בלי אמצעי מניעה

מאת:דניאל בן אבו
שתפו

 

במהלך שיעור בקורס "פילוסופיה של הקיום" חברה צירפה אותי לקבוצת הפייסבוק הסגורה סקסימאמא, המונה למעלה מ-129 אלף נשים. בזמן שהמרצה דן בשאלות עמוקות הקשורות במשמעות החיים, קראתי בשקיקה פוסטים נועזים של חברות הקבוצה וחשבתי לעצמי – "החיים הם סך הניצחונות על הפחדים הכי גדולים שלנו", ומהו הפחד הגדול ביותר אם לא השיח על מיניות?

בהתחלה הגיע פרויד, שטען כי במאה ה-19 נאלצה החברה להדחיק את צרכיה הטבעיים כמו מיניות כדי למתן את היצר "ההרסני" הזה, שגורם לבני האדם לחוסר שליטה. הדחקת המיניות על כל גווניה, גרמה לנשים באותה התקופה לחלות במגפת ה"היסטריה" – מחלה ממשית למצוקה נפשית המתבטאת בכאב פיזי. גם אחרי שהמיניות קיבלה ייצוג טלוויזיוני, קולנועי וספרותי, היא עדיין נחשבה לנושא שלא ראוי לדיון, בעיקר בקרב נשים. זה היה מעין איסור חברתי בלתי כתוב, כזה שכל עברה עליו הייתה מלווה בייסורי מצפון קשים.

יצרים זה אסור?
יצרים זה אסור?

אחרי זה נכנסו לחיינו כל אתרי הצ'אטים למיניהם, שריככו את תחושת האשמה ואפשרו לנשים וגברים לשוחח על מין ביחידות או בקבוצות, כשהם מסתתרים מאחורי שמות בדויים ומסכי מחשב. תחילה הייתה ההתכתבות בצ'אט מעשה משחרר, מרגש, הרפתקני, אבל לאחר זמן מה נטשו המשתמשים את הפלטפורמה דווקא בשל האנונימיות, שהובילה לתחושת ניכור וחוסר אמינות. המשתמשים נזקקו לבשר ודם, לזהות, לשיח כנה ונטול מסכות על נושא שמעסיק רבים מתחת לפני השטח. את המענה לצורך הזה נותנות כיום קבוצות שונות ברשת החברתית פייסבוק, כשביניהן הקבוצה הסגורה "סקסימאמא" המיועדת לנשים מגיל 21 ועד 120. את הקבוצה ייסדה עדי אברהם ריצ'י בשנת 2014, במטרה לאפשר לנשים לכתוב בפתיחות על סקס, אהבה ויחסים מבלי שירחף מעליהן הפחד שישפטו אותן.

סקסימאמא היא קיבוץ גלויות אחד גדול; יש בה מכל הדתות, העדות, המגזרים והאידיאולוגיות הפוליטיות השונות. ואם לא די בכך, היא גם מקור וירטואלי להעצמה נשית; כשאחת הנשים סיפרה שהיא מפחדת להתעמת עם בעלה אחרי שגילתה כי הוא בוגד בה – כולן עודדו אותה, הציעו לה דרכים שונות ויצירתיות להעלאת הנושא, שיתפו בסיפורן הזהה ובכך גרמו לה לאזור אומץ ולהעמיד את בעלה על שגיאותיו. וכשאישה אחרת כתבה על הבעל שמעיר לה על המראה החיצוני שלה, קפצו הלביאות ממקומן והזכירו לה מחדש כמה שהיא יפה מבפנים ומבחוץ, ושהבסיס לאהבת אמת היא קבלה של האחר כפי שהוא. חברות הקבוצה לא תמיד מסכימות פה אחד, אך כל זמן שהשיח אינו אלים או פוגעני יש לו מקום בסקסימאמא. במקרים בהן נשים מעוניינות לכתוב מבלי להיחשף, הן פונות למנהלות הקבוצה ואלו מפרסמות בשמן פוסט אנונימי, בכך יכולה חברת הקבוצה לקבל עצות שונות ובו בזמן ולשמור על הפרטיות שלה.

למרות הכל, אי אפשר לשכוח את הסיבה האמתית שלשמה נוצרה סקסימאמא, שהרי היא מיניות. במשך השנה בה אני חברה בקבוצה הספקתי להיחשף למאות פוסטים הקשורים במיניות; טיפים לשיפור יחסי המין, עונג מיני עצמי, אמצעי מניעה, אביזרי מין, מחשבות, תהיות וסקרים המעוררים לא מעט דיונים מסעירים ומחכימים. מידי פעם מנהלת הקבוצה מציבה בפני חברות הקבוצה אתגר סקסי כלשהו ומבקשת מהן לשתף את התוצאות בדף. ההיענות לאתגרים מהירה ומדבקת, בתוך כמה דקות הפוסט מתמלא בהמון תגובות וצילומי מסך המתעדים את האתגרים השובבים, המכניסים עניין לשגרת היומיום. מה שהופך את סקסימאמא ליותר מעוד קבוצת נשים שעוסקת במיניות היא תחושת הביטחון, הקרבה וההזדהות שנשים זרות מפגינות אחת כלפי השנייה. גם הומור קיים בקבוצה, כי מהי הדרך הטובה ביותר להתגבר על מבוכה אם לא הומור?

לשחרר את המיניות דרך המקלדת

נדמה שמיהרנו להאשים את הרשתות החברתיות בהרס האנושות במקום לעצור לרגע ולהתבונן בפוטנציאל החבוי בקבוצות פייסבוק כמו סקסימאמא, שהרי הוא מענה פסיכולוגי וסקסולוגי המבוסס על חכמת ההמונים, נטול אינטרס וללא תשלום. אז עד שהאמונה ברשתות החברתיות תשוב אלינו בחזרה, מוטב שנתמקד בלנצח את הפחדים הכי גדולים שלנו וננפץ מוסכמות חברתיות חשוכות – הגיע הזמן שנאמר: "מיניות, היא לא מילה גסה".

 

 

 


שתפו