סיפור של דור

מאת:מאיה זיבצנר
שתפו

להקת האינדי-פופ AJR מקפידה לשים דגש משמעותי על המילים. ההרכב מצהיר שהם מנסים לכתוב את השירים הכי אישיים שיש על החוויות הפרטיות שלהם. ובאמת אם מתמקדים במילים, אפשר לשמוע את הסיפור האישי שאליו הם מכוונים. בשירים הם מצליחים לייצר תחושות כנות שאפשר למצוא בהן יותר מרק סיפור אישי, אלא סיפור של דור שלם.

AJR שחררה השבוע את האלבום השלישי שלה "Neotheater". האלבום הוא צעד נוסף באבולוציה המוזיקלית של הלהקה, ומהווה מבחינה קונספטואלית וטקסטואלית המשך ישיר לאלבומם הקודם (The Click""). הלהקה מורכבת משלושה אחים יהודים אמריקאים: אדם, ג'ק וראיין מט, שראשי התיבות של שמותיהם מרכיבים את שם הלהקה (AJR). השלושה החלו את דרכם לפני 13 שנים, בהופעות רחוב בפארק וושינגטון סקוור בניו יורק. ג'ק, האח הצעיר, היה אז רק בן שמונה. את השירים שלהם, הם כותבים ומפיקים בעצמם, הישר מסלון ביתם בצ'לסי שבניו יורק. השם של אלבומם הראשון "Living Room" אף מעיד על כך.

האחים מספרים כי במהלך השנים כל אחד מהם מצא את נקודות החוזק שלו בלהקה. אדם (28), מנגן על גיטרה בס ואחראי על הפן המנהלי. ראיין (25), מנגן על קלידים ויוקלילי ובנוסף הוא גם הכותב העיקרי והמפיק המוזיקלי של הלהקה. ג'ק (21), הוא הסולן ומנגן על גיטרה, ובנוסף שותף פעיל בכתיבת השירים.

במהלך השנים, פיתחו השלושה סגנון מוזיקלי ייחודי אותו הם מכנים"Spokestep" – חיתוך של מילים וקולות אנושיים בצורות שונות בתוך השירים, לרוב בשינוי מקצב או גובה הצליל, כך שהקול המתקבל לא נשמע אנושי, כמו למשל בפתיחת השיר "Don't Throw Out My Legos".הסגנון המוזיקלי של AJR הוא שילוב של ישן עם חדש. מצד אחד, ניתן לשמוע את השפעת ה""Beach boys במלודיות ובהרמוניות של השירים. מצד שני, את ההשפעה של ההפקה המוזיקלית מגיעה מהמפיק וזמר הראפ בן זמננו קניה ווסט. מתוך השילוב הזה, בין התקופות והסגנונות השונים, הלהקה מאפשרת לקהל מגוון להתחבר ולהזדהות עם המוזיקה שלהם. הם לא מקובעים לז'אנר אחד, אלא נעים בצורה מתמדת יחד עם ההתפתחות בתעשיית המוזיקה במקביל לסגנון האישי שלהם.

לא רוצים להתבגר. AJR. מתוך עמוד האינסטגרם AJR.

בראיון לתוכנית "BUILD Series", כשנשאלו על ההשפעות המוזיקליות באלבום החדש, ראיין אמר כי אחת מהן הייתה מהפקה מוזיקלית של מוזיקה ישראלית. הוא תיאר כי שירי פופ והיפ-הופ ישראלים אמנם לא מוכרים בעולם, אבל יש להם סאונד מיוחד וכל שיר נשמע כמו כמה שירים בשיר אחד. אפשר להניח כי השיר שלהם "Wow, I'm Not Crazy", בסגנון מוזיקת פופ שנות ה-60', מושפע מהשיר "זהב" של סטטיק ובן אל.

למרות שהלהקה עדיין אנונימית יחסית בעולם הפופ, שני סינגלים מהאלבום השני שלהם (Weak, Sober Up) הגיעו למקום הראשון והשני במצעד השירים של בילבורד (Billboard). גם הסינגל "100 Bad Days" מהאלבום החדש נכנס לרשימה המכובדת במצעד ונמצא כעת בין 15 השירים הראשונים. הסינגל Burn The House Down"" נבחר על ידי מנהיגי מחאת "March for Our Lives", תנועת שהונהגה על ידי נוער אמריקאי כנגד חוקי אחזקת הנשק בארצות הברית ותקריות הירי בבתי הספר, להיות השיר שיוביל את מצעד המחאה של התנועה.

עטיפת האלבום. מתוך עמוד האינסטגרם AJR.

אם "The Click" תיאר את החוויה של האחים בקולג', "Neotheater" עוסק בשלב הבא בתהליך ההתבגרות. כך למשל מתארים בשיר "Don't Throw Out My Legos", ג'ק וראיין שיצאו השנה מבית ההורים ועברו לדירה משלהם, את החוויה: "אני עוזב את הקן בדצמבר הקרוב, כדי להצליח כאדם בוגר". אך מצד שני הם מתרפקים על הנוסטלגיה ומבקשים מהוריהם לשמור את קוביות הלגו שלהם ("מה אם לא אצליח לשחרר? מה אם ארצה לחזור הביתה?"). או שירים כמו "Dear winter" שמבטאים כמיהה למציאת אהבה אמתית, התמסדות וילדים. כשמאזינים לשירים לפי הסדר שלהם באלבום, נחשף סיפור שמתאר מעבר מתמימות לבגרות, מפוכחת יותר.

השיר שמהווה את נקודת המפנה מילדות תמימה ונאיבית לבגרות, הוא "Turning Out Pt. II", זהו שיר המשך לשיר בעל אותו שם מהאלבום הקודם (שאמור להיות חלק מטרילוגיה שתושלם באלבום הבא). החלק השני של השיר הוא עצוב יותר וקשה יותר לעיכול מחלקו הראשון. הוא עוסק בפרידה, בכאב ובהשלמה שלפעמים לא הכל קורה כפי שהיינו רוצים שיקרה ("Is this all that life's about? Trying to love how you turn out? I don't love it much at all").

האלבום "Neotheater" הוא צעד נוסף בהתפתחות הסגנון המוזיקלי של AJR. מצד אחד שומר על הסגנון הייחודי של הלהקה ונשאר נאמן לפופ האלטרנטיבי שאימץ אותם. יחד עם זאת הלהקה ממשיכה להתנסות גם בסגנונות וכיוונים חדשים ולגעת בעולמות הפופ, ההיפ הופ והמוזיקה הקלאסית. האלבום מאפשר למאזין להיכנס אל תוך הסיפור של האחים, ועם זאת להרגיש כי מדובר בסיפור שלו עצמו.

בעולם שבו זמרים ושחקנים שואפים להיות גדולים מהחיים AJR בוחרים להיות מחוברים לקרקע, לא להיות מפורסמים ולא להכיר חברים מפורסמים. האחים בוחרים להישאר נאמנים לעצמם ולסגנון שלהם. הבחירה שלהם לכתוב על נושאים שהם לא "גדולים מהחיים" אלא מתארים את חיי היום יום של צעירים היא מה שהופכת אותם ללהקה שצעירים רבים יכולים להזדהות איתם.


שתפו