שפת הסימנים – גם למי ששומע

מאת:גילי דודיקמן
שתפו

חברים שקשורים בחבלי לייק ותגובה, עוקבים ונעקבים, צייצנים שמוגבלים ל-140 תווים, פייסצ'ט (הצ'ט של הפייסבוק) ודיאמים (הצ'ט של הטוויטר), מיילים שלא מפסיקים להגיע, וכמובן הררי הודעות בוואטסאפ – בקבוצות ובפרטי. הרדיפה הבלתי נפסקת אחרי ההודעה הבאה, אחרי שורות לבנות שרק מחכות שמישהו יפרוק את ליבו למילים וילחץ על כפתור – וישלח את ליבו לתוך רשת אינסופית של כלום.

החלפנו את הרומנטיקה באגודל שמצביע מעלה, ואת האינטימיות בבהייה בפרופילים ריקים שמלאים בתמונות של אנשים מחייכים. מנהלים קשרים חברתיים ורומנטיים דרך הודעות שנשלחות ומתקבלות במהירות ההקלדה. לכן, הגיע הזמן לעשות סדר בעולם ההודעות הרומנטי עם מספר מושגים שמכירים, וגם כאלה שלא:

ער/ה?

השאלה הכי פופולרית בקרב הציבור המקלידים. כמעט ולא קיים אדם שלא קיבל את ההודעה הזאת מאחד האנשים שהוא מכיר, גם אם מדובר ביחסי משפחה ועבודה. השאלה מקבלת קונטקסט שונה כאשר מדובר באנשים שונים, ולכן לא ניתן לייחס לה משמעות אחת ויחידה. לרוב מדובר בשאלת "האם את/ה פנוי/ה?" אך למטרות שונות כשמדובר באנשים שונים. לדוגמה, אם מדובר באדם בעל עניין מיני, ההודעה היא מין "בוטי-קול" לצד השני, או אם מדובר בעבודה – הרי שההודעה המנומסת שואלת אם זאת שעה שאפשר להפריע ולדבר על נושא מסוים.

רעבה?

ה"ערה?" בעלת הקונוטציה המינית החדשה. כאשר ה"ערה" הפך להיות בנאלי ובעל משמעויות אחרות מלאו דווקא מיניות, החלו לשלוח את ה"רעבה", והכוונה היא ל"רעבה מינית?".

סקסטינג:

התכתבות בהודעות בעלת קריצה מינית. שליחת "דיק-פיק" (תמונות של אבר המין) והודעות שמטרתן לעורר את התשוקה המינית אצל הצד השני, בין אם כדי להגיע לסיפוק ובין אם לעורר את החשק למין עד הפגישה הקרובה.

קריצה:

סמיילי של קריצה בסוף ההודעה לרוב מסמן את ההודעה כהודעת פלירטוט. אם קיים ספק אם מדובר בהודעת פלירטוט או לא, הקריצה שבסוף ההודעה תהיה מין חותמת לכוונת ההודעה.

מה את/ה עושה?

המשמעות תלויה באיזה שלב אתם נמצאים ביחסים. אם זאת ההתחלה של היחסים, השאלה לרוב נשאלת במטרה לבדוק מה האדם השני עושה ואם הוא פנוי לתכנן פגישה בזמן הקרוב, אפילו אחת ספונטנית.

סלפי:

"תראו צילמתי את עצמי". ישנן סכנות רבות שטמונות בשליחת ה"סלפי", לדאוג שהתמונה המיועדת תגיע ליעד הספציפי שלה ולא לשלוח אותה בטעות לאדם אחר, וכמובן שהאדם שמקבל את התמונה יהיה במקום ניטרלי ולא מאיים חברתית – אם מדובר בתמונה מינית עדיף לברר קודם היכן נמצא האדם שמקבל את התמונה, כדי להימנע משאלות מביכות וממציצנות.

תמונה אזורית:

השלב הבא של היחסים – "תראה את מה שאני רואה". יותר אינטימי מ"סלפי". רצון לשתף את האדם השני במה שאתה רואה, שיחלוק אתך את אותה זווית על העולם ויראה מה שאתה רואה. בין אם מדובר במשהו מיוחד ששמת לב אליו באמצע היום/לילה, או שמא הרצון לשתף את הצד השני במין תמונת מצב פתאומית.

אפשר להתקשר?

אנשים הפסיקו לדבר בטלפון, וכדי לדבר בטלפון צריך לשאול קודם אם האדם פנוי לשיחה טלפונית. בדרך כלל אנשים מתקשרים לטלפון כשיש להם משהו חשוב לומר, מספיק בשביל שיחת טלפון, אבל לא בשביל להיפגש פנים מול פנים. השיחה הטלפונית הפכה ליותר אישית מהתכתבות משום שבשיחה אין זמן לחשוב על מה שרוצים לכתוב, שולפים מן המותן בלי אפשרות למחוק את המילים שנכתבו. התקשורת המועדפת ביותר בקרב האנשים בעלי הטלפונים הניידים היא באמצעות הודעות ומסרונים, ניהול מספר שיחות במקביל עם אנשים שונים. היום כדי לדבר בטלפון עם אדם מסוים, קודם כל שולחים לו הודעה אם הוא פנוי בכלל לנהל שיחה טלפונית.

נקודה בסוף המשפט:

מבחינה תחבירית בסוף כל משפט יש לשים נקודה, אך כאשר מדובר במסרונים והודעות טקסט – הנקודה לרוב תהיה חסרה. אם נתקלת בהודעה שבסופה הנקודה אכן קיימת, לרוב ההודעה מתקבלת כהודעה החלטית, לא חברתית, רצינית, נכונה תחבירית ואפילו פוצית. אם נקביל את הדבר למערכות יחסים בעולם הממשי, ולך קוראים אמנון אך לרוב בת זוגתך קוראת לך שמופי- אם באמצע יום בהיר היא שולחת לך "אמנון." תתחיל לפחד.

נדבר?

כנראה שלא תדברו יותר. אם אתם רוצים להמשיך לדבר ביניכם, אין באמת צורך לשאול אם תדברו בהמשך, ואם השאלה הזאת עולה, כנראה שאחד מכם לא ממש בעניין של המשך היחסים.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות