Solarix

מאת:גיל קלימי
שתפו

סהר יונה המכונה "Solarix", הוא אמן טראנס בתחילת דרכו. יונה הספיק לנגן בארץ ובחו"ל אבל הפריצה הגדולה עדיין לפניו. יונה גדל במושב אשבול שבנגב הצפוני, הוא גילה את מוזיקת הטראנס בגיל שלוש עשרה, כשלאף אחד לא היה מושג, ובגיל חמש עשרה כבר ישב שעות אחרי הלימודים בניסיון ליצור מוזיקה. היום, אחרי שנים של יצירה, יונה מספר כמה קשה להצליח בתחום ואיך וויתר על הכל בשביל להפוך חלום ילדות למציאות.

איך הגעת לטראנס?

"חבר פתח בפניי את העולם הזה, גדלנו במושב ולא היה הרבה מה לעשות, אז ישבנו שעות ושמענו טראנס. גדלתי על אמנים כמו: 'infected mushroom', ו-'bizzare contact'. אבל האומן שהכי השפיע על היצירה שלי בעבר הוא 'astrix', מספר יונה בהתרגשות. "המוזיקה שלו כל-כך עמוקה וכל טראק מספר סיפור אחר".

המשכת ליצור גם בתקופת הצבא?

"אחרי התיכון המשכתי ללימודי עתודה של הנדסאי אלקטרוניקה. תמיד התחברתי לצד הטכני של הדברים. השירות נמשך ארבע וחצי שנים שבמהלכם הרגשתי שאני לא פנוי נפשית ופיזית לעסוק ביצירה. תקופת השירות היא תקופת הצנע".

אז השתחררת מהצבא וחזרת לביזנס?

"לא בדיוק. ההורים מאוד דחפו אותי לעבודה 'אמתית'. אז עשיתי הכל לפי הספר, והתחלתי לעבוד בחברת 'מקורות'. במהלך התקופה הזאת המשכתי ליצור, אבל לא כמו שרציתי. משהו בתוכי אמר לי שאני חייב לעזוב הכל וללכת עם האמת שלי. רציתי להיות אמן טראנס ולהתפרנס מזה, ולכן אחרי שנה עזבתי והקדשתי את כולי ליצירה".

ויתרתי על הכנסה קבועה בשביל חלום. איך ההורים קיבלו את ההחלטה?

"מגיל צעיר אני מנסה להטמיע בהורים שלי את האהבה שלי למוזיקת טראנס. הם מגיעים ממקום אחר, פרימיטיבי יותר, שכל מה שחשוב זה הביטחון הכלכלי. קשה היה להם להשלים עם העובדה שזה מקצוע לכל דבר. אמא לא תמכה בי והיה לי מאוד קשה עם זה, זה הוריד אותי באיזשהו מקום, עד הרגע שהסברתי לה שזאת האמת שלי".

12512059_10153413814163261_869797788_n

איך היום שלך נראה?

"אני קם בשמונה בבוקר, שותה קפה, שומע שיר (לא טראנס) שאני אוהב ונכנס למוזה. אני יושב באולפן שעות, לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה".

איזה סגנון אתה יוצר?

"כ'Solarix', אני יוצר בסגנון 'פרוגרסיב', הוא עומד על 136-140 BPM (מספר פעימות לדקה) והקצב הוא הדבר העיקרי. כיום אני עובד על פרויקט עם מאיר אזולאי. יש לנו הרכב בשם 'Domateck' ואנחנו יוצרים 'פסיי טראנס', שהוא עומד על 142-145 BPM. הוא יותר מהיר ומורכב והדבר העיקרי בו הוא המלודיות והצלילים ופחות הקצב".

איך זה מרגיש לעבוד בצוות?

"אנחנו כמו זוג נשוי. אנחנו שותפים בהכל ונותנים דו"ח הספק אחד לשני בסוף כל יום".

מה ההישגים הכי גדולים שלך?

"ניגנתי בפסטיבל שנקרא "moon crystal" במקסיקו וב- "spirit the moksha" בגרמניה. זה היה מדהים. במרץ אני טס לנגן בפסטיבל בשם "cosmic ascension" בפורטוגל ואחר-כך ב-"hallucinated festival" בברזיל. בארץ קשה מאוד להצליח בתחום, ניגנתי בכמה מסיבות קטנות אבל לא הגעתי עדיין לפסטיבלים".

סצנת הטראנס בארץ התרחבה והפכה לתרבות. עשרות אלפי אנשים פוקדים כל פסטיבל והמוזיקה, שפעם נחשבה לז'אנר מפוקפק, זוכה להערכה עצומה ולמרות זאת קשה לאמנים להצליח בארץ. איך אתה מסביר את זה?

"העם מצביע ברגליים ורוצה טראנס, אבל בגלל ריבוי האמנים שיש בארץ, מאוד קשה להגיע לפסטיבלים הגדולים. יש כאן עניין של התמסחרות. למחתרות (הפקות קטנות) אין תקציב להביא אמנים ולשלם להם, אז הם מביאים די-ג'ייז בחינם שינגנו את המוזיקה של האמנים. הדרך היחידה להצליח בארץ היא קודם כל לבנות את המוניטין בחו"ל".

מה ההשקפה שלך לגבי סמים?

"שאלה מתבקשת", הוא צוחק. "אני חושב שיש קשר ישיר בין סמים לטראנס, זה חלק בלתי נפרד. אבל את תופתעי לגלות שאני לא עושה סמים. אצלי זה בא ממקום אחר".

במונחים של טראנס יונה הוא "סאחי", אחד כזה שלא עושה סמים. החיבור שלו לטראנס הוא טהור והוא מרגיש שהוא לא זקוק להתערבות חיצונית של כימיקלים בשביל ליצור. יונה מתייחס לטראנס כאמנות לכל דבר ומאמין שעם עבודה קשה ואמונה, אפשר להגיע הכי רחוק שיש. היצירה, היא האהבה הכי גדולה שלו, אחרי הקובה של אמא בשישי בצהריים.

 

 


שתפו