יצאנו לסיבוב במכללה וביקשנו ממרצים שיסבירו לנו מושגים מתחום ההתמחות שלהם, אבל בתנאי אחד, שיסבירו אותם כפי שהיו צריכים להסביר אותם לילד בן חמש. הפעם תפסנו את ד"ר עודד וולקשטיין וצילמנו אותו מנסה להסביר לילד מה זה "הנשגב".
אלו הם דבריו:
"אני רוצה לדבר בקיצור על המושג של הנשגב, שהוא לפני הכל חוויה, סוג של חוויה. ובמקום ללכת למקומות רחוקים. נחשוב על דוגמא: תארו לעצמכם שאתם הולכים לים אתם רוחצים, אתם טובלים, אתם אוכלים ארטיק, ברגע מסוים אתם נשארים לבד על החוף. החוף מתרוקן, השמש שוקעת, אתם מול הים ואז יש לכם חווית וואו. הנשגב הוא בעצם סוג של חווית וואו. אתם עומדים מול הים הגדול, אתם מרגישים מולו קטנים וחלשים, אתם מרגישים שמשהו גדול, עצום, גדול מכם מקיף אתכם אולי מטביע אתכם. אתם גם נהנים משום שאתם נחשפים למשהו גדול מהחיים, משהו שיש בו יופי ועומק שהם גדולים ממה שאתם רגילים בדרך כלל, אתם לא תופסים אותם מרוב שהם גדולים ועצומים.
מצד שני הים העצום הענק הזה קצת מאיים עליכם כי הוא גדול וחזק ואתם קטנים וחלשים. אז אתם נעים בין שמחה והתרגשות לבין אי נוחות ואפילו פחד מול הדבר הגדול הזה שהוא גדול אבל גם גדול יותר מדי, יותר ממה שאתם יכולים לתפוס או להבין במבט אחד. החוויה הזאת שממזגת את ההתרגשות וההנאה עם האימה אם הפחד היא חווית הנשגב. יש בה אי נוחות, מצוקה אבל יש בה גם תמיד ערך אסתטי.
הנשגב בגדול מספר את הסיפור של העמידה מול היופי שתמיד יש בה התרגשות והתעלות, אבל יש בה גם משהו קשה ואפילו פוגע. העמידה מול היפה מדי, מול הגדול מדי, זאת חווית הנשגב. היא יכולה כמובן להתגלם בים, בבטן של הטבע או במושאים טבעיים. היא יכולה להיות לעלות כתוצאה מהאזנה למוזיקה, מפגישה עם אדם, ממשפט בודד שנוגע בנו ומטלטל אותנו, יכול לעורר בנו חוויה דומה של ריגוש והשתהות. בעיקרו של דבר הנשגב תמיד כרוך בעמידה האנושית מול הגדול והעצום יותר מדי, אפילו קצת יותר מדי".
