אבא ואמא אדמה

מאת:יעל רגב
שתפו

לפני 18 שנה הכוראוגרפים ניר בן גל וליאת דרור, שותפים לחיים וליצירה, עזבו את תל אביב הצפופה והדרימו למצפה רמון. שם הקימו את האנגר "אדמה": בית ספר לתנועה ומרכז לסדנאות ולפסטיבלי מחול. "הכלום מעורר אותי" בן גל מספר. "במצפה רמון, לפני 18 שנה, רק שיחים התגלגלו ברחובות. והנה היום, המקום משגשג מבחינה כלכלית ואמנותית ושכר הדירה עלה באופן ניכר".

אבא ואמא אדמה. ליאת דרור וניר בן גל. צילום: עמליה בן גל

המעבר של "אדמה" ממצפה רמון לשדרות התחיל לפני כשלוש וחצי שנים, כשפנו ממכללת "ספיר" לבן גל ודרור והציעו להם לפתוח מסלול כוראוגרפיה בבית הספר לקולנוע. הם הסכימו, בתנאי שימצאו גם בית בשדרות ללהקה ולסדנאות. הרצון בשינוי ובהתחדשות גרמו להם ליצור קשר עם אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, במטרה למצוא בית חדש ליצירה. כשהגיעו למעונם החדש – באולפנה הישנה, הם היו צריכים לטפס על הגדר ולהיכנס מהחלון. באותו רגע הם כבר ידעו, זה המקום שיהיה להם לבית. בניין האולפנה הישן שופץ בעזרת העירייה ונצבע בגוון מג'נטה בוהק שקשה מאוד לפספס. כחלק מחנוכת הבית של המקום (לפני כשנה), התקיים פסטיבל "שדרות אדמה", לראשונה הרחק ממצפה רמון.

בזמן השיפוץ. האולפנה הישנה. צילום: יעל רגב

בן גל ודרור באו לשדרות כדי לבדוק, ללמוד ולחקור מה מתאים להם ואיך עושים את זה בשדרות. "אין נכון או לא נכון, יש תהליך ארוך של למידה בשטח". אומר בן גל בשיחה נעימה שניהלנו.
מה אתה מצפה שיקרה בשדרות בזכות "אדמה"?
לא באנו ללמד אף אחד לרקוד. באנו ללמוד מהתושבים שגרים בשדרות ובאזור, אבל לדעתי לאמנות ולתרבות יש כוח כלכלי עצום בנוסף לשאר היתרונות. אנשים נוטים להמעיט בכוח העצום הזה, אבל יש הוכחות בכל העולם לכך שמקום שעושה אמנות טובה וייחודית, בכוחו למשוך אנשים רבים ולהעלות את ערך הנדל"ן במידה ניכרת. לדוגמה נווה צדק שהייתה שכונה מוזנחת והיום ערך הדירות שם גבוה מאוד.

בן גל מאמין גדול בהתחדשות עירונית, אבל הגיע לשדרות מתוך רצון עז ליצור. מתוך מחשבה ואמונה שכל תושב בשכונה יוכל לבחור האם להשתתף בסדנאות, לבוא לראות מופעים או רק ליהנות משכונה מתחדשת ומערך הנכס שלהם שיעלה כתוצאה מהמרכז שיתפתח. "לוקח זמן לבנות קהילה, במצפה רמון לקח לנו 10 שנים, אז אני לא ממהר", מספר בן גל

מזמינים אתכם לזוז. שיעור בסטודיו. צילום: עמליה בן גל

אז איך אתה מסכם את השנה שהייתה?
מצוינת. הכל עדיין מאוד חדש והתחלתי אבל יש לנו המון שיתופי פעולה עם תושבי השכונה. למשל עשינו מסיבת חנוכה משותפת ויום אירוח לקהילה. גילינו ששדרות זה מקום עם המון לב. לב פתוח וקבלה מאוד מפתיעה ונעימה. גם העירייה ממשיכה לתמוך ולעזור לנו בכל מה שאנחנו צריכים.
אתם כבר מרגישים כאן בבית?
לגמרי. בשדרות יש משהו פתוח שנותן כוח לעשות ולתת. במצפה רמון הנוף היה עוצמתי, שקט ורוחני מאוד אבל האנשים היו קשים וסגורים. ופה הנוף שונה והאווירה אחרת לגמרי. אנשים אחרים, חמים ואוהבים. קל מאוד להתייאש אבל דווקא הגבול הצר בין ייאוש לתקווה ויצירה הוא זה שנותן לנו כוח, והוא המיוחד כאן.

