איך מוסיקה קלאסית משפיעה על המוח?

מאת:שירה ברודצקי
שתפו

פרופסור אברי לויתן מלמד במשך שנים נגינה על ויולה, כינור ומוסיקה קאמרית בברלין ובספרד. הוא הקים את פרויקט מוזתיקה שתופס תאוצה נרחבת בכל העולם. הפרויקט הייחודי מחנך את המוסיקאים לנגן בצורה הטובה ביותר ולדעת לויתן, מאפשר להם להיות אנשים טובים יותר. את הקונצרט הבא בישראל ניתן יהיה לשמוע בפסטיבל מדרום שמתקיים באופקים ביום חמישי מ-11:00 – 19:00.

מאיפה הגיע הרעיון לנגן לאוכלוסיות חלשות מוסיקה קלאסית?

"הרעיון הוא לא לנגן לאוכלוסיות חלשות. ההגדרה "אוכלוסיה חלשה" או "חזקה" למעשה אינה קיימת כלל. זהו מושג או שהומצא על ידי אוכלוסיות שמגדירות את עצמן כחזקות וכמשפיעות. על מנת שהן יתקיימו הן מקיימות את האוכלוסיות החלשות. מוזתיקה היא תכנית בעלת רעיונות חדשים לחינוך מוסיקאלי בתחום הביצוע.

התכנית מציעה לנגנים מצטיינים אפשרות להיכנס למסגרת מחנכת המלמדת אותם לבצע את המוסיקה שהם מבצעים בצורה הטובה ביותר. חלק מהותי מאותו חינוך הוא שהם מנגנים בשגרה מספר רב של קונצרטים. קונצרטים אלו נערכים במקומות שבדרך כלל אין אמצעים כלכלים או פיזיים לבקר קונצרטים המנוגנים ברמה הגבוהה הזאת”.

מוסיקה קלאסית נחשבת אליטיסטית, כמו משהו שצריך ללמוד איך לאהוב, בניגוד למוסיקה פופולרית. איך היא באה לידי ביטוי במפגשים הללו? האם אתה מאמין שצריך וחשוב להנגיש מוסיקה קלאסית לקהלים רחבים יותר או שמא קסמה בייחודיותה?

"ההנחה שמוסיקה קלאסית נחשבת לאליטיסטית היא כמובן ישנה, זו מחשבה שאינה נכונה. מוסיקה קלאסית היא מוסיקה לכל דבר, זוהי מוסיקה אמנותית. המטרה של מוזתיקה היא לא להנגיש או לחנך אנשים לשמוע מוסיקה קלאסית, אלא פשוט לחלוק אותה עם מספר רב של אנשים.

האפקט של מוסיקה קלאסית הוא פסיכולוגי ומשפיע בצורה חיובית על המוח, מחקרים רבים היום מצביעים שאין שום קשר לעדה  או לתרבות מסויימת או למצב סוציו-אקונומי".

מה לדעתך מוסיקה קלאסית נותנת לאנשים במקומות האלו?

"החוויה הייחודית שקונצרטים חיים מעניקים היא חוויה אינדיווידואלית הנותנת רגע אינטימי, אמוציונלי וחזק שקשה להשוות אותו לדבר אחר. יצירת חוויה מתאפשרת אך ורק אם המוסיקה מנוגנת ברמה הגבוהה היותר, וזה למעשה מה שמוזתיקה מציעה”.

Concert Night 4

האם יש לך אנקדוטה כלשהי שאתה זוכר שבה אמרת לעצמך, רק בשביל זה היה שווה לטרוח?

"יש לי כל כך הרבה אנקדוטות. רבות מהן מגיעות מהמוזיקאים שאומרים "עכשיו אני מבין למה אני מוסיקאי" או "מהי הפונקציה של להיות מוסיקאי". אלה אימרות שתמיד מאד מרגשות אותי לשמוע. כמובן שהתגובות מהקהל הן מרגשות גם כן. למשל כשאסיר אומר לנו שנתנו לו חופש גדול בזמן קצר. אתמול העלינו קונצרט בברלין, בסיום הקונצרט פנה אלי ילד מוגבל שכלית ואמר שהייתה לו צמרמורת בכל הגוף ושכל השערות שלו סמרו. אלה רגעים מרגשים מאוד שממחישים מהי כוחה של המוסיקה”.

האם אפשר להגיד שזה ניסוי בבני אדם? גם ניסוי בהיבט המוסיקאים וגם בהיבט המאזינים?

"אם אנחנו מניחים שזהו ניסוי בבני אדם, זה אומר שהמטרה היא לנגן בהיכל תרבות בקונצרט בערב למה שנקרא לאנשים "נורמליים". לכן, אם זה ניסוי, הניסוי הוא גם על אותם אנשים בהיכל התרבות. כלומר, מבחינת המוסיקאים הקונצרט הוא אותו קונצרט ולכן אין עניין של ניסוי , אלא עניין של לעשות ולא לנסות. זו למידה וחלוקה של מוסיקה בין הנגן לבין האדם לא משנה מאיפה האדם ואיזה אדם זה”.

