לתת לחתול לשמור על המקלדת

מאת:מאיה זיבצנר
שתפו

בעלי חיות מחמד תוהים לא פעם מה חושבת החיה שלהם ולפעמים גם מעניקים לה במחשבותיהם אופי או צורת דיבור על סמך התנהגותה. דוגמא לכך ניתן לראות בדמותו של סנופי, כלב הביגל של צ'רלי בראון, שהתפרסם ברצועת הקומיקס Peanuts מאת המאייר האמריקאי צ'ארלס מ. שולץ. הקומיקס פורסם לראשונה בשנת 1950 במספר עיתונים שונים ברחבי ארצות הברית. בהתחלה היה סנופי כלב מחמד רגיל ושקט ולאחר שנתיים כדמות שקטה בקומיקס הוצגו גם מחשבותיו בבועות מחשבה ולאחר מכן ניתנה לו היכולת להגיב לבועות הדיבור של הדמויות האחרות בקומיקס ולהגיב להן. חיית מחמד נוספת היא החתול גארפילד, שהתפרסמה בשנת 1978 כדמות הראשית ברצועת הקומיקס הקרויה על שמו, מאת המאייר האמריקאי ג'ים דיוויס. גארפילד קיבל בקומיקס תכונות אנושיות: עצלן, שמן, ציני, אוהב לזניה וקפה, שונא ימי שני, צימוקים והתעמלות.

הרצון לדעת מה מרגישות חיות המחמד מקבל היום מענה בעמודי פייסבוק שמשמשים כבלוגים של חיות המחמד. למשל עמוד הפייסבוק עולמן הסודי של שמעון ולודוויג, שהקימה אורה דרוקר, הבעלים (או כפי שהיא מכנה את עצמה – האמא) של החתולה שמעון והארנבת לודוויג. בדף הפייסבוק מתארת דרוקר דיאלוגים הומוריסטיים בין חיות המחמד או בינה לבינן. לפעמים מצטרפים לשיחה החתולים תומאס ושולה, ששייכים לחברתה של דרוקר, המכונה "בולית". שמעון מקבלת מקום מרכזי בפוסטים; היא מקנאה כשאמא שלה מלטפת חיות אחרות, מנהלת מריבות טלפוניות עם החתול תומאס או מקיימת דיונים פילוסופים עם לודוויג הארנבת. באחת השיחות מספרת לודוויג לשמעון על אירוע צדקה שהיא מנחה במוזיאון תל אביב ושמעון מבקשת לתרום יצירת אומנות שלה לאירוע: "יצא לי להשתין במעגלים בתוך ארגז החול ויצא לי ציור מקסים בסגנון אימפרסיוניסטי". לודוויג מתרשמת ועונה לשמעון באחת מפניני החוכמה המאפיינות אותה: "כמו שאמר הרמבא"ני – בשעת מצוקה הארנב יעזור, דוב שיכור רוכב על שור".

קרדיט: צילום מסך מעמוד הפייסבוק Timo the Ragdoll Cat

עמוד נוסף הוא רופרט שבמרכזו חתול בשם זה. רופרט נמצא בפח אשפה כשהיה גור פצוע ואומץ על ידי הגולשת ניצן יצחק. חברים בעמודים המיועדים לאוהבי חתולים עקבו אחרי סיפורו של רופרט באדיקות והוא פופולאריות בין השאר בגלל המראה שלו – עיניים גדולות ואוזניים שמוטות. בעמוד מפרסמת יצחק באופן עקבי עדכונים על מצבו הבריאותי של רופרט, על מצב רוחו וגם על החיים שלה והאופן בו השינויים שהיא עוברת משפיעים עליו. באחד הפוסטים מספרת יצחק: "רופרט התעורר הבוקר מוקדם מהצפוי והתחיל מסע צייד אחרי זבוב שנכנס לבית. אחרי שהרג אותו הוא נכנס מתחת למגבת ונרדם".

עמודי פרופיל לחתולים וחיות אחרות הם לא רק תופעה מקומית, אלא קיימים בכל העולם, למשל העמוד Timo the Ragdoll Cat, שהוקם על ידי הבעלים שלו, המשתמש ברשת בכינוי "סידבול" (Xiedubbel). טימו הוא חתול מסוג רגדול החי בהולנד יחד עם אחותו, החתולה קליאו. בעמוד הפייסבוק אומר טימו "אחותי לא אוהבת להיות באור הזרקורים. אני, מצד שני, אני אוהב את זה!" נוסף על עמוד הפייסבוק, לטימו יש חשבון יו-טיוב בו מתפרסמים סרטונים מצחיקים שלו, בעיקר סרטונים שלו יושב ליד בריכת דגי קוי ומשחק איתם.

קרדיט: צילום מסך מעמוד הפייסבוק "רופרט"

בלוגים של חיות מחמד וניהול דיאלוגים איתן או ביניהן הפכו לדבר נפוץ בחיים הפרטיים של מגדלי בעלי החיים ובניהול הבלוגים ברשת. פרופסור ג'יימס סרפל, חוקר מאוניברסיטת פנסילבניה, טוען שיש יתרון אבולוציוני לגידול בעלי חיים; מכיוון שבני האדם הם יצורים חברתיים, הם מחפשים ליצור קשרים כל הזמן, כולל עם בעלי החיים שלהם. בעידן המודרני נוצר מרחק וניכור בין אנשים ופחות אינטראקציות חברתיות מתקיימות במרחב הפיסי ויותר במרחב הווירטואלי. כתוצאה מכך אנשים רבים חווים תחושה של בדידות. ייתכן שניהול עמודים מסוג זה באים כדי לנסות לגשר על הבדידות הזו באמצעות האנשה של בעלי החיים וקיום דיאלוגים מדומיינים איתם.

בעל החיים ממלא את החלל החברתי של בעליו ומשמש אינטראקציה חברתית מדומה עבורו ועבור אנשים אחרים במרחב האינטרנטי שמוצאים נחמה וחברה בבלוגים. יעברו עוד כמה שנים עד שתהיה טכנולוגיה שתאפשר לנו לדעת מה באמת מרגישות חיות המחמד שלנו או מה הם מנסים להגיד לנו. בינתיים עמודי פייסבוק כמו אלה מספקים לנו דרך לא רעה לתקשר איתן, גם אם זה רק בראש שלנו.


שתפו