בזכות העבודה הקשה של בן גל ודרור הקהל השדרותי נהנה ממגוון של אירועים: בכל יום חמישי בערב יש במרכז אירועים של מוזיקה ומחול, מכירת בגדי יד שנייה, דוכני אוכל והכל ביוזמת הסטודנטים. עוד מספר בן גל מספר על מסלול חדש שנפתח לאנשים עסוקים שרוצים לרקוד ואין להם זמן. אותם אנשים באים פעם בחודש, ביום חמישי לכמה שעות ובדרך כלל נשארים גם לאירוע בערב.
בנוסף, השנה יחנכו שני פסטיבלים: "פסח אדמה" עם להקות מתורכיה ואפריקה והרבה עשייה מקומית של מוזיקה ומחול. והשני "עוטף קולנוע" כחלק מפסטיבל "קולנוע דרום". השאיפה להצליח לעשות משהו מאוד מקומי ומצד שני בינלאומי. "אני בשוק מכמה אנשים באים ורוצים לתרום ולעשות. התחושה של העשייה מגניבה גם יוצרים אחרים. ויש לנו עוד המון תכניות להמשך" מסביר בן גל בהתלהבות.

כולם מוזמנים. קורס עסוקים מתוך דף הפייסבוק של שדרות אדמה

לפני שנה אמרת שהמצב הביטחוני הוא לא משהו שמטריד אתכם. ועכשיו אחרי שחוויתם כמה ימי לחימה קשים בחודשים האחרונים איך אתה מרגיש?
היו לנו ימים לא קלים, זה נכון. היה לנו אירוע ביום חמישי כשיומיים לפני זה נפלו טילים ואנשים התקשרו להזמין אותנו לבוא לכל מיני מקומות מרוחקים. אנחנו מנגד, הצענו להם לבוא לכאן ובכך לתמוך ולעזור וזה מה שהיה. האירוע התקיים כמתוכנן והגיעו אנשים מכל הארץ. רק צריך לכוון את האנשים ולהסביר להם את המצב, כי מי שלא גר כאן לא יכול להבין את המציאות הזאת. זה היה מרגש.
בן גל ממשיך ומתאר את תפיסתו על שינוי: "מבחינתי להפגין בצומת עזריאלי עם שלטים – זו לא באמת הפגנה או ניסיון לשנות. לבוא לגור פה וליצור פה, זאת הפגנה אמתית כמו בשיר של חווה אלברשטיין על האנשים שגרים מתחת להר הגעש. 'ומקווים ליום, שעוד יבוא, שבו ההר ישקוט מזעפו'. אתמול קיבלתי טלפון מגוף יצירה גדול שהחליט שיעשה את הכנס השנתי שלו בשדרות במקום בירושלים. אפילו כלכלית יש לזה המון משמעויות. אני ממש שמח על השנה הזאת. היתה לנו שנה נפלאה. עם הרבה למידה והרבה אהבה".
ומה הלאה? מה אתה מאחל שיקרה בשנה החדשה ובכלל?
רק התחלנו. יש לנו עוד המון מה לעשות. זרענו זרע והתחיל לצמוח צמח קטן שצריך להגן עליו מהרוח, הגשם והשרפות. אני יודע שבסוף יהיה יער. אבל עכשיו זה עדיין צמח קטן. ואי אפשר למשוך לו בעלים כדי שיגדל יותר מהר. במצפה לקח לנו עשר שנים. צריך סבלנות.

אירועים קרובים (ובאופן כללי כדאי לעקוב):
פסטיבל פסח אדמה – וואבי סאבי: יתקיים בין ה24-21 באפריל 2019.


שתפו