שיח קולינרי

מאת:שירה ברודצקי
שתפו

בחמשת העונות של "מאסטר שף" זכו ארבעה גברים לעומת שתי נשים. ב"הצילו! אני לא יודע לבשל" בהנחיית השף ניצן רז המאופיין בדיבור צבאי ומונוטוני שמזכיר מפקד מצטיין בצבא, זכה רן שריג. ב"משחקי השף" שלושה שפים גברים שימשו כשופטים. כל ההרכב מהווה ייצוג של העולם הקולינרי במדינת ישראל המלמד על האופי הגברי השורר בו. למעשה, חל מהפך בתפיסה התרבותית במטבחים, במסעדות ובתי קפה. בספרה הקולינרית הציבורית שציינתי, גברים הם אלו שבדרך כלל יהיו הדומיננטיים במטבח הן מבחינת מספרם והן מבחינת כוחם. התקשורת היא רק אמצעי לייצוג מאזן הכוחות הנ"ל. לכן החלטתי לראיין את עדי אלקיים (30), טבחית במקצועה. כרגע עובדת בקפה השכונתי "שניאור" ברחוב פינסקר בתל אביב. לפני כן היא עבדה במסעדות שף של יונתן רושפלד. אוכל זו האהבה שלה, והיא מנסה לפלס את דרכה בעולם הזה שלא תמיד מוכן לקבל אליו נשים.

IMG-20160106-WA0012

"התחלתי את דרכי ב"הרברט סמואל" כטבחית. במהלך העבודה, כשיונתן רושפלד נכנס למטבח, כולם ניסו להוכיח את עצמם לידו. פעם אחת הוא החמיא לי על הצלחות (עיצוב הצלחת) ועל אופן הכנת הדגים. זו הייתה תחושה נפלאה. התקשרתי לספר למשפחה. בנוסף לכך, ישנה תחרותיות שבאה לידי ביטוי במי יותר טוב, מי יותר זריז, ומי מוציא את המנות הכי יפות".

האם בעלי המסעדות יעדיפו גבר על פני אישה?

"איני מסכימה עם קביעה כל כך גורפת. לדעתי נוכחות של אישה במטבח היא הכרחית. התרומה של אישה היא רבה ומספקת איזון. כשהגעתי ל"הרברט סמואל" היינו רק שתי נשים במטבח מתוך אחד עשר גברים. זה היה כיף. היינו מעין המלכות של המטבח. לא נתנו לנו עבודות פיזיות ואני גם לא התעקשתי על כך, משום שחשוב היה  לי לשמור על בריאותי ועל הגוף שלי. אם הייתי זקוקה לעזרה הייתי פונה לאחד הגברים. הבחורה השנייה שעבדה איתי התעקשה לעשות הכל כאחד הגברים".

האם ישנם הבדלי שכר בין גברים לנשים במטבח?

"במסעדות שף השכר זעום. כשהגעתי ל"הרברט סמואל" הציעו לי בהתחלה 26 שקלים לשעה. ידעתי לקראת מה אני הולכת. אנשים שם עבדו תמורת 24 – 25 שקל לשעה".

המסעדות האלו מרוויחות כל כך הרבה כסף, איך אנשים מסכימים לעבוד בתנאים האלה? האם לא חשת תחושת ניצול?

"אנשים שעובדים בתחום מעוניינים להתחיל את הקריירה שלהם במסעדות שף על מנת ללמוד. המסעדות האלו הן סוג של בית ספר. אני עברתי לתל אביב רק בשביל זה. בהמשך ניתן להרוויח שכר מכובד יותר, אך בשביל זה צריך שיהיה ידע רב ורזומה מפואר. לאורך המסלול בודקים איפה עבדת ועם מי. אני למשל, כשהגעתי ל"הרברט סמואל" אמרתי להם שאני לא יודעת כלום וסיפרתי שעבדתי לפני כן באולם אירועים. הם לימדו אותי הכל. התחלתי מ"הפס הקר" ומשם התקדמתי. הגברים שם קראו לי שועלה. אני ממש מתגעגעת למקום".

מדוע לדעתך כמעט אין נשים בתחום?

"זאת עבודה פיזית קשה. אין חיים. אני לא מדברת על מקום העבודה הנוכחי ("שניאור"), פה זה משחק ילדים. באתי הנה כי החלטתי שאני עושה הפסקה ממסעדות שף. זאת עבודה פיזית קשה מאד. ב"הרברט סמואל" הייתי עובדת 16 שעות. הייתי כמו זומבית.

יש הבדל בעבודה פיזית בין מלצור לעבודה במטבח?

