100 בסלסולים

מאת:רוני רוימי
שתפו

מאות תלמידי תיכון בישראל, הלומדים במגמת מוזיקה מתכוננים לבחינת בגרות קשה במיוחד שעורך משרד המשרד מידי שנה. מסתבר, שלא כל חובב מוזיקה יכול לגשת לבחינה. על מנת להגיע לבחינה הנכספת, יש צורך בהצגת אישורים, בהתאם לכלי הנגינה ולסגנון. לדוגמא כלי הקשה מחייבים לפחות שמונה שנות ניסיון. לעומת זאת, למוזיקת ג'אז, רוק ואף סגנון הפופ הקצבי נדרשים חמש שנות ניסיון.

הבחינה מהווה הכרה במאמץ הרב ובהשקעה המרובה בלימודי הנגינה של התלמידים. רוב התלמידים שלומדים במסגרת הקונסרבטוריונים בוחרים לגשת לבחינה במוזיקה קלאסית. אלה שלומדים באופן פרטי, מעדיפים לרוב את סגנונות המוזיקה האחרים. כ-30% מהתלמידים בישראל נבחנים על כלי נשיפה, וכ-20% נוספים על פסנתר.

מסתבר שזה היה עניין של זמן והנה זה קורה – אחד מבתי הספר הבולטים בארץ הודיע על פתיחת מגמה שבה התלמידים יוכלו לעשות בגרות במוזיקה מזרחית. האם מירי רגב ועומר אדם קשורים לזה? בתקופה האחרונה המוזיקה המזרחית לא יורדת מהכותרות, אם זה עומר אדם שלא מפסיק למלא כל הופעה או אם זה מבול כתבות שדנות בשסע העדתי המוכר. ההתבטאויות של אפרים שמיר, הסערה סביב לוח השידורים בגלגל"צ והשינוי הניכר ברוח התחנה וכמובן התגובות של השרה רגב, כל אלו עושים המון רעש בתקשורת במדינה. מסתבר שבבית ספר אחד במרכז הפנימו וכעת הופכים את ה"רעש" למוזיקה מעולה, הוכרז שנפתחת מגמת לימודי מוזיקה מזרחית.

אז איך קרה שמשרד החינוך אכן הכיר במוזיקה מזרחית כמגמה עיונית? שני תהליכים תרבותיים הם הגורמים העיקריים בעיצוב האופי של סגנון המוסיקה הים תיכונית בארץ. האחד הוא התהליך הלאומי, שבמסגרתו נעשים ניסיונות לפתח מוסיקה ישראלית אותנטית (עומר אדם, עדן בן זקן, איתי לוי וכדומה). השני הוא תהליך הגלובליזציה של התרבות בארץ, המקרב בין סגנונות ותרבויות ומייצר מכנים משותפים. בקרב גורמים ארגוניים ואמנותיים בארץ התבססה תפיסה של טעם הקהל כמכלול המשלב בין הגלובליות והציבור הישראלי. הגיוון הרב של המוסיקה המזרחית היא ביטוי משמעותי להתפתחותו של שינוי תרבותי אמיתי בחברה הישראלית. התלמידים ילמדו על המוזיקה הים התיכונית – זו שמגיעה מארצות במזרח התיכון כמו טורקיה, עיראק, תימן, וכן, גם על מה שקורה בארץ בשנים האחרונות. למרות שאנשים נוטים לחשוב שמוזיקה מזרחית היא כל דבר שיש בו סלסולים, לא כך הדבר. למוזיקה המזרחית יש עקרונות שניתן לבחון על פי קריטריונים ופרמטרים מוזיקליים מגוונים: אם זה מקצבים, צלילים, כלים ואפילו סגנונות שירה שונים.

לא רק סלסולים

אם ברימון ישנם קורסים ללימוד מוזיקה מזרחית כבר שני עשורים, אז למה שלא ילמדו את זה גם בתיכון? האם השינוי המרענן עשוי להביא לפריחת שינוי במפגש בין מוזיקה קלאסית לבין מוזיקה מזרחית?


שתפו