הסקס של השכן ירוק יותר

מאת:שירה ברודצקי
שתפו

למה כל כך קשה לנו למצוא אהבה? אולי זה משום שהתבנית המוכרת אינה מתאימה לנו? יצאתי לבדוק את העניין עם בילי מייק (27, מורה ליוגה ומנהלת תוכן שיווקי) שחזרה מתמרה (Tamera) – קהילה בפורטוגל החוקרת שלום דרך יחסים בין גברים ונשים.

בעולם המערבי החינוך והתפיסות התרבותיות – חברתיות מוגבלים למשבצות מסויימות שקשה לצאת מהן. קשה מאוד להטיל ספק ולחיות על פי תפיסות שונות מאלו הרווחות בחברה. בילי, כמו רובנו, מעולם לא חשבה שיש לה בחירה, וכשהיא גילתה את הבחירה, היא הבינה שאולי המבנה המערבי לא בהכרח מתאים לה. היא החליטה לנסוע לפורטוגל ולבחון אורח חיים אחר.

איך הגיעו שם לתפיסה של מערכת יחסים פתוחה?

"אנחנו יצורים מיניים. זה חלק מהטבע שלנו. מצד אחד אנחנו בעלי חיים ומצד שני מוטלות עלינו הגבלות של בני אנוש. יש הגבלות שאמורות להגן עלינו, ולעומתן ישנן גם הגבלות חסרות הנמקה. יש הטוענים שמקורן של ההגבלות בנושאי מיניות ואהבה התחילו מאינטרסים כלכליים שנועדו ליצור קשר כלכלי בין משפחות. על פי תפיסתם, דיכוי היצרים הוביל במידה רבה להתפשטות האלימות בעולמנו".

איך התמודדת עם התחושה שאין לך בלעדיות בקשר עם בן זוג המוצא חן בעינייך?

"בזמן השהייה שלי בקרב הקבוצה גיליתי שלכולנו יש מגוון רחב של רגשות, ולמעשה, אנחנו מותנים על ידי החינוך שלנו לקבוע מה נכון ומה לא נכון. למדתי על קיומה של בחירה ועל האפשרות לכבד אותה. ראיתי שניתן ליצור מערכות קשרים אמיתיות ומפרגנות. קשר זוגי הוא תמיד מבחירה ולא מתוך תחושת אי נעימות או כורח. בדרך זו נוספים לקשר כנות, ומתח מיני מתמיד".

האם את חושבת שאורח החיים המתואר יכול להתקיים מחוץ לקהילה?

"לדעתי, הסיכוי לקיים מבנה חברתי כזה מחוץ לקהילה הוא קלוש. בעיר, שבה החברה מנוכרת אין אפשרות לייצר את ההרמוניה שחוויתי. לשם כך יש צורך בגיבוי קהילתי ובעוגן חברתי. הנושא עולה לעיתים תכופות במפגשים בתוך הקהילה".

האם את חושבת שמדובר כאן בהתנסות המבטאת רצון לחזור לחיים קהילתיים?

"על פי תחושתי, יש כמיהה טבעית חזקה לקהילתיות. הניכור המאפיין את תקופתנו מכביד עלינו מבחינה ריגשית וגופנית גם יחד. יחד עם זאת, אני רואה איזושהי מעגליות – אנחנו מתרחקים מהרעיון הקהילתי אבל כשההתמודדות עם הכאב והבדידות תהפוך לבלתי נסבלת, נחזור לגרעין של קהילה. פתיחות מינית היא לדעתי מפתח לקשר בין אנשים".

את משתמשת הרבה במילה טבעי. אני מערערת על המושג טבעי, הרי שום דבר אינו טבעי. הכל תולדה של תפיסות מסויימות.

"אני מסכימה איתך שבעולמינו קשה להבחין בין הטבעי שאני מתכוונת אליו לבין הרגלים נלמדים. כיום, לאכול בעזרת סכין ומזלג זו התנהגות טבעית אבל למעשה היא פרי של חינוך מסויים ולימוד. רוב הפעולות בחיים שלנו הן נגזרות של תיווכים שיצרנו. הטבעי, הטהור מחייב הזזת אותם תיווכים".

האם אפשר לקיים משפחה באורח חיים כזה?

"גם המודל המשפחתי שם הוא מאוד שונה. יכול להיות שאת תבחרי את אבי ילדייך או אבות ילדייך על סמך תכונות אופי מסויימות כשלא בהכרח אותו גבר יהיה המאהב שלך. הילדים מודעים ובקשר עם אביהם הביולוגי. הם נמצאים בchildren place שבו הם חיים בליווי מבוגרים. ההורים גרים בקראוונים. חשוב לציין שההורים לא תמיד בקשר רומנטי. הקשר יכול להיות קשר של הורות נטו. הילדים מצידם, יכולים לבחור איפה מתחשק להם לישון".

בחירת הורה על פי תכונות מסויימות היא למעשה חזרה לשוק הכלכלה.

"לא מדובר במיון תכונות של הבן אדם, אלא בטיב היחסים שלי איתו. בדרך כלל אני יודעת שילד הוא כן תוצאה של מערכת יחסית אבל שוב זה נורא נזיל. אין שם מונח של 'אני אהיה איתך בגלל הילדים', אלא אני איתך כי אני רוצה להיות איתך. צומחים דברים נורא מעניינים שמסירים את התבניות המוכרות.

"תזכרי שיש אנשים המאוהבים ביותר מבן אדם אחד, וישנם רבים המנהלים מערכת יחסים המחוייבת ליותר מאחד. אמון הוא ערך עליון, אבל בקהילה ניתנת לו משמעות אחרת. מדובר על אמון שמבוסס על כך שאני אהיה שם לתמוך בך כשתצטרך".

איך זה מתחבר לתרבות היהודית המערבית שחונכת לפי ערכיה?

"זה מורכב. יש לי חיבור מאוד גדול עם הרוחניות אבל אני סולדת מרכושנות שהאנושות יצרה על הרוחניות. הרכושנות הזאת היא שרק ליהודי או לנוצרי יש גישה לרוח וזה יוצר הפרדה במקום גישור.

1002767_292105497600579_535374122_n

התפיסה הפוליאמורית התקיימה בחברות שונות לאורך ההיסטוריה. בסופו של דבר היא נותרה כתפיסה שולית. רוב הממסדים החברתיים דחו אותה וראו בה איום על קיומם. כיום אי אפשר להתעלם מכך שהמבנה המסורתי של משפחה הולך ומתערער. יחד עם זאת האם האהבה חסרת הגבולות אמורה להנחות את חיינו ולהנחיל לנו אושר תמידי? נראה לי שרוב בני האדם זקוקים לקשר שיש בו ביטחון, סוג של קביעות והבנה שזוגיות אינה מבוססת רק על מיניות.


שתפו
קישורים לתגיות וקטגוריות