כחלק מהפרויקט אתם מופיעים בבתי כלא. מן הסתם, לא מדובר בקהל הבית שלכם. מהי התרשמותכם ממפגשים אלו?

"אין פה עניין של מוסיקה קלאסית ככלי לזיהוי. זו חוויה מאד עמוקה ברמה האישית ולא ברמה הקולקטיבית של זהות תרבותית כזו או אחרת. כלומר, זו חוויה שעובדת על המוח ועל הנפש ולכן דווקא במקום כמו בית כלא, כשבאה קבוצה של נגנים צעירים המנגנים מכל הלב לא בשביל לעשות איזשהי פעילות של תרומה, אלא באמת לעשות מוסיקה בצורה הטובה ביותר נוצרת אמפתיה גדולה מאוד שהיא חלק ממוסיקה, זה גורם לצניעות גדולה אצל המוסיקאים והרגשה של כבוד הדדי באותו הרגע בהשראת המוסיקה. זה לא משנה מה עשית לפני זה ומה תעשה אחרי זה”.

האתגר שאותו המוסיקאים מבצעים הוא אתגר אישי וקולקטיבי. עד כמה חשובה הדעה של המאזינים?

"התגובה של המאזינים היא תגובה מאוד ישירה. בעיקר אצל המאזינים של מוזתיקה שהם פחות טולרנטיים מהמאזינים של הקהל האופייני להיכל התרבות. חייבים להבין שהמאזין הוא חלק מהעשייה מוזיקאלית, עשייה זו נגמרת באוזן של המאזין”.

האם לדעתך מוסיקה קלאסית תחזור להיות מיינסטרים? ומדוע למעשה היא לא נתח מרכזי כיום?

"מוזתיקה לא מנסה לשנות תופעות חברתיות מהסגנון הזה. אנשים רבים שצפו במוזתיקה וחשבו לפני כן שזו מוסיקה שולית, מתחילים להאזין לה ולהפוך אותה לחלק מרכזי בחיים שלהם. מוסיקה אומנותית או קלאסית מעולם לא הייתה מיינסטרים ולכן אין פה שום דבר חדש או ישן”.

האם העבודה בארץ היא יותר רגשית עבורך? אולי אפילו ציונית?

"לא הייתי משתמש במילה ציונות. אני חושב שעבורי המתנה לשמוע אנשים ברמה הגבוהה ביותר מנגנים מוסיקה קלאסית ומגיעים למקומות שמהם אתה צמחת, גדלת, ספגת תרבות מסויימת זה משהו מרגש. אני יודע, הושפעתי מהנגנים הגדולים ביותר שהגיעו למקומות קטנים לנגן ונחשפתי להזדמנות לשמוע אותם. המוזתיקה בארץ היא מרגשת משום שהיא יוצרת פרגון ענק מכל שכבות האוכלוסייה וזו פשוט הרגשה נפלאה. מאוד סוציאליסטית, חברתית ואומנותית”.

איך ההרגשה שהנעת פרויקט שצבר תאוצה כה רחבה בעולם?

"זו הרגשה מאד מיוחדת אף פעם לא צפיתי שהפרויקט יהפוך למשהו בין לאומי גדול כל כך שרק הולך וגדל. נראה שיש צורך גדול של המוסיקאים המצטיינים ביותר לנגן. הם יודעים שהם משתפרים מכל קונצרט כזה הן כאמנים והן כאנשים, וגם הקהל המיוחד הזה מרגיש את זה וחולק איתם ביחד את החוויה הגדולה והמיוחדת הזו להקשיב למוסיקה.

הארגון בארץ של מוזתיקה ישראל מנוהל בצורה המקצועית ביותר והטובה ביותר על ידי קבוצה של אנשים שמתנדבים ועושים עבודה יוצאת מן הכלל וזה תענוג גדול זאת אורית נאור, ד"ר רז בנימני, דפנה לויתן וצביקה צורף”.

תוכל לספר לי מה תעשו בפסטיבל מדרום, על העבודה עם הילדים ועל ההבדלים בין לעבוד בארץ ולעבוד בחו"ל במיזמים מסוג זה?

"בפסטיבל היו קונצרטים עם רביעיית מוזתיקה ישראל. זו רביעיה של ארבעה חבר'ה צעירים מצטיינים שיוצאים מן הכלל. הם ינגנו קונצרט עבורם וינהלו איתם דיאלוג. זה מרגש מאד ויפה. הם יסבירו את תהליכה של עבודה כזה עם רביעייה ועל כיתות האומן שלהם.

אין הבדל בין מוזתיקה בין הארצות השונות מכיוון שמוסיקה עובדת בצורה מאוד דומה על כל האנשים : אם זה סינים, אפריקאים, ישראליים, גרמניים או ספרדיים. המקומות החברתיים שאנחנו מנגנים בהם אלה מקומות שהתרבות לא כל כך "לכלכה" אותם ולכן הם מאוד דומים בין מדינה למדינה."

פסטיבל מדרום 2016, ימים רביעי וחמישי 13-14.5. אנחנו נהיה שם.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות