מאז ומתמיד הייתי מכורה לטלנובלות. לכן ידעתי שבדרך כלל הדמויות הראשיות מוצגות כטובות לב, אמיצות שמחפשות אהבה שתביא להם חיי אושר. לכן במקרה של הטלנובלה הארגנטינאית "האהבה שאחרי", שעלתה לא מזמן בערוץ ויוה, לא ציפיתי למה שהולך לקרות, כאשר דווקא סיפור האהבה בין הדמויות הראשיות סבוך שקרים, בגידות ובעיקר בסוד אחד גדול שהם שותפים לו.
התכנית מציגה שני זוגות נשואים, האחד סנטיאגו (פאבלו מרטינס, 40) וקרולינה (אלאונורה וקסלר, 38), השני דמיאן (פדריקו אמאדור, 48) וראקל (איסבל מקדו, 45). כל אחד מהשחקנים מוכר מטלנובלות ארגנטינאיות שונות, כמו מרטינס מ"אספרנסה" ומקדו ששיחקה את דלפינה ב"פלוריסיינטה".
התוכנית נעה על ציר זמן של שלוש שנים בין ההווה לעבר. בהווה מתבצעת חקירה סביב תאונה שקרתה לשתיים מהדמויות הראשיות, תאונה זו פותחת את הפרק הראשון. ובעבר הצופה נחשף לפרטים שהובילו לָתאונה/ מהר מאוד מבינים שזו לא באמת הייתה תאונה.
בסצינות המתרחשות בהווה שלאחר התאונה מגלים כי הזוג שהיה יחד ברכב שנראָה מאוהב עד כלות, הם קרולינה ודמיאן. קרולינה, כאמור, נשואה לסנטיאגו, בעוד שדמיאן נשוי לראקל. כלומר, דמיאן וקרולינה בוגדים יחד בבני זוגם. הסדרה מראה כיצד מצד אחד נרקמת חברות בין שני הזוגות, ומצד שני מציגה את האהבה הנרקמת בין בני הזוג הבוגדים.
במובן מסוים קרולינה ודמיאן מתגלים כרעים בסיפור ואילו סנטיאגו וראקל הקורבנות, אך הם לא מקבלים באמת את במת המִסכנות המגיעה להן. הרומן של קרולינה ודמיאן מניע את העלילה וסוחף את הצופה לרגשות החזקים של כל אחד מהם מה שמוֹנע מהצופה להיות מסוגל לשפוט את הזוג הבוגד. אומנם קשה שלא לרחם על סנטיאגו וראקל ואני חושבת שלא מגיע להם לחוות את הבגידה, סך הכל הם אנשים טובים. אבל הזוג הבוגד תופס כמעט את כל הבמה, כך שכאבם של הנבגדים כמעט נעלם מהמרקע, לפחות בהתחלה.
למרות שמצופה מהקהל לחוש אמפתיה כלפי הנבגדים ושנאה כלפי הבוגדים, קל דווקא להזדהות עם הבוגדים. עם הסיפור של כל אחד מהם בנפרד ובעיקר עם הסיבה שבגללה הם בוגדים, הנגלית לצופה מפרק לפרק.
לדעתי הסיבה טמונה בשם הטלנובלה – האהבה שאחרי (בספרדית – Amar despues de amar). יוצרי הטלנבולה מנסים להראות את הפנים האמתיות של חיי הנשואים ושל זוגיות ארוכת טווח, שעם השנים לא נתלית רק על אהבה ותשוקה. זה שבני אדם בזוגיות, זה שהם אוהבים, לא אומר שהם לא יכולים להתאהב שוב, באדם אחר, גם כשהם ממשיכים לאהוב אחד את השנייה. אהבה היא דבר מסתורי ואי אפשר לשפוט אותה. לכן בגלל זה לא ניתן לשפוט ולשנוא את הזוג הבוגד. בני הזוג אולי פישלו וכנראה זה לא בסדר שבגדו, אך יותר מכל הם נענים לעצמם ולרגשותיהם, ואת זה אף אחד לא יכול לשפוט.
במקום לכעוס על הזוג הבוגד, ציפיתי לראות את סיפור אהבתם, איך הוא התחיל ובעיקר איך זה קשור לתאונה, שמניעה את העלילה. זאת מכיוון שכל עוד לא נחשפים כל הפרטים מהעבר עד רגע התאונה, אי אפשר לדעת מהן הנסיבות שבעקבותיהן היא התרחשה. מה שהופך זאת למעניין, זה שחשיפת תהליך הבגידה של בני הזוג לצופים ולדמויות האחרות תמיד מתרחשת במקביל, הצופה רואה מה קרה בעבר, בזמן ששאר הדמויות נחשפות לכך רק בהווה, במהלך חקירת התאונה. המעבר בין הזמנים משאיר את הצופה במתח גם לגבי זוג הבוגדים, אך לא פחות לגבי זוג הנבגדים. מה יקרה איתם בהמשך?
טוב, זו עדיין טלנובלה אז די ברור שמתישהו זוג הנבגדים יהיו יחד. אך מה שמעניין לראות בקפיצה בין הזמנים, זה שלכל אחד מהזוגות, גם הבוגד וגם הנבגד, היה פוטנציאל לבגוד, השאלה מי העז יותר.
