שורד קומוניסט

מאת:מיכל דגן
שתפו

אחרי השואה, סבא עלה לארץ אחרי שכולם, חוץ מאמו ואחיו הצעיר שנספו באושוויץ, הצליחו להינצל. בארץ הוא הכיר את סבתא. זה היה בצבא, בזמן מלחמת העצמאות. סבתא שירתה כדגלנית בסמפור והעבירה מסרים על ידי איתות בדגלים וסבא שירת בחטיבת כרמלי.

הם גרו בפרדס חנה. סבא לא הצליח למצוא עבודה מפני שהיה קומוניסט עוד מימיו בהונגריה. בזכות זה שהיו קומוניסטים הם הצליחו לשרוד את השואה. קומוניסטים אחרים עזרו להם לעבור מאושוויץ למחנה עבודה ומשם לארץ אחרי המלחמה. בשלב מסוים החליטו סבא וסבתא יחד עם קלמן, אחיו של סבא, וכן גיטה, אחותם, וברצי, בעלה, לחזור להונגריה הקומוניסטית. קלמן, גיטה וברצי חיו בבודפשט ואילו סבא וסבתא וערן, הדוד שלי, עברו לעירייה קטנה ושמה סטאין וארוש(לימים, דונה וארוש או דונה פנטלה). ארבע שנים אחר כך נולדה אמי, נירה. קראו לה אז נורה.

צילום: מיכל דגן

סבא עבד שם בחרה לייצור צינורות והיה מנהל עבודה. כשפרץ המרד ההונגרי ב-1956 עלה סבא על הבריקדות מול הטנקים הרוסיים. וערן מוסיף: "ירדנו למקלט עם שאר המשפחות שחיו בבניין. נירה עוד הייתה תינוקת יונקת, בת ארבעה חודשים". יום אחד נשמעה דפיקה על דלת המקלט ובפתח עמד סבא ופסק: "חוזרים לישראל".

הם גנבו את הגבול לאוסטריה. בווינה חיכו להם נציגי הסוכנות היהודית והעלו אותם למטוסים לארץ. רק קלמן החליט לא לעלות לארץ. הוא פגש את מנצוש, אשתו, ועבר אתה לקנדה. "קלמן היה גיבור גדול בזמן מלחמת השחרור", מספר ערן. "היה מעביר מכתבים על אופנוע בכל יום מהקריב בתל אביב לירושלים הנצורה דרך באב אל ואד בזמן שיורים עליו מכל עבר".

באישון לילה הגיעו לפרדס חנה, לביתה של אמא של סבתא, עטרה. לא היו טלפונים אז והם פשוט דפקו על החלון. ביום למחרת התפרסמו כתבות בעיתונים על כך שסבא "ירד כקומוניסט וחזר כעולה".לסבתא שלי, מאירה, הייתה חברה טובה שנישאה לבחור מהשב"כ שתפקידו היה לעקוב אחרי סבא כשעוד היה קומוניסט. מינו אותו להיות הזנב שלו. סבא: "אני יודע, ראיתי אותך".


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות