הבריונים שגורמים לזמן לעצור

מאת:גיל קלימי
שתפו

הספר "מפגש עם חוליית הביריונים" מאת ג'ניפר איגן מציג את הזמן כבריון שיכול לדרוך עליך ולנצח, אך כשקוראים בו הזמן עומד מלכת. הספר מתחיל בתיאור סצנה בה שתי נשים נמצאות בשירותים של מלון. בזמן שהאחת מפדרת את אפה, השנייה משתינה. התחלה שנשמעת כמו קלישאה ידועה או לכל הפחות כמו התחלה של בדיחה גרועה, אבל אחרי עמוד אחד בלבד, מבינים שהספר של איגן, הוא כמו סקס טוב: ממכר, ואי אפשר להפסיק אותו באמצע – הוא מלא בסמים, זיונים פרועים והרבה רוקנ'רול.

פסיפס של עבר, הווה ועתיד

תוך שעות ספורות סיימתי את הספר והנחתי אותו על השידה, כשחיוך מדושן עונג תלוי לי מאוזן לאוזן. החיוך הזה, מגיע כשמישהו או משהו קולעים בדיוק למטרה. "מפגש עם חוליית הבריונים" של ג'ניפר איגן, זוכה פרס פוליצר לשנת 2011, הצליח לעשות זאת. הוא מתאר את ההיפר מציאות, או היפר הממשות של הקיום בעולם פוסט מודרני; עולם שבו הכל משועתק, האינטרנט השתלט על היקום, העבודה הפכה לעבדות מודרנית והתסביכים הנפשיים שלנו מספקים עבודה לפסיכולוגים ופסיכיאטרים. באמצעות גיבור הספר, הלוא הוא הזמן, היא מצליחה להמחיש בצורה פנטסטית את הנזילות של הזמן, את ההשפעה שלו על חיינו ועל תפקידו המכריע בעיצוב המציאות.

הספר הינו למעשה קובץ סיפורים קצרים, המגולל את סיפוריהן של דמויות רבות, כשהגורם המקשר בין כולם הוא הזמן. כאשר דמות משנית בסיפור אחד, הופכת לראשית בסיפור אחר. כך, איגן נותנת במה לכל הדמויות שלה, ועוברת איתן את מסע הזמן. היא מזגזגת איתם (וכך גם הקוראים), בין עבר, הווה ועתיד עד שלבסוף מתהווה התמונה השלמה שמייצגת את העידן הנוכחי. כל אחד ואחת הם גיבורים, שמתעמתים במהלך חייהם עם חוליית הבריונים שלא פוסחת על אף אחד מהם. היא מאפשרת לקוראים הצצה אל עולמם ועולמן הפנימי, המגלומני והייחודי של כל אחת מהדמויות.

בין הדמויות בספר מוזכרים: בני סלזר, מפיק עבר מוסיקלי מצליח, שלוקח שבבי זהב עם הקפה כדי לחוש שוב דחף מיני שלא מגיע. לו, מפיק פרוע שמסרב להזדקן וחי את החיים הטובים והמופרעים בוילה המטורפת שלו באל.איי. ג'וסלין וריאה המנומשת, גרופיות עבר של לו, שלא מוצאות את עצמה כשימי הזוהר נגמרו. דולי, יחצנית מצליחה שבגלל טעות מקצועית נאלצה לשקם את התדמית של גנרל דיקטטור שמבצע פשעים נוראיים. ויש את סאשה, קלפטומנית שעובדת כעוזרתו האישית של בני וכנערה הייתה זונה בנאפולי. כל הדמויות של איגן עוברות תהליך חלקי בלבד, נדמה שהן מסרבות להתבגר ולהשלים עם אותותיו של הזמן.

מפגש-עם-חוליית-הבריונים-גניפר-איגן-כריכת-הספר

פיצוח נוסחת הזמן של איגן

הרומן "מפגש עם חוליית הבריונים" הוא ספרה השני של איגן שתורגם לעברית (שאפו למתרגם יואב כ"ץ, שעשה עבודה נאמנה) והלוואי ויהיו עוד. היכולת של איגן לפרוס על פני הספר קשת רחבה של דמויות שעוברות שינויים בזמנים ומקומות שונים, תוך קפיצה של קדימה ואחורה בזמן תוך הצלחה להשאיר את הקורא מודע לכל המהלכים ולא מבולבל, הוא בהחלט הישג מבורך. ולמרות זאת, יש כמה דמויות בספר שלא בהכרח נחוצות כדי להשלים את התמונה בכללותה.

אפיזודות מסוימות מאוירות במין משחקי צורות משונים ומעט מאוד מלל, הן מעבירות מסר סיפורי ולעיתים גורמות לשינוי מרענן וגימיק נחמד אך מתסכל, שלא לומר מיותר.

נראה שלאיגן יש נטייה להעביר את הדמויות שלה טלטלות נפשיות ולבחון איך הן מתמודדות עם המציאות הפוסט מודרנית, השינויים של הזמן והדברים שקורים בדרך. גם בספריה הקודמים: "תסתכלו עליי" ו"הצריח", היא מגוללת סיפורים עם תמות דומות. אולם בספר זה, שכתוב בצורה חדשנית, קלילה, מבריקה ובעיקר לא מתאמצת, היא מתעלה על עצמה ומוציאה לאור ספר שפשוט כיף להתמסר אליו – בלי יומרות, בלי מאמץ, ככה, בנונשלנטיות על גבול האדישות.

"מפגש עם חוליית הבריונים", מאת ג'ניפר איגן, מתרגם מאנגלית: יואב כ"ץ. 462 עמודים. עם עובד


שתפו