העיר האדומה

מאת:אילנה פור
שתפו

במהלך "צוק איתן" התגבשו פעילים חברתיים מקואופרטיב "תרבוש" שפועל בשדרות ותושבים מהדרום ליצירת פעילות שתבטא את המצב החם מנוקדת מבט אחרת. יחד הקימו את הפרוייקט "הכל מהקול", ויצרו אלבום וספר שירה בשם "עיר חמה".
ניצן בר קמה (29), חברה בקואופרטיב "תרבוש" ואחת ממייסדות פרויקט "הכל מהקול", גדלה בפרדס חנה, עברה לגור בשדרת לפני תשע שנים ומתכוונת להישאר.

איך "הכל מהקול" התחיל?

מתרבוש. זה קואופרטיב של צעירים משדרות שעושים מוזיקה ורוצים להתפרנס ממנה אבל אין להם סיכוי. לג'אם הראשון שלנו הגיעו 200 אנשים. יש פה המון צרכים. ברגע שעונים עליהם, למרות שהם לוקחים הרבה זמן בשונה מתרומה, התוצאה מתגמלת.

פרסמתם את המפגש?

לא פרסמנו. היה ברור שיש לזה צורך ומי שהגיעו היו מקומיים. התמדנו בג'אם פעם בחודש וזה נמשך כבר חמש שנים. התרגשנו ולא דמיינו שזה יקרה.

מתי הפרוייקט יצא לדרך?

במלחמה. חירום הוא ביטוי קיצוני של שגרה. על בסיס זה קם "הכל מהקול". התקשורת יצרה סטריאוטיפ שקרי לעיר, שיצרה לאנשים פה גם זהות שקרית של "אכלו לי, שתו לי". כשהתושבים ראו פלטפורמה שעוסקת בשינוי תדמית דרך תרבות, הם עפו על זה. זה גרם להם לרצות להישאר פה ולא לברוח למלון באילת.

אילו סטריאוטיפים למשל?

הבחירה לצלם חלקים עלובים ומכוערים של העיר או לראיין בחור שיצעק למצלמה "מוות לערבים, להשטיח את עזה!". זה לא מייצג את האנשים פה. יש לעיר דמות של מוכת קסאמים שחיה על תרומות, שכולם בה רוצים להרוג ערבים. זה דימוי מעליב ומתסכל.

מי האנשים ששלחו שירים?

הוצאנו קול קורא בהד סטארט. זה היה שיווקי, ידענו שרק ככה נגיע לתקשורת. הגיעו חומרים מכל מקום. מהמקלטים, מהרחוב, מהאינטרנט. הציפו אותנו, היה שיתוף פעולה אדיר. ילדים, זקנים, צעירים. זה היה מרגש. התאבדנו על זה כדי להשיג כל חומר אפשרי לפני סוף המלחמה.

מישהו הדריך אתכם?

הבאנו את אפרת ירדאי, משוררת מבאר שבע, ו"חוסן" הביאו מטפל דרך כתיבה. חוסן הם מרכז שמסייע לאזרחים להתמודד עם מצבי חירום, אסון וטראומה. נוצרו חיבורים מעניינים בין אנשים שמעולם לא היו נפגשים. נגיד שופט מהקיבוץ העירוני ובחור מהשכונה. וזה לא פחות העניין מאשר התוצר. הדבר אסף סביבו קהילה שיוצרת ומדברת וזאת בדיוק הכוונה. אז הפקנו מופע השקה שהיה בספטמבר האחרון. התכנסו בו כל מאות האנשים שהתעסקו בפרויקט ובנוסף, הצטרפה קבוצת תיאטרון שעשתה קטעי קישור לשירים. כשאלבום כזה יוצא, זה צריך להיות בתרועה גדולה. האולם היה מפוצץ והכרטיסים אזלו.

סמל הקבוצה

אתם רוצים לעבוד על עוד אלבום?

כרגע אנחנו מתרכזים בעבודה עם התוצר. עוד הפקה כמו "עיר חמה" לא תקרה כרגע. זאת הפקה שכולם התנדבו והקדישו שעות מזמנם הפרטי, לכן זה מסובך. אם מישהו מעוניין לשים על זה כסף זה פחות ריאלי כי העלות היא כמו מופע של אייל גולן, זה עסק יקר. עכשיו, מעבר לסדנאות שלנו אנחנו עושים הרצאות וכיתות אומן לקבוצות וסיורים בשדרות.

איזה שיר הכי נהנית לבצע?

"עיר חמה", שיר הנושא, אני מתרגשת כל פעם שאני שרה אותו. הוא כמעט ולא היה באלבום. כתב אותו בחור שלא היה במפגשים. יומיים לפני שמעלים את הסקיצות, חברה שאלה אותי אם ראיתי את הטקסט שלו והחלטנו לעבור עליו. בכינו. הטקסט מדויק וזה כולל בתוכו את הפואנטה של הקבוצה. הוא מדבר על חום של עיר שלא רואים, כשמדברים על חום בשדרות מדברים על התחממות ביטחונית ולא על האנשים שבה. מצד שני הוא לא מתעלם מהחום הביטחוני ומביא את החיבור ביניהם. החלטנו שאין מצב שזה לא נכנס.ישבנו באולפן,זרמנו ויצא יפיפה.

חשבתם לשלב אנשים מעזה?

תמיד חשבנו על זה, אבל במלחמה זה היה לא ישים בכלל. לא הצליחו לתקשר איתם בגלל הסיכון לחייהם. החלטנו להיות ממוקדים במה שאפשר לתקן וליצור פה. כששדרות תהיה במקום יותר שלם ועצמאי אז לאנשים יהיה פנאי לא לחוות את זה כנפרדים והם ירצו ויוכלו להכיל מפגש כזה.

היו מתחים פוליטיים בקבוצה?

כן. השיר "עזה", הקפיץ את המתח הפוליטי. יש שם משפט "מה שנפל שם נשמע חזק יותר משנופל כאן". תקשורתית זה בעייתי כי זה מתפרש כבגידה. אבל אם קוראים את הטקסט רואים מורכבות עצומה. יש שם שנאה לעזה ואהבה לעזה. השורה עיוורה ועשתה פרובוקציה בקבוצה, בלי כוונה. ואנשים התנגדו לעלות עם השיר לבמה. השיח הפוליטי במפגשים היה מעולה, אם לא השיח, הפרויקט לא משרת את המטרה. היה פיצוץ שקרה שבועיים לפני ההשקה. הבחורה שכתבה את השיר התנצלה ואמרה שהיא לא התכוונה לעצבן והסכימה שהשיר לא יעלה. בחור שהתנגד לשיר התנצל בפניה והיינו כולנו בהלם. הוא הסביר שהוא לא הקשיב עד הסוף, ויותר מזה הוא רוצה לנגן בשיר. כשהשיחה הזאת התחילה רעדתי, חשבתי שהפרויקט יבוטל. המפגש האינטנסיבי בין הימין והשמאל הפחיד אותי. בסוף האנשים למדו לכבד אחד את השני כיוצרים. זה אחד הדברים המשמעותיים בפרויקט. אם בשדרות לומדים לעשות דבר כזה, אפשר בכל הארץ.

 

צילום תמונה ראשית: אפי שמח


שתפו