושים ביהדות ובתרבות הישראלית-ציונית. וכל זה, בערוץ טלוויזיה ציבורי, לא דבר של מה בכך במדינה בה הדת והלאום שלובים באופן כל-כך הדוק ונפיץ.

השילוב הזה בין דת ולאום מוליד קונפליקט פנימי בלבבותיהם של לא מעט ישראליים-יהודים. מצד אחד, השתייכות גנטית מעצם היותם צאצאים לשושלת ארוכת שנים של אנשים שהגדירו עצמם יהודים. ומצד שני השתייכות לחברה בעלת מאפיינים מודרניים-חילוניים, הרחוקה אלפי שנות אור מהערכים והעקרונות שעומדים בליבת הדת היהודית.

אמונה באלוהים אל מול אמונה באדם, מסורות עתיקות יומין המהולות בערכים סמי-פרימיטיביים אל מול נורמות של קדמה והתפתחות מתמדת, גורל מיסטי קבוע מראש אל מול אמפיריות מדעית – זו קוטביות כמעט מוחלטת, שחור מול לבן. הקונפליקט הזה מותיר שאלה לא פתורה אצל רבים במדינה: מה אני יותר – יהודי או ישראלי?

אגרוף לבטן הרכה של החברה הישראלית. "היהודים באים" עונה 4 | Youtube

לי באופן אישי התשובה ברורה לגמרי – אני ישראלי ב-100 אחוז. כאתאיסט גמור, לדת אין שום משמעות עבורי. אלוהים לא פקטור בשום צורה, לוח השנה היהודי זר לי כמעט לחלוטין (בכל שנה מחדש החגים מפתיעים אותי בפתאומיות) ושבת זה עוד יום סתמי נטול כל הילת קדושה ורוחניות בשבילי. אני אדם רציונלי וספקן מטבעי, לכן מבחינתי מה שלא הוכח בצורה אמפירית הוא לכל הפחות מוטל בספק, אם לא שטות גמורה.

האם מעצם הגדרתי את עצמי ישראלי לחלוטין, אני כופר בכל ערכי היהדות? כמובן שלא. היהדות, כמו כל דת אחרת, מקנה משמעות וערך לחייהם של רבים, ועוזרת להם לעבור את היום-יום הקשה והמורכב ממילא במדינה בה אנו חיים.

האם אני חושב שהיהדות מקבלת מקום מרכזי מידי בחברה הישראלית? לחלוטין כן. כפייה של תפיסות מחשבתיות שמתבססות על עקרונות דתיים מלפני אלפי שנה היא אסון ונגע שיש להוקיע. לא חסרות דוגמאות – המונופול הרבני על חתונות וגירושים, הומופוביה מובנית, שוביניזם פרימיטיבי במסווה של העצמה נשית, וכמובן התביעה המתנשאת והמנותקת לעליונות מוסרית על פני עמים אחרים מתוקף צו אלוהי מומצא שמגולם במנטרת "העם הנבחר".

ברור לי לגמרי שההזדהות שלי כישראלי היא הזדהות פריבילגית, המכילה בתוכה מטענים פוליטיים נפיצים. אווירת המלחמה והפילוג שהוליד הכיבוש גוזרת על אוכלוסיות לא-יהודיות במדינה לחוות מדי יום ביומו גזענות ואפליה, שכגבר לבן לא הופנו כלפיי כמעט אף פעם. אבל דווקא אותה פריבילגיה רפלקסיבית היא המפתח לחולל שינוי בשיח ולהציג מבט ביקורתי על החברה.

שוחטים פרות קדושות אחת אחרי השנייה. "היהודים באים" | Youtube

וזה בדיוק סוד כוחה של "היהודים באים". לאורך שלוש עונותיה הסדרה הביאה אל מסך הטלוויזיה מערכונים עשויים ומבוצעים לעילא שהטילו ספק באמיתות של אירועים היסטוריים בתולדות עם ישראל, הגחיכו כמה מנכסי צאן הברזל של החברה הישראלית ובנוסף, השם ישמור, גם כאלה שכפרו בקיומו של אלוהים. עם מנה גדושה של ציניות מושחזת היטב, שפע שחקנים כישרוניים וקורטוב אבסורדיות קיומית – "היהודים באים" גילתה את הנוסחה המנצחת לסאטירה ישראלית בועטת ולא מתחנחנת.

תפיסה ייחודית ומעוררת השתאות במסורת היהודית היא החתירה התמידית לפולמוס ולפלורליזם רעיוני. אין דעה לא לגיטימית, כל אדם רשאי להביע איזו דעה שהוא רוצה גם אם היא דעה לא פופולרית ולא נוחה שפוגעת לחלק מהאנשים בבטן הרכה. הבחירה של "כאן", תאגיד השידור הישראלי, לאמץ את התפיסה הזאת ולהציג על מרקע הטלוויזיה גם דעות שחורגות מהקונצנזוס הלאומי-דתי היא בחירה מרגשת ואמיצה שראויה לשבחים, ויותר מכל מעידה על החשיבות של השידור הציבורי בעידוד השיח הביקורתי בחברה. ולתפארת מדינת ישראל.