"כן. במטבח סובלים מסוגי חבלות אופייניים: חתכים, כוויות, גב תפוס כתוצאה מהרמת משאות. זאת התמודדות עם הרבה לחץ. יחד עם זאת אני לא רואה את עצמי ממלצרת, כי אני לא יכולה לשרת אנשים, לעומת זאת אני נהנית לבשל ולראות את תגובת הלקוחות, במיוחד כשהם נהנים”.

מה את הכי אוהבת לבשל?

"אוכל ביתי. אני מבשלת מגיל צעיר. אני זוכרת את עצמי עומדת במטבח ורואה איך סבתא שלי מבשלת. זה טמון בי. כשאני עצבנית אני אוהבת לבשל, זה מרגיע אותי".

IMG-20160106-WA0010

האם יש לך רקע לימודי בתחום?

"למדתי במשך שנה ב"דן גורמה" בחיפה, גרתי בקריות. במשך שנתיים עבדתי באולמות אירועים. ועברתי לתל אביב מתוך שאיפה להתקדם".

נשים בדרך כלל מוגדרות כטבחיות, ולא כשפיות. מדוע?

"לאישה נורא קשה להתקדם בתחום הזה, לצערי הרב. כדי להיות שפית את צריכה הרבה מאוד זמן. את  חיה במטבח. אין לך זמן פנוי. אין חיים מעבר למטבח. אני מגיעה לגיל שצריך לחשוב בו על העתיד. על משפחה וילדים. אני חושבת על הבעייתיות בחלוקת הזמן בין גידול ילדים שלי ובין ביסוס קריירה. זה נורא מבאס. אני מאוד רוצה להתקדם בתחום הזה, אבל מצד שני מה עם החיים האישיים שלי? אני אלד ילדים וכל היום אהיה במטבח? מדובר בהחלטה לא פשוטה.

יחד עם זאת ,חשוב לי לציין שהיום יש יותר מודעות לכך שאישה במטבח. כשהגעתי ל"שניאור" הטבחים אמרו לי שזו פעם ראשונה שהם נתקלים באישה שעובדת במטבח. במסעדות שף נשים במטבח המראה יותר שכיח. האם ידעת שבעולם המערבי, כשאישה מקבלת מחזור אסור לה להיות במטבח  ולגעת באוכל? רווחת אמונה שהטעם משתנה בגלל ההורמונים."

חשבת להשתתף בתכנית ריאליטי?

"הלוואי! חסר לי הביטחון הזה. רבים ממכריי אומרים שירשמו אותי ל"מאסטר שף" בחשאי, אבל אני לא אצליח לדבר. אני אתחיל לגמגם, לצערי. זו תכונה פסולה שהרסה לי הרבה בחיים".

זה דיי נוח להתחבא בכוך הזה של המטבח ולהוציא את האוכל. את מדברת דרך האוכל ומטביעה את האמירה שלך?

"כן. הוזמנתי להכין ארוחה אצל זוג מפורסמים ובניתי להם תפריט גורמה, כל מיני טרטרים למיניהם וקרפצ'יו. הבחור אמר לי: “נראה לך?! אנחנו מרוקאים! אנחנו רוצים אוכל של שישי, אוכל של בית" הוא שימח אותי. זה מה שאני אוהבת לעשות. אני רוצה לפתוח קייטרינג של אוכל ביתי".

עולם האוכל הפך להיות מעין קטגוריה נוספת בעולם הידוענים. השפים של היום נתפסים כידוענים ואשיות תרבות

"ממש ככה. יונתן רושפלד היה מצלם אותי באמצע העבודה ומעלה את התמונה לאינסטגרם. למיצוב החברתי שלהם יש השלכות חיוביות ושליליות. מצד אחד צריך לפתח "עור עבה" כדי להתמודד עם עלבונות, ומצד אחר זו הזדמנות ללמוד את המקצוע מבפנים ולהיפגש עם אנשים מובילים”.

לסיום, היית ממליצה לנשים להיכנס לתחום?

"בזמן סרוויס השפים יכולים להיות מאד לא נעימים. פעם אחת שעבדתי אחד השפים צעק עלי ואמר שאין לי ידיים. באותו רגע, הלכתי אחורה והתחלתי לבכות. לא האמנתי שיש לי מה להציע לעולם הזה. רציתי פשוט לעזוב. כשהלחץ ירד הוא חיבק אותי ואמר לי שאני תותחית ושככה הוא מלמד. אחרי שבוע עבדנו שוב פעם ביחד והוא החמיא לי. הבנתי שצריך לפתח עור של פיל. עם כל הקושי, אני חושבת שמדובר בתחום מרתק ומאתגר שמבחינת היצירתיות השמיים הם הגבול”.

 


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות