סטודנטים במסלול כתיבה כותבים ביקורת תרבות

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הוקם ומופעל על ידי הסטודנטים בחוג לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר

סיפורי דגים

יש לי וידוי. אני ישראלית ממוצעת ומשעממת. אני אוהבת חומוס, ים, קפה שחור חזק, ואת הטלוויזיה שלי כמה שיותר קרובה למציאות. שומו שמיים, מעולם לא צפיתי בפרק שלם של "משחקי הכס". יתרה מזאת, כשאני שומעת שעולה סדרת פנטסיה חדשה, אין לי פרפרים בבטן. כשמדברים איתי על החיים במאדים אני לא מנידה עפעף. אני גם לא מתרגשת מאבירים שמתים וקמים לתחייה עם עין שלישית. ריאליזם הוא כוס התה שלי. ולמרות זאת, "בתולות", דרמת המתח הפנטסטית של הוט, ריתקה אותי למסך, וגרמה לי לתור אחר הזנב הנסתר.

מאז ה-27 בנובמבר 2014, התאריך שבו עלתה לשידור הסדרה "בתולות" של היוצרים אדם סנדרסון ושחר מגן, קרו לה ולצופים בה מספר דברים נפלאים. היא נמכרה לשידור בצרפת ובברזיל בגרסתה המקורית עם דיבובים לצרפתית ופורטוגזית בהתאמה, ולחברת הפקה רוסית. הסדרה שבימים אלו מסיימת את שידורי העונה השנייה, הצליחה לסחוף אחריה צופים רבים ולא מעט מבקרים (שני ליטמן, ג'וני דוב ועוד) שטענו שהיא סדרת מתח מרתקת, מבטיחה ומוצלחת במיוחד, ובצדק.

העונה הראשונה עקבה אחר שלי רג'ואן (מגי אזרזר, 30), שוטרת קשוחה ביחידת "זרים" באילת, ששגרת חייה מתערערת מרגע מציאת גופתה של מאיה רג'ואן, אחותה התאומה, שכביכול טבעה לפני 17 שנה בסיני. כשהחלה חקירת המוות של מאיה, נאסר על שלי להשתתף בה בגלל קרבתן המשפחתית. בעקבות האיסור, היא החליטה לפתוח חקירה צדדית חשאית בעזרת רועי (רועי ניק, 24), בלש חדש וחתיך שהגיע ליחידה (ונפל ברשת הדייגים שלה). במהלך החקירה שלי מבינה כי אביה ההיפי עוזי רג'ואן המכונה עוזי הגדול (ששון גבאי, 69), מסתיר מהמשטרה וגם ממנה מידע שיכול לתרום לחקירה, מסיבות לא ברורות. החקירה חושפת סימנים פיזים והתנהגות חשודה של מאיה הרומזים לכך שהייתה בתולת ים או כמו שעוזי קורא לה "ג'ניית אל בחאר", וסיפור חייה אפוף המסתורין מצטייר בצבעים פסיכדליים.

שלי מיואשת אחרי חטיפת בתה (צילום מסך: יוטיוב)

כמו סיפור שבנוי היטב, העונה השנייה של "בתולות" נפתחת בסיפור חדש שחודר לסיפור הראשוני, חטיפתה של נעם (טופז מרום, 13), בתם של שלי וחיים. חיים (צחי הלוי, 42) הוא בן זוגה האפאתי של שלי, שמשקף תופעה ישראלית שכיחה – בריחה לדת ברגעי משבר. "לפעמים מתחילים להתפלל בגלל הפחד, אחר כך מגיעה גם האמונה", אומר הרב (שאליו פנה חיים כשנעם נחטפה) למשטרה. הסדרה מתעסקת בנושאים שהישראליות לא אוהבת לגעת בהם, כמו מוות וחטיפות ילדים, אך בדרך ישראלית מאוד. כאמור, העיסוק בבריחה לדת בזמנים קשים, או תופעות נוספות, למשל ההיאחזות באמונות תפלות כמו לשטוף את הבית במי ים כדי לטהר אותו, או לענוד עגילים שמדכאים את הצורך ללכת לים.

