נגמר פאודה יצא סוד

מאת:אסף יעיש ביטון
שתפו

מאז רכישת המנוי בנטפליקס לא קל להפתיע אותי בתחום הטלוויזיה, במיוחד בזירה המקומית – סדרות ישראליות נוצצות בפרומואים ומאכזבות במאני-טיים. אבל עם העונה השנייה של "פאודה" ששודרה ב-yes זה הרגיש אחרת, בכל זאת מדובר בסדרה עם קבלות. גם העונה החדשה מושכת את הצופים ברצועות של מתח איכותי, שמעלה מחשבה מטלטלת על כך שהפיגועים והלך הרוח של העלילה הם לא פרי דמיונם של היוצרים – זה יכול להתרחש בכל רגע. אבל למרות כל הטוב הזה, ההיסטוריה מלמדת שלא כל מה שנוצץ הוא זהב, ושלפעמים התחלות טובות מועדות לכישלון. גם הרומן הקצר שלי עם "פאודה", הסתיים אחרי הכל בשברון לב.

ואם באהבות עסקינן, מה הופך סדרת טלוויזיה לטובה? העובדה שהיא סחפה אותך מבלי שתהיה מסוגל להפסיק? סצנת פתיחה שמשאירה אותך עם פה פעור? או אולי פרק סיום עוצר נשימה שגורם לך להכין טבלת ייאוש עד לעונה הבאה? אין מתכון מנצח, אבל יש כמה חוקים שהם בחזקת ייהרג ובל יעבור. אחד מהם הוא גם ספוילר: סיום צפוי, שלא משאיר כל מקום לדמיון.

אז לפני שמציינים את הרע, אני מוכרח ליישם את דברי חז"ל ולכתוב בשבחה של הסדרה. והאמת, שבעונה השנייה של "פאודה" יש בעיקר טוב. השילוב בין האישי ללאומי והעובדה שהדמויות מוצגות באופן שבו לעיתים אי אפשר להבחין בין טוב לרע – הופכת את העונה הנוכחית למשובחת בכמה רמות מקודמתה. הכל מטושטש ובלי גבולות ברורים, עד שהייתה לי את האפשרות להיות בעד אל מקדסי (פיראס נאסר) לרגעים, מבלי שיהיו לי רגשות אשם. סליחה דורון.

מזדהה גם עם הרעים. צילום מסך מתוך YouTube                                

אין לי זכות להתלונן, אחרי שצרכתי את העונה השנייה של פאודה בבינג' חזירי, או כמו שוואליד אל עבד (שאדי מרעי) היה אומר: "כמו חנזיר אבו-חרא". הפרק האחרון לא היה חלק מהבינג', עברו 48 שעות תמימות עד שצפיתי בו – יומיים שכללו  פוביה קשה מהדלפות. כל פעם ששמעתי את המילים אל מקדסי או פאודה, חשבתי רק על סטארט-אפ שירחיק ממני ספוילרים – או בשמם העברי והמייצג – קלקלנים.

קלקלנים – אפשר לדעת בדיוק מתי יצוצו אחרי שידור הפרק. צילום מסך מתוך YouTube

בטלוויזיה כמו בחיים, ככל שהאהבה חזקה יותר כך הפחד להיפגע הוא ממשי. ובפאודה אפשר לאהוב עד הסוף, בלי עכבות, את הבימוי, ההפקה והשחקנים. את ההתחלה, האמצע וכמעט את הסוף, חוץ מחמש הדקות האחרונות. אבל לפעמים זה מספיק. כי בשביל חותם שלילי צריך רק זיכרון אחד רע שישאיר טעם לוואי בחך המתקתק.

חבל שעד שזכינו לראות יצירה ישראלית טובה כל כך ברמת ההפקה והתסריט, שנוגעת בעצם הרגישה של הישראלי הממוצע – הסכסוך הישראלי פלסטיני, מה שייזכר זה בעיקר סצנת סיום חסרת כל מעוף ותקציב. למרות שלאורך העונה היו המון הפתעות, השורה התחתונה היא סוף צפוי ומאכזב, עם מוות שלא משאיר מקום לסימני שאלה.

הסוף הוא הטעות. צילום מסך מתוך YouTube

הטוקבקיסטים ברשתות החברתיות מיהרו לזעוק את דעתם על הפרק האחרון (במהירות של 120 קמ"ש מרגע יציאת הפרק), והאמת שהיה קשה להגיע לפרק הסיום "טאבולה ראסה". ללא שום דעה קדומה, לגלות את האמת השורטת או המתוקה לחילופין. וגם אם התאכזבתי בסופו של יום, אני אף פעם לא מתחרט על האהבות שלי – כואבות ככל שיהיו.

"פאודה" שודרה ב-yes Edge וניתן לצפות בפרקיה המלאים ב- yes VOD.


שתפו