"אני בדיוק כמו כל ההזויים האלה שבאו לאילת בשביל לברוח מהבית שלהם"

העלילה מתרחשת בעיר אילת, זו המוכרת לנו כעיר דרומית חמה, אליה ישראלים רבים מחליטים לברוח לחופשה כשהם זקוקים למקום לנקות בו את הראש. הסדרה נאמנה לרעיון של אילת כאתר בריחה אידיאלי, אך עם טוויסט. היא מוצגת כמקום האידיאלי לאנשים המחפשים אחר בועה שקטה מתוך רצון להסתיר משהו, כמו קרנית (רותם אבוהב) החוקרת שברחה לאילת מכרמיאל כדי להפסיק להתנצל בפני משפחתה שהיא לא רוצה משפחה וילדים, או כמו עוזי רג'ואן שהגיע לשם מפתח-תקווה כדי להשאיר את סודותיו מתחת לראדר. וגם בבועה כמו בבועה כולם מרכלים על כולם. כך נוצר רובד נוסף של מסתורין ומתח שמייחד את אילת. כמו שחפץ (אלון אבוטבול, 51), חברו הטוב של עוזי, מסביר לקרנית שבאילת גם דברים שנראים הזויים לאחרים הם מובנים ונורמליים לחלוטין בעיניי האילתים: "אולי מהמקום שאת מגיעה ממנו זה נראה לך הזוי, אבל פה זה כמו חלווה".

צילום מסך: 'יוטיוב'
לכולם יש סודות. צילום מסך: 'יוטיוב'

השימוש באלמנט של בחירת מקום מסוים שיצור ייחודיות וקסם מופיע בסדרות נוספות כמו "טווין פיקס" האמריקאית של הבמאי דיוויד לינץ', ו"תמרות עשן" הישראלית של הבמאי עודד דוידוף והתסריטאי נח סטולמן. ב"תמרות עשן" צפון רמת הגולן משחק את אותו תפקיד שמשחקת אילת ב"בתולות". נוסף למיקום המייצר מעין בועה בעלת אווירה מסתורית ייחודית, "תמרות עשן" מתעסקת גם היא בחקירה של פרשת היעלמות, שגם אותה מובילה בחורה צעירה, החוקרת לאה קפקא (אפרת בן צור, 48) שמפגינה יכולות משחק מרשימות בדומה לאזרזר. מלבד אזרזר, "בתולות" מציגה ליהוקים מוצלחים החל מששון גבאי שמרענן בתפקיד עוזי האב המשוגע והביזארי שמאמין באגדות, הלנה ירלובה (52) בתפקיד תמרה מנחוסי, החוקרת הותיקה שהגיעה לעזור בפענוח חטיפתה של נעם, ותיקי דיין (68) שמשחקת באמינות מוחלטת את חמדה הדודה של עוזי, שמגדלת תרנגולות במושב ומסתירה בעצמה כמה סודות אפלים.

תיקי דיין בשיאה. צילום מסך: 'יוטיוב'

ריאליזם VS פנטסיה

הסדרה מעמידה בפני הצופים את השאלה שעליה שלי מנסה לענות: האם לבחור בריאליזם או בפנטסיה? האם להיאחז בתסמינים הרפואיים ובאבחונים הפסיכיאטרים של מאיה ונעם, או שמא להישאב לתוך העולם ההזוי של משפחת רג'ואן. גם קרנית שמתחילה להאמין שמדובר במשהו גדול יותר מהמציאות המוכרת אומרת "כל המשפחה הזאת עם סמלים של הים". שתיהן, קרנית ושלי, השוטרות הרציניות שאמורות לדבוק ברציונאליות כפי שמצופה מהן, נשאבות לאט לעולם העל-טבעי של משפחת רג'ואן, ונראה כי לאט מידי. על אף ששלי כבר בחרה בפנטסיה והיא מבינה מה מתרחש סביבה, נראה כי בפרקים האחרונים העלילה מעט נמרחת.

אולי כי כמו בחיים, קשה לנו להאמין לסיפורים ומיתוסים מיתולוגים והיסטורים על בתולות ים המכשפות גברים בקולן, למרות שלא חסרים כאלו. הידוע מביניהם הוא הסיפור המיתולוגי על אודיסאוס, שבמסעותיו ביקש ממלחיו לקשור אותו לתורן הספינה, כיוון שרצה לשמוע את שירתן של בתולות הים מאי הסירנות מבלי למות. השני הוא של כריסטופר קולומבוס שציין באחד מיומניו כי הוא ראה בתולות ים באחד ממסעותיו. וכן, ישנם פירושים של רש"י והראב"ד לסוגיה בגמרא, במסכת בכורות, פרק א, שמאשרים את קיומן של בתולות ים.

אף פעם לא פגשתי בבתולת ים, אך בכל אופן, בדומה לשלי, בחרתי בפנטסיה. כעת נותר רק לחכות שהיא תטביע את רועי בסיני, או שאולי בעונה הבאה הם רק ישבו בראס אל חורייאת על כוס קפה שחור חזק ויאכלו חומוס? לא נראה לי.